רמב"ם: פרק אחד

אכָּל הַמִּטַּלְטְלִין קוֹנִין זֶה אֶת זֶה. כֵּיצַד? הֶחֱלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר, אוֹ יַיִן בְּשֶׁמֶן, אַף עַל פִּי שֶׁמַּקְפִּידִין עַל הַדָּמִים וְשִׁעֲרוּ כַּמָּה שָׁוֶה זֶה וְכַמָּה שָׁוֶה זֶה, וְאַחַר כָּךְ הֶחֱלִיפוּ - כֵּיוָן שֶׁמָּשַׁךְ הָאֶחָד אוֹ הִגְבִּיהּוֹ, קָנָה הַשֵּׁנִי הַמִּטַּלְטְלִין הָאֲחֵרִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, וְנַעֲשׂוּ בִּרְשׁוּתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מְשָׁכָן.

בהֶחֱלִיף חֲמוֹר בְּפָרָה וְטָלֶה, וּמָשַׁךְ אֶת הַפָּרָה וַעֲדַיִן לֹא מָשַׁךְ אֶת הַטָּלֶה - לֹא קָנָה, שֶׁאֵין כָּאן מְשִׁיכָה גְּמוּרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.

גדָּמִים שֶׁאֵין מַקְפִּידִין עֲלֵיהֶם - הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר מִטַּלְטְלִין, וְקוֹנִין. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁחָפַן מָעוֹת בְּלֹא מִשְׁקָל וּבְלֹא מִנְיָן, אֶלָא נְטָלָן אַכְסָרָה, וְאָמַר לוֹ 'מְכֹר לִי פָּרָתְךָ' אוֹ 'יַיִן זֶה בְּאֵלּוּ', וְנָתַן לוֹ אֶת הַדָּמִים - קָנָה, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ; שֶׁזֶּה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי הוּא, וְלֹא הִצְרִיכוּ בּוֹ מְשִׁיכָה.

דוְכֵן רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר מִטַּלְטְלִין לְשִׁמְעוֹן בַּחֲמִשִּׁים זוּז, וְקָנָה שִׁמְעוֹן הַמִּטַּלְטְלִין וְנִתְחַיֵּב בְּדָמִים, וְאַחַר שֶׁנִּתְחַיֵּב שִׁמְעוֹן בַּחֲמִשִּׁים זוּז אֵלּוּ, הָיָה לוֹ יַיִן אוֹ בְּהֵמָה וְעֶבֶד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִשְּׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין, וְהָיָה רוֹצֶה לְמָכְרָן, וְאָמַר לוֹ רְאוּבֵן 'מְכֹר אוֹתָן לִי בַּחֲמִשִּׁים זוּז שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ דְּמֵי הַמֶּכֶר', וְאָמַר לוֹ 'הֵן' - קָנָה רְאוּבֵן הַמִּטַּלְטְלִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵן, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ וְלֹא הִגְבִּיהַּ; שֶׁגַּם זֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי הוּא, וְלֹא הִצְרִיכוּ בּוֹ מְשִׁיכָה.

אֲבָל אִם הָיָה לוֹ חוֹב עָלָיו שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמֶּכֶר, וְאָמַר לוֹ 'מְכֹר לִי מִטַּלְטְלִין בַּחוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ', וְרָצוּ שְׁנֵיהֶם - לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ אוֹ יִמְשֹׁךְ דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַגְבִּיהַּ, אוֹ יִקְנֶה בְּאֶחָד מִן הַדְּרָכִים שֶׁהַמִּטַּלְטְלִין נִקְנִין בָּהֶן.

ההַקַרְקָעוֹת וְהָעֲבָדִים וְהַבְּהֵמָה וּשְׁאָר כָּל הַמִּטַּלְטְלִין - כָּל אֶחָד מֵהֶן נִקְנֶה בַּחֲלִיפִין, וְהוּא הַנִּקְרָא 'קִנְיָן'. וְעִיקַר הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת: שֶׁיִּתֵּן הַקּוֹנֶה לַמַּקְנֶה כְּלִי כָּל שֶׁהוּא, וְיֹאמַר לוֹ 'קְנֵה כְּלִי זֶה חֵלֶף הֶחָצֵר' אוֹ 'הַיַּיִן' אוֹ 'הַבְּהֵמָה' אוֹ 'הָעֶבֶד שֶׁמָּכַרְתָּ לִי בְּכָּךְ וְכָּךְ'. כֵּיוָן שֶׁהִגְבִּיהַּ הַמּוֹכֵר אֶת הַכְּלִי, וְקָנָהוּ - קָנָה הַלּוֹקֵחַ אוֹתוֹ הַקַרְקַע אוֹ אוֹתָן הַמִּטַּלְטְלִין, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מְשָׁכָן וְלֹא נָתַן אֶת הַדָּמִים; וְאֶחָד מֵהֶן אֵין יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ.

ואֵין קוֹנִין אֶלָא בְּכֵלִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה. וְאֵין קוֹנִין בְּדָבָר שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְלֹא בְּפֵרוֹת, וְלֹא בְּמַטְבֵּעַ. וְאֵין קוֹנִין בְּכֶלְיוֹ שֶׁל מּוֹכֵר, אֶלָא בְּכֶלְיוֹ הַלּוֹקֵחַ.

זהִקְנָה אֶחָד כְּלִי לַמּוֹכֵר כְּדֵי שֶׁיִּקְנֶה הַלּוֹקֵחַ אוֹתוֹ הַמִּמְכָּר, זָכָה הַלּוֹקֵחַ; וְאַף עַל פִּי שֶׁהִקְנָה לוֹ הַכְּלִי עַל מְנַת לְהַחֲזִירוֹ, נִקְנֶה הַמִקָּח וְזָכָה בּוֹ הַלּוֹקֵחַ, שֶׁהַמַּתָּנָה עַל מְנַת לְהַחְזִיר, שְׁמָהּ מַתָּנָה. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תָפַס הַמּוֹכֵר כָּל הַכְּלִי שֶׁהִקָּנָהוּ חֵלֶף מִמְכָּרוֹ, אֶלָא אָחַז מִקְצָתוֹ וְאָחַז הַמַּקְנֶה לוֹ מִקְצָתוֹ - קָנָה הַלּוֹקֵחַ. וְהוּא שֶׁאָחַז מִמֶּנּוּ כְּדֵי שִׁעוּר כְּלִי, אוֹ יֹאחֲזֶנּוּ אֲחִיזָה שֶׁהוּא יָכוֹל לְנַתֵּק אֶת כָּל הַכְּלִי מִיַּד הַמַּקְנֶה לוֹ.

לְפִיכָּךְ אִם הִקְנָה לוֹ בְּמִקְצַת הַבֶּגֶד, צָרִיךְ שֶׁיֶּאֱחֹז מִן הַבֶּגֶד כְּדֵי שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, שֶׁאִם יִפְסֹק מִמָּקוֹם שֶׁאָחַז, הֲרֵי הוּא כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ; שֶׁשָּׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת מִבֶּגֶד קָרוּי כְּלִי, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן טֻמְאַת בְּגָדִים. וְכֵן אִם אָחַז פָחוֹת מִשָּׁלוֹשׁ, וְהָיָה יָכוֹל לְנַתֵּק כָּל הַכְּלִי - הֲרֵי זֶה קָנָה.

חזֶה שֶׁכּוֹתְבִין בִּשְּׁטָרוֹת 'וְקְנֵינָא מִפְּלוֹנִי בִּכְלִי הַכָּשֵׁר לִקְנוֹת בּוֹ' – 'בִּכְלִי', לְהוֹצִיא פֵּרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן; 'הַכָּשֵׁר', לְהוֹצִיא אִסּוּרֵי הֲנָאָה; 'לִקְנוֹת בּוֹ', לְהוֹצִיא כֶּלְיוֹ שֶׁל מּוֹכֵר.

טזֶה הַקִּנְיָן, אֵינוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּפְנֵי עֵדִים, אֶלָא אִם הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין חֲבֵרוֹ, קָנָה. שֶׁלֹּא הִצְרִיכָה תּוֹרָה עֵדִים בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת אֶלָא לַכּוֹפֵר; אֲבָל הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן אוֹ הַשּׂוֹכֵר אוֹ הַמַּשְׁאִיל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אֵינוֹ צָרִיךְ עֵדִים. וְכֵיוָן שֶׁקָּנָה הַקּוֹנֶה בְּדֶרֶךְ מִן הַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן - בֵּין בְּהַגְבָּהָה, בֵּין בִּמְשִׁיכָה בֵּין מְסִירָה, בֵּין בְּקִנְיָן, בֵּין בְּכֶּסֶף בֵּין בִּשְּׁטָר בֵּין בַּחֲזָקָה - קָנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים.

יהַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ - יֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶן לַחֲזֹר בּוֹ כָּל זְמָן שֶׁעֹסְקִין בְּאוֹתוֹ עִנְיָן, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַקִּנְיָן בִּפְנֵי עֵדִים; וְאִם הִפְסִיק הָעִנְיָן - אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן עֵדִים. וּכְשֵׁם שֶׁחוֹזֵר הַמּוֹכֵר וְהַנּוֹתֵן, כָּךְ חוֹזֵר הַלּוֹקֵחַ וְהַמְּקַבֵּל כָּל זְמָן שֶׁעֲסֻקִין בְּאוֹתוֹ עִנְיָן; מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר דַּרְכֵי הַהַקְנִיָה.

יאיֵשׁ דְּבָרִים הַרְבֵּה שֶׁאֵין צְרִיכִין קִנְיָן, וְאֵין לַקִּנְיָן בָּהֶם טַעַם - כְּגוֹן הַמְּשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ, אוֹ הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אוֹ הָעוֹשֶׂה שָׁלִיחַ, אוֹ הַמּוֹסֵר מוֹדָעָה, אוֹ הַמְּבַטֵּל מוֹדָעָה, אוֹ הַמּוֹחֵל לַחֲבֵרוֹ חוֹב אוֹ פִּקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדוֹ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

יבנָהֲגוּ רֹב הַמְּקוֹמוֹת לְהַקְנוֹת לְמִקְצַת אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְאוֹמְרִים 'וְקָנִינוּ מִפְּלוֹנִי שֶׁעָשָׂה פְּלוֹנִי שָׁלִיחַ', אוֹ 'שֶׁמָּחַל לִפְלוֹנִי חוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלוֹ', אוֹ 'שֶׁבִּטֵּל הַמּוֹדָעָה שֶׁמָּסַר עַל גֵּט זֶה', וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ.

יגקִנְיָן זֶה שֶׁנָּהֲגוּ לְהַקְנוֹת בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים - אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם, אֶלָא לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר דְּבָרִים אֵלּוּ כִּמְשַׂחֵק וּמְהַתֵּל אֶלָא שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ וְאַחַר כָּךְ אָמַר. לְפִיכָּךְ אִם אָמַר 'בְּלֵב שָׁלֵם אֲנִי אוֹמֵר, וְגָמַרְתִּי לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה' - אֵינוֹ צָרִיךְ דָּבָר אַחֵר כְּלָל.

ידהַדְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ, אֵין הַקִּנְיָן מוֹעִיל בָּהֶן כְּלוּם. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁכָּתַב בִּשְּׁטָר 'קָנִינוּ מִפְּלוֹנִי שֶׁיֵּלֵךְ בִּסְחוֹרָה עִם פְּלוֹנִי', אוֹ 'שֶׁיְּחַלְּקוּ הֶחָצֵר שֶׁבֵּינֵיהֶם', אוֹ 'שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ שְׁנֵיהֶם בְּאֻמָּנוּת', וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ כֻּלָּן - הֲרֵי זֶה קִנְיַן דְּבָרִים, וְאֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם; שֶׁהֲרֵי לֹא הִקְנָה לַחֲבֵרוֹ דָּבָר מְסֻיָּם וְיָדוּעַ, לֹא עִיקָר וְלֹא פֵּרוֹת עִיקָר הַיָּדוּעַ.

רמב"ם: פרק אחד

מכירה - פרק ה

מכירה - פרק ה