קוראים וקוראות יקרים,

בטח גם אתם עקבתם בדאגה אחרי השטפונות בטקסס. התמונות המזעזעות של משפחות שלימות צועדות בתוך רחוב שהפך לנהר, מחזיקים ביד כמה חפצים שהצליחו להציל ברגע האחרון, נגעו בלב של כולנו. חבריי, שלוחי הרבי באיזור, עושים עבודה נפלאה – כמה מהם היו צריכים להתפנות מהשטח בעצמם, אך הם הצליחו להתארגן ולגייס תרומות ענק של מוצרי מזון, הגיינה ועוד כדי לעזור לקורבנות הסופה.

מה שכן, זה הזכיר לי את השאלה המפורסמת "מה היית לוקח איתך לאי בודד", רק שהפעם השאלה הייתה קצת אחרת: "הבית שלך מוצף במים, המחלצים מחכים לך בחוץ עם סירה ויש לך כמה דקות לקחת את הדברים החשובים באמת. מה היית לוקח?" בשביל אלפי תושבים בטקסס, זו לא הייתה שאלה תיאורטית אלא משהו מאוד מעשי.

מה אתם הייתם לוקחים?

כאשר אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מליאדי, נאסר על ידי השלטונות הרוסיים, אחד מהצדיקים רצה לדעת האם הוא היה טרוד בשעת המאסר. השיבו לו "הוא היה טרוד רק בחיצוניות, אבל לא בפנימיות". כיצד הם ידעו זאת? כי את התפילין הוא זכר לקחת, אבל את נעלי הבית – הוא שכח...

הלוואי שלעולם לא נזדקק להשיב על השאלה הזו באופן מעשי, אבל תחשבו על זה. את מה הייתם לוקחים? התשובה לשאלה הזו תתן לכם את התשובה לשאלה מהו סדר העדיפויות שלכם בחיים, ואת ההזדמנות לוודא שסדר העדיפויות שלכם אכן מורכב מהדברים החשובים באמת (רמז: נעלי בית ומה שהם מסמלים לא צריכים להיות בראש הרשימה)...

שבת שלום,

הרב מנדי קמינקר