רמב"ם: שלושה פרקים

עדות - פרק יז, עדות - פרק יח, עדות - פרק יט

עדות - פרק יז

אמִי שֶׁהֵעִידוּ לוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים וּגְדוֹלִים בְּחָכְמָה וּבְיִרְאָה, שֶׁהֵם אוֹמְרִים שֶׁרָאוּ פְּלוֹנִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְּלוֹנִית אוֹ שֶׁלָּוָה מִפְּלוֹנִי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין הַדָּבָר בְּלִבּוֹ כְּאִלּוּ רָאָהוּ - לֹא יָעִיד, עַד שֶׁיִּרְאֶה הַדָּבָר בְּעֵינָיו, אוֹ יוֹדֶה לוֹ הַלּוֹוֶה מִפִּיו וְיֹאמַר לוֹ 'הֱיֵה עָלַי עֵד שֶׁפְּלוֹנִי הִלְּוָה לִי מָנֶה', שֶׁנֶּאֱמַר "וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע" (ויקרא ה, א). וְאֵין לְךָ עֵדוּת שֶׁמִּתְקַיֶּמֶת בִּרְאִיָּה אוֹ בִּידִיעָה, אֶלָא עֵדוּת מָמוֹן.

וְכָל הַמֵּעִיד מִפִּי אֲחֵרִים - הֲרֵי זֶה עֵד שֶׁקֶר, וְעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות כ, יב).

בלְפִיכָךְ מְאַיְּמִין אַף עַל עֵדֵי מָמוֹן.

וְכֵיצַד מְאַיְּמִין עַל עֵדֵי מָמוֹן? מְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן בִּפְנֵי הַכֹּל, וּמוֹדִיעִין אוֹתָם כּוֹחַ עֵדוּת הַשֶּׁקֶר, וּבֹשֶׁת הַמֵּעִיד בָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא.

וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיאִין אֶת כָּל הָאָדָם לָחוּץ, וּמְשַׁיְּרִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּעֵדִים, וְאוֹמְרִין לוֹ 'אֱמֹר הֵיאַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חַיָּב לְזֶה'.

אִם אָמַר 'הוּא אָמַר לִי חַיָּב אֲנִי לוֹ', 'אִישׁ פְּלוֹנִי אָמַר לִי שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ' - לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיֹּאמַר 'בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ'.

וְהָיוּ מַכְנִיסִין אֶת הָעֵד הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ כָּךְ. נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין - נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר וְגוֹמְרִין הַדִּין.

גהַמַּטְמִין עֵדִים לַחֲבֵרוֹ, וְהוֹדָה לוֹ בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ, וְהָעֵדִים רוֹאִין וְשׁוֹמְעִין שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ 'וַדַּאי יֵשׁ לְךָ אֶצְלִי כָּךְ וְכָּךְ, אֲבָל מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא תְּכֻפֵּנִי בַּדִּין לְמָחָר' - הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ עֵדוּת, עַד שֶׁיּוֹדֶה בִּפְנֵי עֵדִים.

דאֶחָד הַמּוֹדֶה בִּפְנֵי עֵדִים, וְאָמַר דֶּרֶךְ הוֹדָאָה 'זֶה יֵשׁ לוֹ אֶצְלִי כָּךְ וְכָּךְ', אוֹ שֶׁאָמַר 'אַתֶּם עֵדַי', אוֹ 'הֱיוּ עָלַי עֵדִים' - בֵּין שֶׁאָמַר הַלּוֹוֶה, בֵּין שֶׁאָמַר הַמַּלְוֶה וְשָׁתַק הַלּוֹוֶה דֶּרֶךְ מַאֲמִין לִדְבָרָיו - הֲרֵי אֵלּוּ עֵדִים.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם קָנוּ מִיָּדוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם 'כִּתְבוּ עָלַי שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ לְזֶה אֶצְלִי כָּךְ וְכָּךְ', וְכָל כַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ - הֲרֵי הֵם הוֹדָאָה וּמְעִידִין עַל פִּיו.

התַּלְמִיד שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ 'יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאִם נוֹתְנִין לִי כָּל מָמוֹן הָעוֹלָם אֵינִי מְשַׁקֵּר, מָנֶה לִי אֵצֶל פְּלוֹנִי וְיֵשׁ לִי עָלָיו עֵד אֶחָד, לֵךְ וְהִצְטָרֵף עִמּוֹ' - אִם נִצְטָרֵף, הֲרֵי זֶה עֵד שֶׁקֶר.

ואָמַר לוֹ 'בּוֹא וַעֲמֹד עִם הָעֵד, וְלֹא תָּעִיד, אֶלָא כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה הַלּוֹוֶה וְיִפְחַד וְיַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁאַתֶּם שְׁנֵי עֵדִים וְיוֹדֶה מֵעַצְמוֹ' - הֲרֵי זֶה אָסוּר לוֹ לַעֲמֹד וּלְהֵרָאוֹת שֶׁהוּא עֵד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵעִיד.

וְעַל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז).

זהַשּׂוֹכֵר עֵדֵי שֶׁקֶר לְהָעִיד לַחֲבֵרוֹ - פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.

וְכֵן עֵד שֶׁכָּבַשׁ עֵדוּתוֹ וְלֹא הֵעִיד - פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.

עדות - פרק יח

אמִי שֶׁהֵעִיד בְּשֶׁקֶר, וְנוֹדַע בְּעֵדִים שֶׁהֵעִיד בְּשֶׁקֶר - זֶה הוּא הַנִּקְרָא 'עֵד זוֹמֵם'. וּמִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּמוֹ שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת בְּעֵדוּתוֹ לַחֲבֵרוֹ.

אִם בַּעֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ סְקִילָה הֵעִידוּ וְהוּזַמוּ, נִסְקָלִין כֻּלָּן; וְאִם בִּשְׂרֵפָה, נִשְׂרָפִין; וְכֵן שְׁאָר הַמִּיתוֹת.

וְאִם הֵעִידוּ בְּמַלְקוּת - לוֹקֶה כָּל אֶחָד מֵהֶן כִּשְׁאָר מְחֻיְּבֵי מַלְקוּת. וְאוֹמְדִין כּוֹחוֹ, וּמַלְקִין אוֹתוֹ.

וְאִם הֵעִידוּ עָלָיו לְחַיְּבוֹ מָמוֹן - מְשַׁלְּשִׁין הַמָּמוֹן בֵּינֵיהֶן לְפִי מִנְיַן הָעֵדִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק הַמַּגִּיעַ לוֹ. וְאֵינָן לוֹקִין בִּמְקוֹם תַּשְׁלוּמִין.

בבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעֵדִים שֶׁהוּזַמוּ. אֲבָל שְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדִים הַמַּכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ, אֵין כָּאן עֵדוּת, וְאֵין עוֹנְשִׁין אֶת אַחַת מֵהֶן, לְפִי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִי הִיא הַכַּת הַשַּׁקְרָנִית.

וּמַה בֵּין הַכְחָשָׁה לַהֲזָמָה? הַהַכְחָשָׁה - בְּעֵדוּת עַצְמָהּ, זֹאת אוֹמֶרֶת 'הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה', וְזֹאת אוֹמֶרֶת 'לֹא הָיָה', אוֹ יָבוֹא מִכְּלַל דְּבָרֶיהָ שֶׁלֹּא הָיָה. וְהַהֲזָמָה - בָּעֵדִים עַצְמָן, וְאֵלּוּ הָעֵדִים שֶׁהֱזִימוּם אֵינָן יוֹדְעִים אִם נִהְיָה הַדָּבָר אוֹ לֹא נִהְיָה.

כֵּיצַד? עֵדִים שֶׁבָּאוּ וְאָמְרוּ 'רָאִינוּ זֶה שֶׁהָרַג אֶת הַנֶפֶש', אוֹ 'הִלְּוָה מָנֶה לִפְּלוֹנִי, בְּיוֹם פְּלוֹנִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי', וְאַחַר שֶׁהֵעִידוּ וְנִבְדְּקוּ, בָּאוּ שְׁנַיִם עֵדִים אֲחֵרִים וְאָמְרוּ 'בְּיוֹם זֶה וּבְמָקוֹם זֶה הָיִינוּ עִמָּכֶם וְעִם אֵלּוּ כָּל הַיּוֹם, וְלֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, לֹא זֶה הָרַג אֶת זֶה וְלֹא זֶה הִלְוָה אֶת זֶה' - הֲרֵי זוֹ הַכְחָשָׁה.

וְכֵן אִם אָמְרוּ לָהֶם 'הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִים כָּךְ, וְזֶה הַהוֹרֵג' אוֹ 'הַנֶּהֱרָג' אוֹ 'הַלּוֹוָה' אוֹ 'הַמַּלְוֶה, הָיָה עִמָּנוּ בְּיוֹם זֶה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת' - הֲרֵי זוֹ עֵדוּת מֻכְחֶשֶׁת; שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁאָמַר 'לֹא הָרַג זֶה אֶת זֶה, וְלֹא זֶה הִלְוָה זֶה - שֶׁהֲרֵי עִמָּנוּ הָיוּ וְלֹא נִהְיָה דָּבָר זֶה. וְכֵן כָּל כַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

אֲבָל אִם אָמְרוּ לָהֶם 'אָנוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם זֶה הָרַג זֶה בְּיוֹם זֶה בִּירוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִין אוֹ לֹא הֲרָגוֹ, וְאָנוּ מְעִידִים שֶׁאַתֶּם עַצְמְכֶם הֱיִיתֶם עִמָּנוּ בְּיוֹם זֶה בְּבָבֶל' - הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין, וְנֶהֱרָגִין אוֹ מְשַׁלְּמִין. הוֹאִיל וְהָעֵדִים שֶׁהֵזִימוּם לֹא הִשְׁגִּיחוּ עַל עַצְמָהּ שֶׁל עֵדוּת כְּלָל, אִם הִיא אֱמֶת אוֹ שֶׁקֶר.

גוְזוֹ שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵדִים הָאַחֲרוֹנִים עַל הָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים, גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא. אַפִלּוּ הָיוּ הָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים מֵאָה, וּבָאוּ שְׁנַיִם וֶהֱזִימוּם וְאָמְרוּ לָהֶם 'אָנוּ מְעִידִים שֶׁאַתֶּם הַמֵּאָה כֻּלְּכֶם עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי' - הֲרֵי אֵלּוּ נֶעְנָשִׁין עַל פִּיהֶם. שֶׁהַשְּׁנַיִם כְּמֵאָה, וּמֵאָה כִּשְׁנַיִם. וְכֵן בִּשְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדִים הַמַּכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ - אֵין הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב, אֶלָא דּוֹחִין אֶת שְׁתֵּיהֶן.

דעֵדִים זוֹמְמִין אֵינָן צְרִיכִין הַתְרָאָה. וְעֵדִים שֶׁהֻכְחֲשׁוּ וּלְבַסּוֹף הוּזַמוּ - הֲרֵי אֵלּוּ נֶהֱרָגִין אוֹ לוֹקִין אוֹ מְשַׁלְּמִין; מִפְּנֵי שֶׁהַהַכְחָשָׁה תְּחִלַּת הֲזָמָה הִיא, אֶלָא שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה.

האֵין מְזִימִין אֶת הָעֵדִים אֶלָא בִּפְנֵיהֶם, וּמַכְחִישִׁין אֶת הָעֵדִים שֶׁלֹּא בִּפְנֵיהֶם. וְעֵדִים שֶׁהוּזַמוּ שֶׁלֹּא בִּפְנֵיהֶם, הֲרֵי הֻכְחֲשׁוּ. לְפִיכָךְ, אִם מֵתוּ הָעֵדִים שֶׁהֱזִימוּם קֹדֶם שֶׁיָּזִימוּ אוֹתָם בִּפְנֵיהֶם - אֵין כָּאן עֵדוּת, שֶׁהֲרֵי הִכְחִישׁוּ זוֹ אֶת זוֹ.

ועֵדֵי נְפָשׁוֹת שֶׁהֻכְחֲשׁוּ וְלֹא הוּזַמוּ - אַפִלּוּ בָּא הַנֶּהֱרָג בְּרַגְלָיו, אֵינָן לוֹקִין; מִפְּנֵי שֶׁהוּא לָאו שֶׁנִּתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו. אֲבָל בֵּית דִּין מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת, כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאוּ.

זעֵדִים זוֹמְמִין צְרִיכִין הַכְרָזָה. וְהֵיאַךְ הִיא הַהַכְרָזָה שֶׁלָּהֶן? כּוֹתְבִין וְשׁוֹלְחִין לְכָל עִיר וְעִיר: פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי הֵעִידוּ בְּכָּךְ וְכָּךְ וְהוּזַמוּ, וַהֲרַגְנוּם, אוֹ לָקוּ, בְּפָנֵינוּ, אוֹ עָנַשְׁנוּ אוֹתָם כָּךְ וְכָּךְ דִּינָרִין, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ" (דברים יט, כ).

חחִיּוּב הָעֵדִים הַזּוֹמְמִין לְשַׁלֵּם בִּמְקוֹם שֶׁחַיָּבִין לְשַׁלֵּם - קְנָס הוּא, וּלְפִיכָךְ אֵין מְשַׁלְּמִין עַל פִּי עַצְמָן.

כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהֵעִידוּ, וְנֶחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם 'עֵדוּת שֶׁקֶר הֵעַדְנוּ, וְאֵין לְזֶה אֵצֶל זֶה כְּלוּם', אוֹ שֶׁאָמְרוּ 'הֵעַדְנוּ עַל זֶה בְּכָּךְ וְכָּךְ וְהוּזַמְנוּ' - אֵין מְשַׁלְּמִין עַל פִּיהֶם.

אֲבָל אִם אָמְרוּ 'הֵעַדְנוּ עַל זֶה, וְהוּזַמְנוּ בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל פְלוֹנִי, וְנִתְחַיֵּבנוּ לִתֵּן לוֹ כָּךְ וְכָּךְ' - הֲרֵי אֵלּוּ מְשַׁלְּמִין, שֶׁזּוֹ הוֹדָאָה בְּמָמוֹן שֶׁנִּגְמַר דִּינָם לִתֵּן אוֹתוֹ. וְאִם אָמַר הָאֶחָד כָּךְ, מְשַׁלֵּם חֶלְקוֹ.

עדות - פרק יט

אשְׁנַיִם שֶׁהֵעִידוּ וְאָמְרוּ 'בְּמִזְרַח הַבִּירָה הָרַג זֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּשָׁעָה פְּלוֹנִית', וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ לָהֶן 'בְּמַעְרַב הַבִּירָה הַזֹּאת הֱיִיתֶם עִמָּנוּ בָּעֵת הַזֹּאת': אִם יָכוֹל הָעוֹמֵד בְּמַּעְרָב לִרְאוֹת מַה יֵשׁ בַּמִּזְרָח - אֵינָן זוֹמְמִין; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת - הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין, וְאֵין אוֹמְרִין שֶׁמָּא מְאוֹר עֵינֵיהֶם שֶׁל רִאשׁוֹנִים רָב, וְרוֹאִין מֵרָחוֹק יָתֵר מִכָּל אָדָם.

וְכֵן אִם הֵעִידוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ 'בַּבֹּקֶר הָרַג זֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם', וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ לָהֶן 'בְּיוֹם זֶה בָּעֶרֶב הֱיִיתֶם עִמָּנוּ בְּלוּד': אִם יָכוֹל אָדָם לְהַלֵּךְ אַפִלּוּ עַל הַסּוּס מִירוּשָׁלַיִם לְלוּד מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב - אֵינָן זוֹמְמִין; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ - הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין, וְאֵין אוֹמְרִין שֶׁמָּא כַּר קַל בְּיוֹתֵר נִזְדַּמֵּן לָהֶן וְקִפְּלוּ בּוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ. אֶלָא בְּדָבָר הַמָּצוּי הַיָּדוּעַ לַכֹּל, מְשַׁעֲרִין לְעוֹלָם וּמְזִימִין אוֹתָן.

בשְׁנַיִם שֶׁאָמְרוּ 'בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת הָרַג זֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ', וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ 'בְּיוֹם זֶה עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּמָקוֹם אַחֵר רָחוֹק, אֲבָל בְּיוֹם שֶׁלְּאַחַר יוֹם זֶה הֲרָגוֹ בַּוַּדַּאי', אַפִלּוּ הֵעִידוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁקֹּדֶם כַּמָּה יָמִים הֲרָגוֹ - הֲרֵי זֶה הַהוֹרֵג עִם עֵדָיו הָרִאשׁוֹנִים נֶהֱרָגִין, שֶׁהֲרֵי הוּזַמוּ; שֶׁבְּעֵת שֶׁהֵעִידוּ שֶׁהָרַג, עֲדַיִן לֹא נִגְמַר דִּינוֹ לֵהָרֵג.

אֲבָל אִם בָּאוּ שְׁנֵי עֵדִים בַּשְּׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת וְאָמְרוּ 'בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁל פְלוֹנִי לַהֲרִיגָה', וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ 'בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי הָרָחוֹק, אֶלָא מֵעֶרֶב שַׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ, אוֹ בְּשֵׁנִי בַּשַּׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ' - אֵין עֵדִים אֵלּוּ שֶׁהוּזַמוּ נֶהֱרָגִין, שֶׁהֲרֵי מִכָּל מָקוֹם בְּעֵת שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו כְּבָר נִגְמַר דִּינוֹ לַהֲרִיגָה.

וְכֵן לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמֵי קְנָס. כֵּיצַד? בָּאוּ שְׁנַיִם בַּשְּׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת וְאָמְרוּ 'בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת גָּנַב וְטָבַח וְנִגְמַר דִּינוֹ', וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ 'בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּמָקוֹם רָחוֹק, אֲבָל מֵעֶרֶב שַׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ', אַפִלּוּ אָמְרוּ 'בְּשֵׁנִי בַּשַּׁבָּת גָּנַב וְטָבַח וְנִגְמַר דִּינוֹ' - אֵין עֵדִים אֵלּוּ שֶׁהוּזַמוּ מְשַׁלְּמִין, שֶׁהֲרֵי מִכָּל מָקוֹם בְּעֵת שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו חַיָּב הָיָה לְשַׁלֵּם. וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.

גאֵין עֵדֵי הַשְּׁטָר נַעֲשִׂין זוֹמְמִין עַד שֶׁיֹּאמְרוּ בְּבֵית דִּין 'שְׁטָר זֶה בִּזְמַנּוֹ כְּתַבְנוּהוּ וְלֹא אֵחַרְנוּהוּ'.

אֲבָל אִם לֹא אָמְרוּ כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁזְּמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר בְּאֶחָד בְּנִיסָן בִּירוּשָׁלַיִם, וּבָאוּ עֵדִים וְהֵעִידוּ שֶׁעֵדֵי הַשְּׁטָר הָיוּ עִמָּהֶם בְּיוֹם זֶה בְּבָבֶל - הַשְּׁטָר כָּשֵׁר וְהָעֵדִים כְּשֵׁרִים; שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁכְתָבוּהוּ וּאֵחֲרוּהוּ, וּכְשֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם בְּאֶחָד בַּאֲדָר כָּתְבוּ שְׁטָר זֶה שָׁם, וְאֵחֲרוּ זְמַנּוֹ וְכָתְבוּ זְמַנּוֹ נִיסָן.

אָמְרוּ 'בִּזְמַנּוֹ כְּתַבְנוּהוּ', וְהוּזַמוּ: אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיּוֹדְעִים הַיּוֹם שֶׁחָתְמוּ בּוֹ עַל שְׁטָר זֶה, אוֹ עֵדִים שֶׁרָאוּ זֶה הַשְּׁטָר וַחֲתִימַת יָדָם בּוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי - כֵּיוָן שֶׁהוּזַמוּ, הֲרֵי נִפְסְלוּ לְמַפְרֵעַ מִיּוֹם שֶׁנּוֹדָע שֶׁחָתְמוּ עַל הַשְּׁטָר; שֶׁהָעֵדִים הַחַתוּמִים עַל הַשְּׁטָר, הֲרֵי הֵן כְּמִי שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין בְּעֵת הַחֲתִימָה.

אֲבָל אִם אֵין עֵדִים שֶׁרָאוּ עֵדוּתָן, וְלֹא רָאוּ הַשְּׁטָר מִקֹּדֶם - אֵינָן נִפְסָלִין אֶלָא מֵעֵת שֶׁהֵעִידוּ בְּבֵית דִּין שֶׁזֶּה כְּתַב יָדָן, וְאָמְרוּ 'בִּזְמַנּוֹ כָּתַבְנוּהוּ'; שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁבְּיוֹם זֶה שֶׁהֵעִידוּ בְּבֵית דִּין, בּוֹ בַּיּוֹם חָתְמוּ עַל הַשְּׁטָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וְהֵם שִׁקְּרוּ וְאָמְרוּ 'בִּזְמַנּוֹ כָּתַבְנוּ'.