כשחכמי ישראל ערכו סינון בשערי בית המדרש

מה עומד בבסיס המחלוקת של חכמי המשנה והתלמוד - האם לפתוח את שערי בית המדרש לכל דורש או לוודא שרק תלמידים ראויים ייכנסו בשעריו? האם נכון להשאיר את העיסוק התורני לעילויים בלבד, או שראוי שדעתו של כל לומד תישמע? וגם, האם גם תלמידי חכמים עלולים לדבוק בקונספציה?