לכל ילד יש חלום. לנסוע לאמריקה, להגיע לחלל, ואולי אפילו להיות כבאי. לאימהות יהודיות מאז ומעולם היה חלום יהודי: שהילד שלי יגדל 'צדיק', שילמד הרבה תורה. על החלום הזה הן הוזילו דמעות בתקווה ובתפילה, במיוחד כשהדליקו את נרות השבת (אם תחפשו את השיר "וזכני לגדל" תגלו שלחלום הזה יש אפילו מנגינה). והחלום הזה עבר גם לילדים: כשאגדל, אהיה גדול בתורה, ואולי אפילו אדע את כל התלמוד!

השבת הזו עשרות אלפי יהודים מגשימים חלום. לאחר שנה אחת, או שלוש שנים, של לימוד יומיומי בספרו הגדול של הרמב"ם, בשבת הזו יגיעו לסוף הספר ובכך ישלימו את לימוד ההלכות של כל התורה כולה. רובם של לומדי הרמב"ם היומי אינם תלמידי ישיבה ולא אברכי כולל; אלו יהודים עמלי יום שחלקם עסוקים מעל לראשם בטרדות שונות, אך המשותף לכולם הוא לימוד יומי בספר 'משנה תורה' של הרמב"ם.

הרמב"ם העניק לספרו שתי הגדרות חשובות: מצד אחד הוא הכליל בספר הזה את "כל התורה כולה", כך שאם אדם ילמד את התנ"ך כולו, ואחר כך יקרא רק את הספר הזה – יש לו בידיים הכול! ומצד שני, בגאוניותו הבלתי נתפסת, הוא ביקש להעניק את האוצר האדיר הזה לכל יהודי. הוא כותב שהספר מיועד לכל אחד, או כמו שהוא קורא לזה "כקטן כגדול". כל אחד יכול לקרוא ולהבין.

לפני כמעט ארבעים שנה יצא הרבי בקריאה ללמוד בקביעות, מידי יום, מספרו של הרמב"ם. הוא הציע להצטרף לאחד משני מסלולי הלימוד: של פרק אחד מהספר בכל יום, או של שלושה פרקים מידי יום. בשבת הזו, המחזור ה-14 של מסלול הלימוד המתון שמסתיים השבת במקביל למחזור ה-42 של המסלול המתקדם, מוכיח שהחלום אפשרי.

ביום ראשון יתחילו שני המסלולים מחדש. זוהי הזדמנות פז לקפוץ על העגלה וללמוד את כל התורה כולה.

אתם מוזמנים להתחיל מכאן.

שבת שלום,

הרב שמואל רסקין