רמב"ם: פרק אחד

אאֵין עֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין וְלֹא לוֹקִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין, עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם רְאוּיִין לְעֵדוּת, וְיוּזְמוּ שְׁנֵיהֶם, אַחַר שֶׁנִּגְמַר הַדִּין.

אֲבָל אִם הוּזָם אֶחָד מֵהֶן בִּלְבַד, אוֹ שֶׁהוּזַמוּ שְׁנֵיהֶם קֹדֶם גְּמַר דִּין, אוֹ שֶׁהוּזַמוּ שְׁנֵיהֶם אַחַר גְּמַר דִּין וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל - אֵין נֶעְנָשִׁין, אַף עַל פִּי שֶׁהוּזַמוּ וְנִפְסְלוּ לְכָל עֵדוּת שֶׁבַּתּוֹרָה.

בנֶהֱרָג זֶה שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו וְאַחַר כָּךְ הוּזַמוּ - אֵינָן נֶהֱרָגִין מִן הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר "כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" (דברים יט, יט) - וַעֲדַיִן לֹא עָשָׂה. וְדָבָר זֶה מִפִּי הַקַּבָּלָה.

אֲבָל אִם לָקָה זֶה שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו, לוֹקִין. וְכֵן אִם יָצָא הַמָּמוֹן מִיַּד זֶה לְיַד זֶה בְּעֵדוּתָן - חוֹזֵר לִבְעָלָיו, וּמְשַׁלְּמִין לוֹ.

גהָיוּ הָעֵדִים שְׁלוֹשָׁה, אַפִלּוּ מֵאָה - אִם הֵעִידוּ בְּבֵית דִּין זֶה אַחַר זֶה, וְהֵעִיד כָּל אֶחָד מֵהֶן אַחַר חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, וְהוּזַמוּ מִקְצָתָן - אֵינָן נֶעְנָשִׁין עַד שֶׁיּוּזְמוּ כֻּלָּן.

אֲבָל אִם הָיָה הֶפְסֵק בֵּין זֶה לְזֶה יָתֵר מִכְּדֵי דִּבּוּר, שֶׁהוּא כְּדֵי שְׁאֵלַת שָׁלוֹם תַּלְמִיד לָרָב - הֲרֵי נֶחְלְקָה הָעֵדוּת; וְהַשְּׁנַיִם שֶׁהוּזַמוּ נֶעְנָשִׁין, וְהַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים שֶׁהָיָה בֵּין דִּבְרֵיהֶם וְדִבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים הֶפְסֵק, אֵין נֶעְנָשִׁין.

וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּטֵלָה הָעֵדוּת כֻּלָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כַּת אַחַת, הוֹאִיל וְנִפְסַל מִקְצָתָהּ - נִפְסְלָה כֻּלָּהּ.

דהֵעִיד הָאֶחָד וְנֶחְקְרָה עֵדוּתוֹ, וְאָמַר הַשֵּׁנִי 'אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ', אוֹ שֶׁאָמַר 'הֵן' וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה, וְהוּזַמוּ שְׁנֵיהֶם - הֲרֵי שְׁנֵיהֶם נֶהֱרָגִין אוֹ לוֹקִין אוֹ מְשַׁלְּמִין; שֶׁכָּל עֵד שֶׁאָמַר אַחַר עֵדוּת חֲבֵרוֹ 'הֵן', הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנֶּחְקַר וְהֵעִיד כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד חֲבֵרוֹ.

וְאֵין לָעֵדִים זוֹמְמִין שְׁגָגָה, לְפִי שֶׁאֵין בָּהֶן מַעֲשֶׂה. לְפִיכָךְ אֵין צְרִיכִין הַתְרָאָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

הכְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁנַיִם מְזִימִין אֶת הַמֵּאָה אִם הֵעִידוּ הַמֵּאָה בְּבַת אַחַת, כָּךְ הֵן מְזִימִין אוֹתָן, אַפִלּוּ הָיוּ חֲמִשִּׁים כַּת וּבָאוּ שְׁנַיִם אַחַר שְׁנַיִם.

כֵּיצַד? כַּת שֶׁהֵעִידָה עַל רְאוּבֵן שֶׁהָרַג שִׁמְעוֹן בִּירוּשָׁלַיִם, וּבָאוּ שְׁנֵי עֵדִים וֶהֱזִימוּהָ, וּבָאָה כַּת שְׁנִיָּה וְהֵעִידָה אוֹתָהּ עֵדוּת עַצְמָהּ שֶׁרְאוּבֵן הָרַג שִׁמְעוֹן בִּירוּשָׁלַיִם, וְעָמְדוּ אוֹתָן הַשְּׁנַיִם וְהֵזִימוּ גַּם זֹאת הַכַּת הַשְּׁנִיָּה, וְכֵן הַשְּׁלִישִׁית, וְהָרְבִיעִית - אַפִלּוּ הֵן מֵאָה - כֻּלָּן נֶהֱרָגִין עַל פִּי אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם.

וכַּת שֶׁהֵעִידָה עַל רְאוּבֵן שֶׁהָרַג שִׁמְעוֹן, וּבָאָה כַּת שְׁנִיָּה וְהֵזִימָה אֶת הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה - יֵהָרְגוּ הָעֵדִים הַזּוֹמְמִין, וְיִנָּצֵל רְאוּבֵן.

בָּאָה כַּת שְׁלִישִׁית, וְהֵזִימָה אֶת הַכַּת הַשְּׁנִיָּה - תֵּהָרֵג הַכַּת הַשְּׁנִיָּה וּרְאוּבֵן, וְתִנָּצֵל הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה.

בָּאָה כַּת רְבִיעִית, וְהֵזִימָה אֶת הַכַּת הַשְּׁלִישִׁית - תֵּהָרֵג הַכַּת הַשְּׁלִישִׁית וְהַכַּת הָרִאשׁוֹנָה, וְיִנָּצֵל רְאוּבֵן וְתִנָּצֵל הַכַּת הַשְּׁנִיָּה.

וְכֵן אַפִלּוּ הֵן מֵאָה כַּת, זוֹ מְזִימָה אֶת זוֹ - כַּת נִכְנֶסֶת וְכַת יוצְאָה.

זעֵדִים שֶׁהֵעִידוּ עַל אִישׁ טְרֵפָה שֶׁהָרַג, וְהוּזַמוּ - אֵין נֶהֱרָגִין; שֶׁאַפִלּוּ הֲרָגוּהוּ בִּידֵיהֶן - אֵינָן נֶהֱרָגִין, לְפִי שֶׁהוּא טְרֵפָה.

וְכֵן הָעֵדִים שֶׁהָיוּ טְרֵפָה, וְהֵעִידוּ בְּדָבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין, וְהוּזַמוּ - אֵין נֶהֱרָגִין; שֶׁאִם יוּזְמוּ זוֹמְמֵיהֶן - אֵין זוֹמְמֵיהֶן נֶהֱרָגִין, שֶׁלֹּא הֵזִימוּ אֶלָא טְרֵפָה.

חעֵדִים שֶׁהֵעִידוּ עַל אֶחָד, וְהִרְשִׁיעוּהוּ רֶשַׁע שֶׁאֵין בּוֹ לֹא מַלְקוּת וְלֹא חִיּוּב מָמוֹן, וְאַחַר כָּךְ הוּזַמוּ - הֲרֵי אֵלּוּ לוֹקִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָמְמוּ לְהַלְקוֹת זֶה וְלֹא לְחַיְּבוֹ מָמוֹן.

כֵּיצַד? הֵעִידוּ עַל כֹּהֵן שֶׁהוּא חָלָל, כְּגוֹן שֶׁהֵעִידוּ וְאָמְרו: 'בְּפָנֵינוּ נִתְגָּרְשָׁה אִמּוֹ' אוֹ 'נֶחְלְצָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּיוֹם פְּלוֹנִי', וְהוּזַמוּ - הֲרֵי הֵן לוֹקִין.

וְכֵן אִם הֵעִידוּ עַל אָדָם שֶׁהָרַג בִּשְׁגָגָה, וְהוּזַמוּ - לוֹקִין, וְאֵינָן גּוֹלִין.

הֵעִידוּ עַל שׁוֹרוֹ שֶׁל זֶה שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְהוּזַמוּ - הֲרֵי הֵן לוֹקִין, וְאֵין מְשַׁלְּמִין אֶת הַכֹּפֶר.

הֵעִידוּ עָלָיו שֶׁנִּמְכַּר בְּעֶבֶד עִבְרִי, וְהוּזַמוּ - לוֹקִין. וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּי הַקַּבָּלָה הֵן.

טכָּךְ קִבְּלוּ חֲכָמִים: שֶׁשְּׁנַיִם שֶׁהִרְשִׁיעוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִצְדִּיקוּ אֶת הָרָשָׁע בְּעֵדוּתָן, וּבָאוּ אֲחֵרִים וֶהֱזִימוּם וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע - הֲרֵי עֵדִים הָרִאשׁוֹנִים לוֹקִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִרְשִׁיעוּ אֶת הַצַּדִּיק לְהַלְקוֹתוֹ.

אֲבָל אִם הֵעִידוּ עָלָיו שֶׁאָכַל בָּשָׂר בְּחָלָב אוֹ לָבַשׁ שַׁעַטְנֵז - הֲרֵי אֵלּוּ לוֹקִין מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" (דברים יט, יט).

ישְׁנַיִם שֶׁהֵעִידוּ עַל רְאוּבֵן שֶׁנָּאַף עִם בַּת כֹּהֵן, וְנִגְמַר דִּין רְאוּבֵן לַחֶנֶק וְדִין הַנּוֹאֶפֶת לִשְׂרֵפָה, וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ זוֹמְמִין - הֲרֵי אֵלּוּ נֶחֱנָקִין וְאֵינָן נִשְׂרָפִין. וְדָבָר זֶה קַבָּלָה.

רמב"ם: פרק אחד

עדות - פרק כ

עדות - פרק כ