רמב"ם: פרק אחד

אאֵין אָדָם יָכוֹל לְהוֹרִישׁ מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְיָרְשׁוֹ, וְלֹא לַעֲקֹר הַיְּרֻשָּׁה מִן הַיּוֹרֵשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה מָמוֹן הוּא, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת נְחָלוֹת "וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט" (במדבר כז, יא) - לוֹמַר שֶׁחֻקָּה זוֹ לֹא תִשְׁתַּנֶּה, וְאֵין הַתְּנַאי מוֹעִיל בָּהּ.

בֵּין שֶׁצִּוָּה וְהוּא בָּרִיא בֵּין שֶׁצִּוָּה וְהוּא שְׁכִיב מְרַע, בֵּין עַל פֶּה בֵּין בִּכְתָב - אֵינוֹ מוֹעִיל.

בלְפִיכָךְ הָאוֹמֵר 'אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹרִי לֹא יִטֹּל פִּי שְׁנַיִם', 'אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי לֹא יִירַשׁ עִם אֶחָיו' - לֹא אָמַר כְּלוּם.

'אִישׁ פְּלוֹנִי יִירָשֵׁנִי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת', 'בִּתִּי תִּירָשֵׁנִי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן' - לֹא אָמַר כְּלוּם. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

אֲבָל אִם הָיוּ לוֹ יוֹרְשִׁין רַבִּים, כְּגוֹן בָּנִים רַבִּים אוֹ בָּנוֹת אוֹ אַחִים, וְאָמַר כִּשֶׁהוּא שְׁכִיב מְרַע 'פְּלוֹנִי אָחִי יִירָשֵׁנִי מִכְּלָל אַחַי', אוֹ 'בִּתִּי פְּלוֹנִית תִּירָשֵׁנִי מִכְּלָל בְּנוֹתַי' - דְּבָרָיו קַיָּמִין, בֵּין שֶׁאָמַר עַל פֶּה בֵּין שֶׁאָמַר בִּכְתָב.

אֲבָל אִם אָמַר 'פְּלוֹנִי בְּנִי יִירָשֵׁנִי לְבַדּוֹ': אִם אָמַר עַל פֶּה, דְּבָרָיו קַיָּמִין; אֲבָל אִם כָּתַב כָּל נְכָסָיו לִבְנוֹ - לֹא עָשָׂהוּ אֶלָא אַפוֹטְרוּפוֹס, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

גאָמַר 'פְּלוֹנִי בְּנִי יִירַשׁ חֲצִי נְכָסַי, וּשְׁאָר בָּנַי הַחֵצִי - דְּבָרָיו קַיָּמִין.

אֲבָל אִם אָמַר עַל הַבְּכוֹר 'יִירַשׁ כַּפָּשׁוּט', אוֹ שֶׁאָמַר 'לֹא יִירַשׁ פִּי שְׁנַיִם עִם אֶחָיו' - לֹא אָמַר כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה... כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר" (דברים כא, טז-יז).

דוְאִם הָיָה בָּרִיא - אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ, לֹא לַבְּכוֹר וְלֹא לְאֶחָד מִשְּׁאָר הַיּוֹרְשִׁין.

הבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאָמַר בִּלְשׁוֹן יְרֻשָּׁה; אֲבָל אִם נָתַן מַתָּנָה, דְּבָרָיו קַיָּמִין.

לְפִיכָךְ הַמְּחַלֵּק נְכָסָיו עַל פִּיו לְבָנָיו כִּשֶׁהוּא שְׁכִיב מְרַע, רִבָּה לְאֶחָד וּמִעֵט לְאֶחָד, וְהִשְׁוָה לָהֶן אֶת הַבְּכוֹר - דְּבָרָיו קַיָּמִין.

וְאִם אָמַר מִשּׁוּם יְרֻשָּׁה, לֹא אָמַר כְּלוּם.

וכָּתַב בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בָּאֶמְצָע בֵּין בַּסּוֹף, מִשּׁוּם מַתָּנָה - אַף עַל פִּי שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן יְרֻשָּׁה, דְּבָרָיו קַיָּמִין.

כֵּיצַד? אָמַר 'תִּנָּתֵן שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי בְּנִי וְיִירָשֶׁנָּה', אוֹ שֶׁאָמַר 'יִירַשׁ שָׂדֶה פְּלוֹנִית וְתִנָּתֵן לוֹ', אוֹ שֶׁאָמַר 'יִירָשֶׁנָּה וְתִנָּתֵן לוֹ וְיִירָשֶׁנָּה', הוֹאִיל וְיֵשׁ שָׁם לְשׁוֹן מַתָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן יְרֻשָּׁה בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף - דְּבָרָיו קַיָּמִין.

וְכֵן אִם הָיוּ שָׁלוֹשׁ שָׂדוֹת לִשְׁלֹשָׁה יוֹרְשִׁין, וְאָמַר 'יִירַשׁ פְּלוֹנִי שָׂדֶה פְּלוֹנִית, וְתִנָּתֵן לִפְלוֹנִי שָׂדֶה פְּלוֹנִית, וְיִירַשׁ פְּלוֹנִי שָׂדֶה פְּלוֹנִית' – קָנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן יְרֻשָּׁה, אֵינוֹ זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ חֶלְקוֹ בְּמַתָּנָה. וְהוּא, שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה בֵּין אֲמִירָה לַאֲמִירָה כְּדֵי דִּבּוּר; אֲבָל אִם שָׁהָה, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא לְשׁוֹן הַמַּתָּנָה מְעֹרָב בִּשְׁלָשְׁתָּן.

זכֵּיצַד יֹאמַר? אִם הָיָה לְשׁוֹן הַמַּתָּנָה בָּאֶמְצַע – 'פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִירְשׁוּ שָׂדֶה פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית וּפְלוֹנִית, שֶׁנְּתַתִּים לָהֶן בְּמַתָּנָה וְיִירָשׁוּם'. וְאִם הָיָה לְשׁוֹן הַמַּתָּנָה בַּתְּחִלָּה - יֹאמַר 'תִּנָּתֵן שָׂדֶה פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית וּפְלוֹנִית לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְיִירָשׁוּם'.

וְאִם הָיָה לְשׁוֹן הַמַּתָּנָה בַּסּוֹף - יֹאמַר 'יִירַשׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שָׂדֶה פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית וּפְלוֹנִית, שֶׁנְּתַתִּים לָהֶן בְּמַתָּנָה'.

חיְרֻשַּׁת הַבַּעַל - אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִדִּבְרֵיהֶם, עָשׂוּ חִזּוּק לְדִבְרֵיהֶם כְּשֶׁל תּוֹרָה, וְאֵין הַתְּנַאי מוֹעִיל בָּהּ אֶלָא אִם כֵּן הִתְנָה עִמָּהּ כִּשֶׁהִיא אֲרוּסָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת.

טהַעוֹבֵד כּוֹכָבִים יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו, מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל שְׁאָר יְרֻשּׁוֹתֵיהֶן, מַנִּיחִין אוֹתָן לְפִי מִנְהָגָם.

יוְהַגֵּר אֵינוֹ יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶלָא מִדִּבְרֵיהֶם. תִּקְּנוּ לוֹ שֶׁיִּירַשׁ כְּשֶׁהָיָה, שֶׁמָּא יַחְזֹר לְמִרְדּוֹ.

וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהַתְּנַאי מוֹעִיל בִּירֻשָּׁה זוֹ, הוֹאִיל וְאֵין הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים מְחֻיָּב לַעֲמֹד בְּתַקָּנַת חֲכָמִים.

וְאֵין הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו הַגֵּר, וְלֹא גֵּר יוֹרֵשׁ אֶת הַגֵּר, לֹא מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

יאכָּל הַנּוֹתֵן נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהִנִּיחַ הַיּוֹרְשִׁין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַיּוֹרְשִׁין נוֹהֲגִין בּוֹ כַּשּׁוּרָה - אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵמֶּנּוּ, וְזָכוּ הָאֲחֵרִים בְּכָל מַה שֶׁנָּתַן לָהֶן.

וּמִדַּת חֲסִידוּת הִיא, שֶׁלֹּא יָעִיד אָדָם חָסִיד בְּצַוָּאָה שֶׁמַּעֲבִירין בָּהּ הַיְּרֻשָּׁה מִן הַיּוֹרֵשׁ, אַפִלּוּ מִבֵּן שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה לְאָחִיו שֶׁהוּא חָכָם וְנוֹהֵג כַּשּׁוּרָה.

יביִשְׂרָאֵל שֶׁהֵמִיר, יוֹרֵשׁ אֶת קְרוֹבָיו הַיִּשְׂרְאֵלִים כְּשֶׁהָיָה.

וְאִם רָאוּ בֵּית דִּין לְאַבֵּד אֶת מְמוֹנוֹ וּלְקָנְסוֹ שֶׁלֹּא יִירַשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְחַזֵּק יְדֵי רְשָׁעִים - הָרְשׁוּת בְּיָדָן.

וְאִם יֵשׁ לוֹ בָּנִים בְּיִשְׂרָאֵל, תִּנָּתֵן יְרֻשַּׁת אֲבִיהֶן הַמְּשֻׁמָּד לָהֶן. וְכֵן הַמִּנְהָג תָּמִיד בַּמַּעְרָב.

יגצִוּוּ חֲכָמִים, שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם בֶּן בֵּין הַבָּנִים בְּחַיָּיו, אַפִלּוּ בְּדָבָר מוּעָט, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי תַּחְרוּת וְקִנְאָה, כַּאֲחֵי יוֹסֵף עִם יוֹסֵף.

רמב"ם: פרק אחד

נחלות - פרק ו

נחלות - פרק ו