הפטרת פרשת ויקרא מופיעה בספר ישעיה, פרק מג, כא – מד, כג.

הנביא ישעיה מוכיח את עם ישראל על כך שהם זנחו את עבודת הקורבנות בבית המקדש ופנו לעבודת אלילים. הנושא מתאים לנושא העיקרי של פרשת השבוע העוסקת אף היא בהקרבת הקורבנות במשכן.

הנביא מתאר בארוכה את אפסיותם של האלילים העשויים מעץ ואבן, ואת הגיחוך שבסגידתם ובהעלאת מנחה לכבודם. אך עובדי האלילים "לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם, מהשכיל לבותם."

הוא קורא לעם ישראל לזכור את אלוקיהם, "זכר אלה יעקב וישראל כי עבדי אתה... מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך, שובה אלי כי גאלתיך."