קוראים יקרים,
נכנסנו לחודש אפור. חודש מרחשוון הוא חודש ללא חגים, חיוור לעומת החודש שעבר – בו חגגנו את ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה – וקצת חשוך ליד החודש הבא – בו נחגוג את חג החנוכה.
וכמו תמיד, בחודש הכי אפרורי מתחבא הפוטנציאל הכי גדול.
המדרש מספר לנו שבנייתו של בית המקדש הראשון הסתיימה בחודש חשוון, אבל את חנוכת הבית חגגו כשנה לאחר-מכן, בחודש תשרי. חודש חשוון אכן הפסיד את החגיגה, אבל אל דאגה: "עתיד הקדוש ברוך הוא לשלם לו", הוא עוד יזכה בפיצויים. ואולי, הלוואי, זה יהיה החודש בו יבנה בית המקדש השלישי?
כשאנו מדברים על הר הבית ועל בית המקדש חשוב לזכור שעם ישראל לא בכה במשך שנים רק על המבנה הפיזי שנחרב, ולא התפלל במשך דורות רק על בית שעשוי מעצים ואבנים. בית המקדש סימל את ההתגלות האלוקית, את העובדה שבורא העולם שוכן בתוכנו. כשבית המקדש השלישי יבנה, המתחים הקנאה והכעס ייעלמו מן העולם; כולנו נהיה מחוברים זה לזה ויחדיו לבורא העולם. וכל זה יכול לקרות בחודש חשוון.
יהי רצון שזה אכן יקרה בקרוב!
המשך שבוע טוב וקריאה מהנה,
הרב מנדי קמינקר
הכמיהה לבית שלישי ומשיח מפספסת לדעתי במשהו את מהות החיים,רוב הסיכויים שהמשיח לא יבוא בימינו,אפילו שאנחנו מאוד רוצים וכל הזמן אומרים:"משיח,משיח,משיח" אבל "משיח לא בא,(וגם לא מטלפן...)" ןכך בעצם ההוויה של קיומנו מתפספסת ואולי בכלל השם עזב אותנו ולעולם לא יבוא משיח.הנה, בהתחלה הוא אפשר לשלשה נערים צדיקים להרצח,אח"כ דניאל בן הארבע ואח"כ התינוקת המתוקה. ההסברים שנותנים לי רק מעצבנים אותי עוד יותר (בזכות קדושתם אנחנו פה וכו...) אני מעביר ביקורת על האבא הקדוש שלנו,בשביל זה הוא שם לנו מוח בראש,אני יודע שאתם לא רגילים לשמוע דברים כאלה אבל איזה מן אבא זה נותן לתינוקת שלו להירצח בדיוק כשהיא באה לבקר אותו בפעם הראשונה והאחרונה בחייה הקצרים,בכותל שלו???