כשנכנסים פנימה, יש שתי דרכים לריפוי: מלמעלה למטה, או מלמטה למעלה.

כשעובדים מלמעלה למטה, רואים אך ורק טוב, עושים אך ורק טוב וחסד, ומפיצים אור וחכמה בכל מקום. הניצוצות האלוקיים האבודים, נמשכים אליכם כמו למגנט, קופצים מרצונם אל תוך האש, נכללים בשלמות.

השינוי המושג הוא מדהים. אבל, הוא לא מחזיק מעמד. הניצוצות רוקדים רק לאור האש שלכם; ברגע שזו מתחילה להתעמעם, הם נופלים חזרה למקומם. שום דבר לא השתנה באמת. החשיכה שבה לשרור, אולי אפילו בעוצמה מוגברת, אחרי שניזונה מכם.

כשעובדים מלמטה למעלה, אתם נכנסים לתוך העולם שבו שבויים אותם ניצוצות, והופכים להיות חלק ממנו.

אינכם מתעלמים מהבהמה שבתוככם פנימה; אתם מכירים בקיומה, מדברים איתה, ובסופו של דבר משכנעים אותה לשאת עיניה למרום, להפנים שלא הכל מתחיל ומסתיים רק בה.

אינכם מתעלמים מהעולם שמסביב; אתם מתמודדים איתו חזיתית, בשפה שהוא מבין. אלא ש"כל מעשיך – לשם שמיים", ו"בכל דרכיך – דעהו".

שינוי שכזה הוא אמיתי ובר־קיימה, כי הוא בא מבפנים.

על פי: מאמר פדה בשלום תשכ"ב (גם תרנ"ט, תש"ד, תשי"ב); מאמר ויקהל תשי"ד