שאלה:

אני מבין שחוקי התורה אוסרים כל מגע פיזי בין גבר לאשה – או אפילו שיהיו יחד לבדם בחדר – אלא אם כן הם קרובים מדרגה ראשונה או נשואים זה לזו. כך הדבר לגבי כל גבר וכל אשה, ללא קשר לגילם או לדרגת המשיכה ביניהם. וחוץ מזה יש עוד את כל הדינים לגבי ביגוד צנוע. האם התורה לא הלכה רחוק מדי? האם אנחנו באמת כאלה חיות?

תשובה:

כשגבר ואשה נמצאים יחד בחדר, והדלת סגורה, זה מאורע מיני. לא בגלל מה שיקרה, אלא בגלל מה שכבר קרה. אולי זה לא משהו שאפשר לכתוב עליו רומן, אך זהו אירוע מיני, משום שזכר ונקבה היו מאז ומתמיד נשואי המיניות.

זה נכון שבעולם שלנו כיום, ב"עולם החופשי" בוודאי, אנשים באופן כללי הפסיקו לחשוב במונחים הללו. מה שקרה הוא, שהתחלנו לשים על עצמנו את כל אותן מסכות, ונעשינו מחושלים ומחוסנים נגד החשיפה התמידית והגירוי, שהם תוצאה של פעילויות משותפות של גברים ונשים, כגון: בתי ספר מעורבים, מחנות קיץ, חוגי התעמלות וכו', וכך התחלנו להדחיק קבוצות של אנשים. אנחנו כבר לא יכולים להיות מיניים באופן טבעי כפי שברא אותנו הקב"ה. כשגבר אומר: "יש לי חברה, אבל אנחנו רק ידידים, לא יותר מזה, אני לא נמשך אליה בכלל, היא לא הטיפוס שלי, וכו'", אתה צריך לשאול את עצמך, מה בעצם קורה כאן. האם הגבר הזה כל-כך שולט על עצמו? או שזהו אדם שדעך קצת?

למה הוא מתכוון כשהוא אומר "היא לא הטיפוס שלי"? מתי התחיל העניין הזה של חלוקה לטיפוסים? הכל מלאכותי. רעיון זה לא נאמן למיניות האנושית, והוא אפילו לא נכון בהקשר המסוים הזה, משום שבנסיבות קצת שונות, יכולה בקלות להיווצר משיכה מינית. אחרי הכל אתה גבר והיא אשה. לא חסרות פעמים בהן התחיל קשר מקרי או קשר של שכנות טובה, ופתאום הקשר הזה הופך לקשר אינטימי. אותם גבר ואשה רצים יחד ומשתתפים בכל מיני פעילויות, ופתאום ההתעוררות הגדולה, הבט וראה איזו דרמה! הם אכן נמשכים זה לזו. הנה לך אנשים בוגרים, אינטליגנטיים, והדבר תפס אותם בהפתעה. טפשי, לא?

לכן, סגירת דלת נחשבת לאירוע מיני. ואתה צריך לשאול את עצמך: האם אתה מוכן לזה? האם זה מותר? האם זה נכון? אם לא, השאר את הדלת פתוחה. האם גבר ואשה יכולים ללחוץ ידים להיכרות? האם יש לראות בכך מחווה אינטימית? האם כל קשר פיזי חברי נחשב לאינטימי? הלוואי שכן.

חוקים אלה אינם ערבות לכך שלא נחטא. הם מעולם לא מנעו לגמרי את החטא. יש אנשים המתלבשים מאד צנוע. הם מכסים הכל. גם אלה חוטאים. אמנם יותר קשה להם לחטוא, אבל הם מסתדרים איכשהו. כל חוקים אלו נמצאים כדי להפחית את האפשרות שמישהו יעשה משהו לא נכון. תפקידם לא לדכא אלא לשַמֵר מיניות – משום שמיניות אנושית היא מה שהשם רוצה. הוא נתן לנו חוקים אלה כדי לשמר ולהגביר את המיניות, והוא מוודא שהיא מתמקדת למקומות הנכונים ולנסיבות המתאימות.

נעשינו קשוחים לגבי המיניות שלנו. אפילו בנישואין, נשיקה חטופה מוזילה את ערכה, מקשיחה אותה, ואז אנו רצים לטיפול פסיכולוגי וייעוץ נישואין. ואתם יודעים מה אומר המטפל, הגובה 200 $ לשעת טיפול? הוא מייעץ לזוג לא לגעת זה בזו במשך שבועיים. היהדות אומרת לך את זה בחינם. כן, יש שבועיים בכל חודש שבהם הבעל ואשתו לא נוגעים זה בזה. התרפיה הזאת היתה קיימת כבר לפני 3000 שנה. וזה עדיין עובד. זה רעיון נפלא.

כאשר אינך סוגר את הדלת בהיותך בחדר עם אשה, אתה מזהה את המיניות שלך ומכיר במיניות של האדם השני. היותנו צנועים, הכרה בגבולותינו, ידיעה היכן מתחילה אינטימיות בלי לחכות שהמצב יהיה כה אינטימי שכבר אין דרך חזרה – זוהי דרך חיים בריאה מאד. היא לא משנה את חייך באופן דרמטי אך משפרת אותם באופן דרמטי. תגיע לרגיעה גדולה יותר, תוכל להיות יותר ספונטני, משום שאתה יודע שאתה יכול לבטוח בעצמך. הגדרת את גבולותיך. עכשיו אתה יכול להיות חופשי. העומס הנפשי שלך פוחת ואתה נעשה אדם אהוד יותר בחברה.