קוראים וקוראות יקרים,
התרגלתי. כל פעם שאני מתקשר לאיזו חברה אמריקאית או נמצא בשדה התעופה, שואלים אותי "איך מבטאים את השם שלך"? ואני עונה להם בלי לחשוב פעמיים "מנצ'ם". כי לך תסביר לפקידה אמריקאית איך מאייתים את האות 'ח'. אז אני חוסך כאב ראש גם להם וגם לי. "נעים מאוד, אני מנצ'ם".
אז למה באמת לא לשנות את השם שלי לאיזה שם אמריקאי, כמו מייקל או ג'ק?
בשבת נקרא בבית הכנסת את פרשת שמות, והמדרש מספר לנו שאחד מהדברים בזכותם עם ישראל נגאל ממצרים היה "שלא שינו את שמם".
תחשבו על כך לרגע. משפחה יחסית די קטנה עוברת לגור במצרים. הם יכלו לנסות להתאקלם ולהיטמע בקהילה המקומית. אולי לקרוא לילד הקטן שנולד בשם יעחמס, או לתינוקת החדשה חתשפסות (אלו שמות מצריים אמיתיים... חפשו בגוגל אם אתם חושבים שהמצאתי אותם :)). אבל לא. הם בחרו לשמור על השמות העבריים היחודיים שלהם, לשמור על הזהות.
הבה נהיה תמיד גאים בשמות העבריים שלנו, ובזכותם נזכה להיגאל בקרוב.
שבת שלום,
הרב מנדי קמינקר
נ.ב. גם אלו שלא קיבלו שם עברי בגיל צעיר, יכולים לעשות זאת בכל שלב בחיים. לעולם לא מאוחר!
כתוב תגובה