קוראים יקרים,
הם היו כמה יהודים שהלכו לעבוד בעיצומו של היום הקדוש ביותר בשנה, יום כיפור. אולי היו כאלו שהביטו עליהם בעין רעה; נכון, הם היו תחת שלטון סובייטי אכזרי ופחדו להצהיר בגלוי שהם שומרים על מצוות היהדות, אבל עדיין... לעבוד באמצע יום כיפור?
דווקא רב העיר חשב אחרת. הוא אירגן עבורם מניין מיוחד מוקדם בבוקר כדי שהם יוכלו להתפלל לפני העבודה; ואחרי שהם סיימו, הוא חיכה להם שיצטרפו לתפילת הנעילה.
זהו סיפור אמיתי לחלוטין, אותה סיפרה הרבנית חנה שניאורסאהן זצ"ל, שהשבוע אנו מציינים את שנת החמישים לפטירתה. היא הכירה את הסיפור מקרוב, בעלה, רבי לוי יצחק, היה רב העיר, והיא כתבה את הסיפור ביומנה.
"כשהיה בעלי משוחח עם המתפללים על נושא זה" כותבת הרבנית, "הוא היה בוכה כשדמעות שליש ניגרות מעיניו. הוא נהנה מאוד מההתעוררות הרוחנית של אנשים אלה, והיה אומר במין שמחה שכזו: 'אח, זוהי מהותם של יהודים!'"
אולי ביום כיפור הקרוב תפגשו בבית הכנסת יהודים שמבקרים שם פעם בשנה, או פחות. אולי הם אנשים שלא בדיוק מקפידים על קיום המצוות ורמת המוסריות שלהם מוטלת בספק. בבקשה, אל תזלזלו בהם, זיכרו את סיפורו של רבי לוי יצחק ואת המסר העומד מאחורי הדברים: בתוך תוכו של כל יהודי נמצאת נשמה נוצצת וטהורה. לפעמים היא מסתתרת, אבל היא תמיד שם, מחכה להתפרץ ולהפוך לאבוקה גדולה.
ברצוני לאחל לכם ולמשפחתכם צום קל, יהי רצון שביום כיפורים זה נחתם כולנו לשנה טובה ומתוקה בכל מכל כל.
שלכם,
הרב מנדי קמינקר
כתוב תגובה