רמב"ם: פרק אחד

אהַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בְּזָדוֹן בְּאֶבֶן אוֹ בְּעֵץ, וֶהֱמִיתוֹ - אוֹמְדִין דָּבָר שֶׁהִכָּהוּ בּוֹ, וּמָקוֹם שֶׁהִכָּה עָלָיו, אִם רָאוּי אוֹתוֹ חֵפֶץ לְהָמִית בְּאֵבֶר זֶה אוֹ אֵינוֹ רָאוּי, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ... אוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ" (במדבר לה, יז-יח) - עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה מַכֵּהוּ עַל לִבּוֹ לְמַכֵּהוּ עַל יְרֵכוֹ.

בהוֹאִיל וְנֶאֱמָר "אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ" (במדבר לה, יז; במדבר לה, כג) - מִכָּאן שֶׁאוֹמְדִין מְקוֹם הַמַּכָּה. וּכְשֵׁם שֶׁאוֹמְדִין הַחֵפֶץ שֶׁהִכָּה בּוֹ וּמְקוֹם הַמַּכָּה, כָּךְ אוֹמְדִין כּוֹחַ הַהַכָּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּאֶבֶן יָד" (במדבר לה, יז) - מִכָּאן שֶׁמְּשַׁעֲרִין אֶת הַיָּד.

אֵינוֹ דּוֹמֶה זוֹרֵק אֶבֶן בַּחֲבֵרוֹ בְּרִחוּק שְׁתֵּי אַמּוֹת לְזוֹרֵק בּוֹ בְּרִחוּק עֶשֶׂר, שֶׁבְּרִחוּק עֶשֶׂר יִהְיֶה כּוֹחָהּ יָתֵר; וְאֵינוֹ דּוֹמֶה זוֹרֵק בְּרִחוּק עֶשֶׂר לְזוֹרֵק בְּרִחוּק מֵאָה אַמָּה, שֶׁבְּרִחוּק הַמָּקוֹם בְּיוֹתֵר יִתְמַעֵט כּוֹחַ הַהַכָּאָה.

גוְכֵן מְשַׁעֲרִין הַמַּכָּה עַצְמָהּ; וּמְשַׁעֲרִין כּוֹחַ הַהוֹרֵג, וְכוֹחַ הַנֶּהֱרָג - אִם הוּא גָּדוֹל אוֹ קָטָן, אוֹ חָזָק אוֹ חַלָּשׁ, אוֹ בָּרִיא אוֹ חוֹלֶה, וְכֵן כָּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ" (במדבר לה, יז; במדבר לה, כג) - מִיתָתוֹ שֶׁל זֶה, מְשַׁעֲרִין כָּל סִבּוֹתֶיהָ.

דכְּלִי בַּרְזֶל, לֹא נָתְנָה לוֹ תּוֹרָה שִׁעוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא" (במדבר לה, טז) - וְאַפִלּוּ בְּמַחַט. וָהוּא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֹד כְּמוֹ מַחַט אוֹ שַׁפּוּד אוֹ סַכִּין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן; אֲבָל אִם הִכָּהוּ בְּעֶשֶׁת שֶׁל בַרְזֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, אוֹמְדִין אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְדִין הָאֶבֶן אוֹ הָעֵץ.

ההַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בְּלֹא כְּלִי וֶהֱמִיתוֹ, כְּגוֹן שֶׁהִכָּהוּ בְּיָדוֹ אוֹ בְּרַגְלוֹ אוֹ נְגָפוֹ בְּרֹאשׁוֹ וֶהֱמִיתוֹ - מְשַׁעֲרִין כּוֹחַ הַמַּכֶּה, וְכוֹחַ הַנֶּהֱרָג, וּמְקוֹם הַמַּכָּה. אֵינוֹ דּוֹמֶה דּוֹחֵף חֲבֵרוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ, לְבוֹעֵט בּוֹ בְּרַגְלוֹ בְּכָל כּוֹחוֹ; וְאֵינוֹ דּוֹמֶה מַכֵּהוּ עַל לִבּוֹ, לְמַכֵּהוּ עַל מָתְנָיו; וְאֵינוֹ דּוֹמֶה חַלָּשׁ הַמַּכֶּה אֶת הַבָּרִיא הֶחָזָק, לְבָרִיא חָזָק הַמַּכֶּה חַלָּשׁ אוֹ חוֹלֶה.

ווּמְנַיִן שֶׁמְּשַׁעֲרִין בְּכָל אֵלּוּ? שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹ בְאֵיבָה הִכָּהוּ בְיָדוֹ וַיָּמֹת מוֹת יוּמָת הַמַּכֶּה" (במדבר לה, כא). אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר "בְּיָדוֹ", הִצְרִיךְ הַכָּתוּב לִהְיוֹת הַהַכָּאָה "בְּאֵיבָה" - מִכְּלָל שֶׁמְּשַׁעֲרִין אֶת כּוֹחַ הַהַכָּאָה.

זוְכֵן הַדּוֹחֵף אֶת חֲבֵרוֹ מֵרֹאשׁ הַגָּג, וְנָפַל וּמֵת - מְשַׁעֲרִין גֹּבַהּ הַמָּקוֹם שֶׁהִפִּילוֹ מֵעָלָיו, וְכוֹחַ הַנִּדְחָף. שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה בֶּן יוֹמוֹ שֶׁנָּפַל לְגָדוֹל שֶׁנָּפַל.

וּמִנַיִן שֶׁמְּשַׁעֲרִין גֹּבַהּ הַמָּקוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ" (במדבר לה, כ).

וְיֵרָאֶה לִי שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאֵין בְּגָבְהוֹ עֲשָׂרָה טְפָחִים - אֵין בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּבּוֹר לְעִנְיַן בְּהֵמָה.

חאֶחָד הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בְּאֶבֶן אוֹ בְּעֵץ, אוֹ שֶׁהִכָּהוּ בְּגוּשׁ שֶׁל אֲדָמָה אוֹ בְּגוּשׁ שֶׁל מֶלַח וְגָפְרִית, אוֹ בְּסַל מָלֵא עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת, וְאַפִלּוּ בְּפֶלַח דְבֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ" (במדבר לה, יז; במדבר לה, כג) - כָּל שֶׁהוּא רָאוּי לְהָמִית, וְהַכֹּבֶד הוּא שֶׁמֵּמִית.

טהַדּוֹחֵף אֶת חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאֵשׁ, אוֹמְדִין אוֹתוֹ: אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם, פָּטוּר מִמִּיתַת בֵּית דִּין; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת, חַיָּב.

וְכֵן אִם כָּבַשׁ עָלָיו בְּתוֹךְ הַיָּם אוֹ בְּתוֹךְ הָאֵשׁ, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בּוֹ כּוֹחַ לַעֲלוֹת וּמֵת - חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הוּא הַדּוֹחֵף בַּתְּחִלָּה.

וְהוּא הַדִּין לְמַנִּיחַ יָדוֹ עַל פִּי חֲבֵרוֹ וְחָטְמוֹ עַד שֶׁהִנִּיחוֹ מְפַרְפֵּר וְאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת, אוֹ שֶׁכְּפָתוֹ וְהִנִּיחוֹ בַּצִּנָּה אוֹ בַּחַמָּה עַד שֶׁמֵּת, אוֹ שֶׁבָּנָה עָלָיו מָקוֹם עַד שֶׁמָּנַע מִמֶּנּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהִכְנִיסוֹ לִמְעָרָה וּבַיִת וְעִשֵּׁן עָלָיו עַד שֶׁמֵּת, אוֹ שֶׁהִכְנִיסוֹ לְבַיִת שֶׁל שַׁיִשׁ וְהִדְלִיק עָלָיו נֵר עַד שֶׁהֱמִיתוֹ הַהֶבֶל - בְּכָל אֵלּוּ נֶהֱרָג עָלָיו, שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁחֲנָקוֹ בְּיָדוֹ.

יאֲבָל הַכּוֹפֵת אֶת חֲבֵרוֹ וְהִנִּיחוֹ בְּרָעָב עַד שֶׁמֵּת, אוֹ שֶׁכְּפָתוֹ וְהִנִּיחוֹ בִּמְקוֹם שֶׁסּוֹף הַצִּנָּה אוֹ הַחַמָּה לָבוֹא לְשָׁם, וּבָאָה וֶהֱמִיתַתּוּ, אוֹ שֶׁכָּפָה עָלָיו גִּגִּית, אוֹ שֶׁפָּרַע עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה, אוֹ שֶׁהִשִּׁיךְ עָלָיו אֶת הַנָּחָשׁ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם שִׁסָּה בּוֹ כֶּלֶב אוֹ נָחָשׁ - בְּכָל אֵלּוּ אֵין בֵּית דִּין מְמִיתִין אוֹתוֹ, וַהֲרֵי הוּא רוֹצֵחַ; וְדוֹרֵשׁ דָּמִים דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ דָּם.

יאוְכֵן הַדּוֹחֵף חֲבֵרוֹ לְבוֹר, וְהָיָה שָׁם סֻלָּם בַּבּוֹר שֶׁיָּכוֹל לַעֲלוֹת עָלָיו, אוֹ שֶׁזָּרַק בּוֹ חֵץ, וְהָיָה תְּרִיס בְּיָדוֹ לְהָגֵן עָלָיו, וּבָא אַחֵר וְסִלֵּק אֶת הַסֻּלָּם וְהֵסִיר אֶת הַתְּרִיס - שְׁנֵיהֶן אֵינָן נֶהֱרָגִין בְּבֵית דִּין.

אַפִלּוּ הָיָה הַדּוֹחֵף עַצְמוֹ, הוּא שֶׁחָזַר וְסִלֵּק אֶת הַסֻּלָּם - פָּטוּר מִמִּיתַת בֵּית דִּין; וְנִדְרָשׁ מִמֶּנּוּ הַדָּם.

יבהַזּוֹרֵק צְרוֹר בְּכוֹתָל, וְחָזְרָה הָאֶבֶן לַאֲחוֹרֶיהָ וְהָרְגָה - חַיָּב מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁמִּכּוֹחוֹ הִיא בָּאָה.

וְכָל אֵלּוּ שֶׁמְּשַׂחֲקִין בְּכַדּוּר שֶׁהִתְרוּ בָּהֶן וְהָרְגוּ: בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, פְּטוּרִין; חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אַפִלּוּ לְסוֹף מֵאָה אַמָּה - חַיָּבִין. וְהוּא, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יגזָרַק אֶבֶן לְמַעְלָה, וְהָלְכָה לִצְּדָדִין וְהָרְגָה – חַיָּב.

הַכּוֹפֵת אֶת חֲבֵרוֹ, וְהִנִּיחוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִבְרֹחַ, וְהֵצִיף עָלָיו מַיִם, וּמֵת - הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג עָלָיו. וָהוּא, שֶׁיָּמוּת מִכּוֹחַ רִאשׁוֹן הַבָּא מִמַּעֲשָׂיו.

רמב"ם: פרק אחד

רוצח ושמירת נפש - פרק ג

רוצח ושמירת נפש - פרק ג