רמב"ם: פרק אחד

אהַמְּקַלֵּל אָבִיו וְֹאִמּוֹ - נִסְקָל, שֶׁנֶּאֱמַר "אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ" (ויקרא כ, ט). וְאֶחָד הַמְּקַלֵּל אוֹתָם בְּחַיֵּיהֶם אוֹ לְאַחַר מוֹתָם - הֲרֵי זֶה נִסְקָל.

וְצָרִיךְ עֵדִים וְהַתְרָאָה, כִּשְׁאָר כָּל מְחֻיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין.

וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, וְכֵן הַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרֹגִּינוֹס. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלִים, שֶׁהִגִּיעוּ לִכְלַל הָעֳנָשִׁין.

באֵינוֹ חַיָּב סְקִילָה עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הַמְּיֻחָדִין.

אֲבָל אִם קִלְּלָם בְּכִנּוּי - פָּטוּר מִן הַסְקִילָה, וְלוֹקֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁלּוֹקֶה עַל קִלְלַת כָּל אָדָם כָּשֵׁר מִיִּשְׂרָאֵל.

גוְכֵן הַמְּקַלֵּל אֲבִי אָבִיו וַאֲבִי אִמּוֹ - הֲרֵי זֶה כִּמְקַלֵּל אֶחָד מִשְּׁאָר הַקָּהָל.

דאַזְהָרָה שֶׁל מְּקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מְנַיִן? עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ בְּפֵּרוּשׁ, אֲבָל הָאַזְהָרָה הֲרֵי הִיא בִּכְלַל "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ" (ויקרא יט, יד) - הוֹאִיל וְהוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי אָבִיו בִּכְלַל כָּל יִשְׂרָאֵל.

ההַמַּכֶּה אָבִיו וְֹאִמּוֹ - מִיתָתוֹ בְּחֶנֶק, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת" (שמות כא, טו). וְצָרִיךְ עֵדִים וְהַתְרָאָה, כִּשְׁאָר כָּל מְחֻיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין.

וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, וְכֵן הַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרֹגִּינוֹס. וְהוּא, שֶׁיַּגִּיעוּ לִכְלַל עֳנָשִׁין.

אֵינוֹ חַיָּב חֶנֶק, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶן חַבּוּרָה; אֲבָל אִם לֹא עָשָׂה חַבּוּרָה, הֲרֵי זֶה כְּמַכֶּה אֶחָד מִשְּׁאָר יִשְׂרָאֵל.

וְהַמַּכֶּה אוֹתָם לְאַחַר מִיתָה, פָּטוּר.

ווּמִי שֶׁהִכָּה אֶת אָבִיו עַל אָזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ - חַיָּב, וְנֶהֱרָג; שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֵּעָשֶׂה חֵרֵשׁ בְּלֹא חַבּוּרָה - אֶלָּא טִפַּת דָּם יָצָאת בִּפְנִים בָּאֹזֶן וְנִתְחָרֵשׁ.

זהַמַּקִּיז דָּם לְאָבִיו, אוֹ שֶׁהָיָה רוֹפֵא וְחָתַךְ לוֹ בָּשָׂר אוֹ אֵבֶר - פָּטוּר.

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּטוּר, לְכַתְּחִלָּה לֹא יַעֲשֶׂה.

אַפִלּוּ לְהוֹצִיא סִילוֹן מִבְּשַׂר אָבִיו אוֹ אִמּוֹ - לֹא יוֹצִיא, שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה חַבּוּרָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם אַחֵר לַעֲשׂוֹת; אֲבָל אִם אֵין שָׁם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶלָא הוּא, וַהֲרֵי הֵן מִצְטַעֲרִין - הֲרֵי זֶה מַקִּיז וְחוֹתֵךְ, כְּפִי מַה שֶׁיַּרְשֵׁהוּ לַעֲשׂוֹת.

חאַזְהָרָה שֶׁל מַּכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מְנַיִן? עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ - הוֹאִיל וְהוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי אָבִיו וְאִמּוֹ בִּכְלָל.

טשְׁתוּקִי חַיָּב עַל אִמּוֹ, וְאֵינוֹ חַיָּב עַל אָבִיו. אַף עַל פִּי שֶׁנִּבְדְּקָה אִמּוֹ וְאָמְרָה 'בֶּן פְּלוֹנִי הוּא' - אֵין זֶה נִסְקָל אוֹ נֶחְנָק עַל פִּיהָ.

אֲבָל בְּנוֹ מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הַנָּכְרִית - אֵינוֹ חַיָּב לֹא עַל אָבִיו וְלֹא עַל אִמּוֹ. וְכֵן גֵּר שֶׁהוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁלֵּידָתָה בִּקְדֻשָּׁה - אֵינוֹ חַיָּב עַל מַכַּת אָבִיו וְקִלְלָתוֹ.

יכְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל אָבִיו, כָּךְ אֵינוֹ חַיָּב עַל אִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ" (שמות כא, יז) - אֶת שֶׁהוּא חַיָּב עַל אָבִיו, חַיָּב עַל אִמּוֹ, וְזֶה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל אָבִיו אֵינוֹ חַיָּב עַל אִמּוֹ.

יאהַגֵּר אָסוּר לְקַלֵּל אָבִיו הַגּוֹי, וּלְהַכּוֹתוֹ וּלְבַזֵּהוּ - כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: בָּאוּ מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה, שֶׁהֲרֵי זֶה מְבַזֶּה אָבִיו.

אֶלָא נוֹהֵג בּוֹ מִקְצַת כָּבוֹד.

אֲבָל הָעֶבֶד, אֵין לוֹ יֵחוּס, אֶלָא הֲרֵי אָבִיו כְּמִי שֶׁאֵינוֹ אָבִיו לְכָל דָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ.

יבמִי שֶׁהָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ רְשָׁעִים גְּמוּרִים וְעוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת, אַפִלּוּ נִגְמַר דִּינָם לַהֲרִיגָה, וְהֵם יוֹצְאִין לֵהָרֵג - אָסוּר לוֹ לְהַכּוֹתָן וּלְקַלְּלָם. וְאִם קִלֵּל אוֹ חָבַל בָּהֶן, פָּטוּר.

וְאִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה - הֲרֵי זֶה חַיָּב וְנֶהֱרָג עֲלֵיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי הֵן יוֹצְאִין לְמִיתָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּבְנוֹ. אֲבָל אַחֵר שֶׁבָּא וְהִכָּהוּ אוֹ קִלְּלוֹ אַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה - הֲרֵי זֶה פָּטוּר, הוֹאִיל וְהוּא הוֹלֵךְ לְמִיתָה. וְאִם בִּיְּשׁוֹ - חַיָּב בִּקְנַס הַמְּבַיֵּשׁ.

יגעָבַר אָבִיו אוֹ אִמּוֹ עַל עֲבֵרָה שֶׁלּוֹקִין עָלֶיהָ, וְהָיָה הוּא חַזָּן לִפְנֵי הַדַּיָּנִים - לֹא יַכֶּה אוֹתָם. וְכֵן אִם נִתְחַיְּבוּ נִדּוּי, לֹא יִהְיֶה שָׁלִיחַ לְנַדּוֹתָם. וְלֹא יִדְחֹף אוֹתָם וְלֹא יְבַזֶּה אוֹתָם בִּשְׁלִיחוּת בֵּית דִּין, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְכָּךְ וְלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה.

ידלַכֹּל אֵין הַבֵּן נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְאָבִיו לְהַכּוֹתוֹ וּלְקַלְּלוֹ - חוּץ מִמֵּסִּית, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה "לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו" (דברים יג, ט).

טומִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה לִבְנוֹ - כָּךְ רָאִינוּ בּוֹ תָּמִיד שֶׁאֵינוֹ מַשְׁבִּיעוֹ בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה, שֶׁהֲרֵי זֶה בָּא לְקִלְלַת אָבִיו, אֶלָא מַשְׁבִּיעוֹ, שְׁבוּעָה שֶׁאֵין בָּהּ אָלָה.

וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהָאָב שֶׁהָרַג אֶת בְּנוֹ, אֵין אֶחָד מֵאֶחָיו שֶׁל נֶּהֱרָג נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם.

וְלֹא עַל הַכָּאָה וְעַל הַקְּלָלָה בִּלְבַד הִקְפִּידָה תּוֹרָה, אֶלָא אַף עַל הַבִּזָּיוֹן. שֶׁכָּל הַמְּבַזֶּה אָבִיו אוֹ אִמּוֹ - אַפִלּוּ בִּדְבָרִים, אַפִלּוּ בִּרְמִיזָה - הֲרֵי זֶה בִּכְלַל אָרוּר מִפִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ" (דברים כז, טז). וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבֻז לִיקְּהַת אֵם..." (משלי ל, יז).

וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לְהַכּוֹתוֹ עַל זֶה מַכַּת מַרְדּוּת, וְלַעֲנֹשׁ כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאוּ.

רמב"ם: פרק אחד

ממרים - פרק ה

ממרים - פרק ה