ב"ה
קוראים וקוראות יקרים,
תגידו, אתם גאים להיות ישראלים?
אני בטוח שהתשובה חיובית.
בדיחה עצובה אומרת כך: מה ההבדל בין אנטישמי ויהודי?
האנטישמי שונא את עם ישראל, הוא בטוח שהיהודים שולטים על הכלכלה העולמית ואשמים בכל מה שרע. אבל כששואלים אותו: מה אתה חושב על השכן היהודי שלך? הוא אומר: עליו אין לי תלונות. הוא לא כמו כל היהודים, הוא בסדר גמור.
היהודי, לעומת זאת, אוהב את עם ישראל בכל ליבו. כשהוא שומע שיש קהילה יהודית בצרה איפשהו, הוא נרתם לעזרה, משתף כל הזמן פוסטים בפייסבוק שמספרים בקול כמה ישראל חזקה ושעם ישראל חי וקיים. אבל כששואלים אותו מה דעתו על השכן שלו הוא משיב: הוא לא כמו כולם. הוא לגמרי לא בסדר, שנתיים אני לא מדבר אתו!...
השבוע, כשאנו נזכרים בנס המופלא שבורא העולם עשה לנו לפני שבעים שנה והציל אותנו מיד האויבים שקמו עלינו לכלותינו, חשוב שנזכור לא רק מהי גאווה ישראלית, אלא גם מהי אהבת ישראל.
המילה ישראל מורכבת מראשי התיבות של "יש שישים ריבוא אותיות לתורה", ושימו לב לפרט אחד חשוב: אם חסרה בספר התורה אפילו אות אחת מתוך מאות אלפי האותיות – הספר פסול. אז הבה נהיה גאים בעם ישראל, בארץ ישראל ובתורת ישראל – ועם זאת, לעולם לא נשכח אף אחת מהאותיות, לא נשכח להעניק את אותה גאווה ואהבה לכל אחד ואחת מעם ישראל.
שבת שלום,
הרב מנדי קמינקר
כתוב תגובה