טבילת כלים: מה, איך ומדוע? כל מה שצריך לדעת על טבילת כלים (מדריך)

אם התחדשתם בכלי חדש למטבח, יתכן שיש לכם הזדמנות לקיים מצווה מעניינת במיוחד: מצוות טבילת כלים.

מהי טבילת כלים? איך מבצעים אותה? איזה כלי צריך לטבול? מה מברכים על טבילת כלים? מה לעשות כשאי אפשר לטבול את הכלים החדשים? על כל זה ועוד אתם מוזמנים לקרוא במדריך שלפניכם.

מה זה טבילת כלים?

טבילת כלים היא תהליך שצריך לעבור כלִי-מטבח שעובר מבעלות לא-יהודית לבעלות יהודית.

למה צריך להטביל כלים?

כאשר הכלי היה בבעלותו של הגוי הוא נועד לשמש עבור הכנה או הגשה של מזון אנושי רגיל, כאשר הוא עובר לבעלות יהודית, הייעוד של הכלי משתנה ומעכשיו הוא נועד לשמש עבור הכנה או הגשה של אוכל "יהודי" – כלומר מזון כָּשֵׁר שעומד בחוקי הכַּשׁרוּת של התורה. בשביל לבטל את הייעוד הקודם של הכלי ולהקנות לו את ייעודו החדש, הקדוש, יש להטביל את הכלי כולו, בבת אחת, בתוך מֵי-מקווה כשרים (ראו פירוט בהמשך)1.

מצוות טבילת כלים2 מופיעה במקרא לאחר סיפור הניצחון של עם ישראל במלחמה נגד הַמִדְיָינים3, אז ציווה משה רבינו את הלוחמים לטבול במים את כלי המטבח שלקחו כשלל מהמלחמה4.

טבילת כלים לעומת הגעלת כלים

הבהרה חשובה: המדריך שלפניכם עוסק בדיני טבילת כלים, כלומר הטבלת הכלי במי-מקווה, תהליך זה יש לבצע בעקבות המַעֲבָר של הכלי מבעלות לא-יהודית לבעלות יהודית, גם כאשר מדובר בכלי חדש או כזה שמעולם לא נעשה בו שימוש.

חשוב להבדיל בין נושא זה לבין הגעלת כלים, שפירושה חימום הכלי לטמפרטורה גבוהה באמצעות מים רותחים או אש בוערת ("ליבון"), אותה מבצעים כדי להכשיר כלי ששימש בפועל עבור הכנה או הגשה של מזון או משקאות לא כשרים, על מנת להבטיח שהכלי יהיה נקי לחלוטין מכל חלקיקי המזון או המשקאות הבלתי כשרים שספג לתוכו תוך כדי השימוש.

כלי ששימש בפועל עבור הכנה או הגשה של מזון או משקאות לא כשרים, וגם עבר מבעלות לא-יהודית לבעלות יהודית, יש לבצע את תהליך ניקוי והגעלת הכלי (ככל שהדבר נדרש) לפני הטבלתו5.

איזה כלי צריך לטבול?

לא כל סוגי הכלים טעונים טבילה. רק כלים העונים לכל שלושת הקריטריונים הבאים חייבים בטבילה: 1. חומר הכלי מכיל מתכת או זכוכית; 2. הכלי נועד לבוא במגע ישיר עם האוכל; 3. הכלי היה בבעלות לא-יהודית ועבר לבעלות יהודית.

לכל אחד מתנאים הללו יש כמה פרטים, נתייחס אליהם אחד אחד:

1. חומר הכלי מכיל מתכת או זכוכית

• כלים העשויים או מכילים ממתכת כלשהי (כולל זהב, כסף, נחושת, נירוסטה, אלומיניום, או כל מתכת אחרת) או כלים העשויים או מכילים זכוכית: יש לטבול עם ברכה6.
• חרסינה או קרמיקה מזוגגת: הם עיבודים של חרס מצופה בשכבת זכוכית דקה. לפיכך יש לטבול גם כלי חרסינה או קרמיקה מזוגגת, אך לא מברכים על טבילתם7.
• כלי פלסטיק, ניילון וסיליקון: לפי רוב הפוסקים אין צורך לטבול; יש מחמירים לטבול ללא ברכה8.
• כלים העשויים מכל חומר אחר, כמו עץ, חרס (פשוט), אבן, עצם או קרן: אין צורך לטבול.

כלי המורכב מחומרים החייבים בטבילה ומחומרים הפטורים בטבילה (למשל מתכת ועץ): אם החלק העשוי מחומר החייב בטבילה חיוני לתפקוד הכלי וגם בא במגע עם האוכל (למשל להב המתכת של בלנדר) – יש לטבול את הכלי עם ברכה; אם החלק החייב בטבילה אינו חיוני לתפקוד הכלי או לא בא במגע ישיר עם האוכל – יש לטבול את הכלי ללא ברכה9.

האם צריך לטבול כלים חד פעמיים? באופן עקרוני אין צורך לטבול כלים חד-פעמיים. לפי חלק מהפוסקים יש צורך לטבול כלי חד פעמי אם מעוניינים לעשות בו שימוש רב פעמי10.

צנצנות ומְכַלים שנקנים עם האוכל – לרוב מיועדים עבור שימוש חד פעמי. אם מתכוונים לשמור אותם בתור כלים לשימוש קבוע יש להטבילם ללא ברכה11.

👈לרשימת חומרים מפורטת ראו כאן

2. הכלי משמש למגע ישיר עם אוכל או משקה

יש לטבול את כל כלי המטבח שבאים במגע ישיר עם האוכל או עם השתייה, הן במהלך ההכנה והן במהלך ההגשה או האכילה. זה כולל את כל כלֵי השולחן (כמו: כוסות, צלחות, קערות, סכו"ם, מגשים, קנקנים וכדומה); וגם את כלֵי עיבוד המזון (סכינים, קוצצים, מיקסר, בלנדר, מקציפים, תרוודים, מצקות, מַרִיות, מסחטות, מַמְעכים וכדומה); וגם כלֵי הבישול והאפייה (סירים, מכסי סירים, מחבתות, קומקומים, תבניות רב פעמיות, רשתות צלייה וכדומה).

לעומת זאת, כלי-מטבח שאינם באים במגע ישיר עם האוכל (כמו פותחני בקבוקים או פחיות), אין צורך לטבול.

כלי שנועד לבוא במגע רק אם מזון גולמי בלתי אכיל (לדוגמה: מַקְלֵף שנועד רק לקילוף תפוחי אדמה חיים או מטחנת קפה) – יש לטבול ללא ברכה12.

כלים שבאים במגע רק אם אוכל עטוף וארוז (כמו קופסה לשקיקי תה) – אין צורך לטבול, אולם יש נוהגים לטבול אותם ללא ברכה13.

מְכָלֵי אחסון (כמו צנצנות, פחיות ומְכָלים לאחסון תבלינים, דגנים וכדומה) – יש לטבול ללא ברכה; אם משתמשים בכלי-אחסון גם להגשת אוכל לשולחן – יש לטבול אותו עם ברכה14.

מַפְצֵח אגוזים – יש לטבול ללא ברכה15.

👈לרשימת כלים מפורטת ראו כאן

3. הכלי עבר מבעלות לא-יהודית לבעלות יהודית

טבילת כלים נדרשת רק אם הכלי היה בבעלות לא-יהודית ועבר לבעלות יהודית. זה אומר שיש לטבול כל כלי שעומד בתנאים הקודמים ונקנה בחנות של גוי, או שיוּצר במפעל או חברה בבעלות לא-יהודית, או שמתישהו היה בבעלות-לא יהודית ואז הגיע לבעלות יהודית אך עדיין לא נטבל. במקרה שלא ידוע האם הכלי היה שייך בעבר לגוי, כדאי להתייעץ עם רב מוסמך כיצד לנהוג (ככל שהדבר אפשרי בקלות, יש להטביל את הכלי ללא ברכה).

אין צורך לטבול כלים שלא נקנו בשביל להשתמש בהם (אלא לצורך מסחר או החזקה ללא שימוש); כמו כן, אין צורך להטביל כלים שעדיין בבעלות לא-יהודית (לכן, לדוגמה, מותר לשתות מים קרים בכוס נקייה השייכת לגוי ואין צורך להטביל אותה לפני כן).

האם צריך לטבול מכשירי חשמל?

לפי רוב הפוסקים גם כלים חשמליים טעונים טבילה. אם ניתן לטבול את המכשיר מבלי חשש שיינזק, יש לטבול את חלקי הכלי שבאים במגע ישיר עם האוכל או המשקה. את כבל החשמל בכל מקרה אין צורך לטבול, למעט קטע הכבל הצמוד למכשיר הנטבל שנכנס למים יחד עם הכלי. מטעמי בטיחות, מומלץ להמתין לפחות 48 שעות לייבוש מלא של המכשיר לפני הפעלתו.

אם המכשיר עלול להינזק בעקבות הטבילה יש שתי דרכים לפטור אותו מטבילה: האפשרות הראשונה היא לפרק את המכשיר עד לרמה שמבטלת לגמרי את תפקודו, ולאחר מכן להרכיב אותו מחדש על ידי טכנאי יהודי (לצורך זה לא מספיק להסיר כמה ברגים ולהחזיר); לחלופין, ניתן לתת את הכלי במתנה למי שאינו יהודי ואז "לשאול" אותו ממנו בחזרה לשימוש קבוע, במקרה הזה הבעלות החוקית על הכלי תהיה של הגוי למרות שלמעשה הכלי יישאר בידכם ורק אתם תמשיכו לעשות בו שימוש.

לפי חלק מהפוסקים, כלים חשמליים שנעשה בהם שימוש רק כאשר הם מחוברים לשקע החשמל נחשבים ככלים שמחוברים לאדמה, דרך רשת החשמל, ולכן במקרה שהמכשיר החשמלי בוודאי יינזק מהטבילה ולא ניתן לבצע אף אחת מהאפשרויות לעיל אפשר להשתמש בהם ללא טבילה. התייעצו עם הרב שלכם האם להסתמך על היתר זה במקרה שלכם.

איזה מקווה כשר לטבילת כלים?

הטבלת הכלי צריכה להתבצע בתוך מקווה כשר לטבילת כלים. לצד מבני מקווה רבים יש בורות מים קטנים יותר המיועדים לטבילת כלים ונתונים תחת פיקוח הלכתי.

אם אין בסביבתכם מקווה כלים כשר מומלץ להתייעץ עם רב מקומי. באופן עקרוני, ניתן להטביל את הכלי במקוויי מים טבעיים מסוימים, כמו מעיין או אגם טבעי. יש גם מקוואות טהרה המיועדים לגברים הבנויים כך שיהיו כשרים גם לטבילת כלים – בדרך כלל ניתן לברר זאת אצל הנהלת המקווה.

מתי אפשר לטבול כלים?

אפשר לטבול כלים גם בשעות היום וגם בשעות הלילה, אבל לא במהלך השבת או חגי ישראל16.

מי יכול לטבול כלים?

כל גבר או אישה יהודיים מעל גיל בר או בת מצווה יכול לבצע את הטבלת הכלי. גם ילד או ילדה יכול לבצע בפועל את ההטבלה תחת השגחה של גדול/ה מעל גיל בר/ת מצווה17.

אם יש צורך להטביל כלים רבים, ניתן לברך את הברכה על הטבילה (על כך בהמשך) ולהטביל לפחות כלי אחד, ולאפשר לגוי להטביל את שאר הכלים, כל עוד מבוגר יהודי מפקח שהטבילה מתבצעת כמו שצריך18.

איך מכינים את הכלי לטבילה?

במהלך הטבילה מי המקווה צריכים לגעת בכל חלקי הכלי מבפנים ומבחוץ ולכן יש להסיר מראש כל חומר שימנע ממי המקווה ליצור מגע עם חלקי הכלי. זה כולל מדבקות, לכלוך, חלודה, אבק, דבק, תוויות וסימוני מחירים. ניתן להשתמש בסבון כלים, צמר פלדה או אצטון (מסיר לק) כדי להסיר ביעילות עקבות של מדבקות וסימונים מעל פני השטח של הכלי19.

מהי הברכה על טבילת כלים?

כאשר מטבילים כלי אחד שיש לברך על טבילתו, מברכים את ברכת המצווה לפני הטבילה20 ולאחר שהכלי נקי ומוכן לטבילה מיידית.

אם מטבילים כלי אחד בודד שיש לברך על טבילתו, מברכים את הברכה הבאה:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצֵוָּנוּ עַל טְבִילַת כֶּלִי

אם מטבילים כמה כלים החייבים בטבילה עם ברכה, יש לומר את הברכה הבאה לפני טבילת הכלי הראשון בלבד:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצֵוָּנוּ עַל טְבִילַת כֵּלִים

הטבילה: איך מטבילים כלים?

מכניסים את הכלי כולו, כולל הידיות21, לתוך המים, כך שהמים יכסו את כל הכלי מכל צדדיו וימלאו את כל חללו.

כלים צרים יש להכניס בצורה מוטית כדי שלא ייווצר וואקום שימנע מהמים להגיע לצד הפנימי של דפנות הכלי. רצוי לנענע קלות את הכלי בתוך המים כדי לוודא שהמים יוצרים מגע מלא עם כל צידי הכלי בבת אחת.

הכלי צריך להיות עטוף ומכוסה כל-כולו במים בלי שום חציצה, גם לא של היד המטבילה. על מנת לאפשר זאת יש לרופף את אחיזת הכלי בתוך המים, גם אם לשנייה אחת, כך שהכלי יהיה מוחזק אך ורק על ידי המים. לחלופין, אפשר להכניס את היד השנייה בתוך המים נמוך יותר מהכלי ולשחרר את הכלי בתוך המים מהיד המטבילה, כדי שינחת על היד השנייה ובינתיים יהיה עטוף במים מכל צדדיו22.

אפשר לטבול כמה כלים יחד באמצעות ארגז או שקית רשת המאפשרת למים לזרום פנימה וליצור מגע מלא בו זמנית עם כל צדדי וחלקי הכלים. אפשרות זו מומלץ במיוחד בטבילת פריטים קטנים כמו סכו"ם.

כמה פעמים צריך לטבול כל כלי?

מספיק לטבול פעם אחת כל כלי.

מה עושים כשאין אפשרות לטבול את הכלי?

כשאין אפשרות לטבול את הכלי בגלל גודלו החריג או מסיבה אחרת שלא מאפשרת את קיום הטבילה, יש לפטור את הכלי מטבילה באמצעות אחת משתי הדרכים שפורטו לעיל לגבי טבילת מכשירים חשמליים.

האם מותר להשתמש בכלי פעם אחת ללא טבילה?

טעות נפוצה גורסת שמותר להשתמש באופן חד פעמי בכלי שלא הוטבל. ובכן, מדובר בטעות. ההלכה היא שאין להשתמש בכלי שלא הוטבל, גם לא פעם אחת. (כלים חד-פעמיים אכן פטורים מטבילה אבל לא בגלל מספר הפעמים שישתמשו איתם אלא בגלל שבראי ההלכה הם לא נחשבים כלים של ממש.)

מה הדין של האוכל שנמצא בתוך כלי לא טבול?

למרות שאין להשתמש בכלי הטעון טבילה לפני טבילתו, מזון או משקה שבושל, הוכן או הוגש בכלי לא טבול לא הופכים לאסור ומותר לאכול ולשתות אותם23 (זאת בניגוד לכלי ששימש בעבר לאוכל לא לכשר, שכן עלול להפוך את האוכל שהוכן או הוגש בו לאסור לאכילה). עם זאת, כאשר מתברר שכלי מסוים טעון טבילה, יש להעביר את האוכל או המשקה שבתוכו לכלי אחר כדי שלא להשתמש בכלי שלא הוטבל כהלכה24.

כלים החייבים והפטורים מטבילה – רשימת חומרים

סוגי כלים החייבים והפטורים מטבילה – רשימה מפורטת