קוראים וקוראות יקרים,
למה פסח באביב?
כשקראנו בהגדה בשנה שעברה "עבדים היינו", זה הרגיש כמו משהו 'מפעם' שכבר לא יקרה לעולם. מי חלם על התסריט ההזוי הזה שאנחנו נמצאים בו היום? עם כל השפע מסביב, כשהכול נראה מובן מאליו ושגשוג שלא הולך להיגמר, חירות הייתה מצב טבעי עבורנו. כאילו כלום לא יכול עלינו. הטכנולוגיה והאדם נראו בלתי מנוצחים. ואז הגיע הקורונה...
בזמן שהתפנה לי השבוע, קראתי בעיון מכתב פומבי שהרבי מליובאוויטש כתב לקראת חג הפסח לפני כמעט חמישים שנה. זה היה ביום הולדתו, שיצוין ביום ראשון. הרגשתי כאילו המילים נכתבו היום. מצרים הייתה מעצמה שסימלה את עליונות הטכנולוגיה והאדם. הם פיתחו מערכות השקיה בארץ מדברית, והם היו מדענים וחכמים גדולים. שום דבר לא איים עליהם.
וזה למה פסח באביב. האביב הוא עונת השיא של הטבע, מצב הרוח בשמים והכול פורח. וזה בדיוק היה הרגע לשחוט את האליל המצרי ולהבין מי כאן בעל הבית. להתפכח מהאשליה ולהבין ש"יש רק א-ל אחד ויחיד, השליט המוחלט על העולם כולו".
פסח מזכיר לנו מהי חירות מדומה ומהי חירות אמיתית: להיות אמיץ ומפוכח מספיק כדי לראות שאלוקים מנהל את העולם כולו. שהטכנולוגיה ורוח האדם חשובות, אבל גם להן יש ייעוד ומטרה. הלוואי שנזכור את זה גם אחרי שהמשבר ייגמר והאביב יגיע.
שבת שלום וחג פסח כשר ושמח באמת!
שלום בלוי
כתוב תגובה