הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!
כתוב לנו

תלמיד חכם, בעל בית דפוס ומדינאי דגול: הכירו את מנשה בן ישראל

תלמיד חכם, בעל בית דפוס ומדינאי דגול: הכירו את מנשה בן ישראל

(5364-5417 - 1604-1657)

 דוא"ל
מנשה בן ישראל בציורו של ידידו רמברנדט
מנשה בן ישראל בציורו של ידידו רמברנדט

מנשה בן ישראל היה אחת הדמויות הגדולות של יהדות ספרד שבאו בזמנו להולנד ופתחו עולם חדש בפני מספר גדול של פליטים יהודיים שנמלטו ממרתפי העינויים של האינקוויזיציה "הקדושה" ומרדיפות אחרות שהיו תופעות לוואי אופיניות לתקופת ימי הבניים.

בגיל צעיר

אביו ניצל שלוש פעמים ממות בטוח בליסבון, בירת פורטוגל. הוא בא לאמסטרדם שבור ורצוץ ומבלי שהיה בכיסו פרוטה, החל לבנות לעצמו ולמשפחתו חיים חדשים.

בנו מנשה, שעתיד היה למלא תפקיד מרכזי בחיי היהדות הספרדית. הן כמחבר ספרי קודש והן כדובר קהילת היהודים – קיבל את החינוך הטוב ביותר. הוא למד אצל החכם יצחק עוזיאל, בישיבתו החדשה באמסטרדם והצטיין בידיעותיו בתלמוד ובתנ"ך. בגיל צעיר מאד, בהיותו אך בן 18, הוזמן לישיבות הוועדה הרבנית של אמסטרדם, שמנתה 4 חברים. כנואם מחונן, הפך מנשה עד מהרה לנואם ומטיף עד שהיה מבוקש במרכזים החדשים של היהדות הספרדית.

יוצא להגנת התנ"ך

שמעו כמלומד "היודע את הכל", יצא הרחק מגבולות הולנד ומדענים מכל חלקי תבל ביקשו את עצתו וידידותו. כריסטינה, מלכת שבדיה (בתו של גוסטב אדולף); הצייר המפורסם, רמברנדט; המדינאי והוגה-הדעות הוגו גרוטיוס ועוד, נמנו על ידידיו והתכתבו אתו בקביעות.

אולם על אף למדנותו המופלגת וידיעותיו הרחבות בחכמות השונות, הקדיש מנשה בו ישראל את רוב זמנו ללימוד התורה ולהגנת התנ"ך מפני התקפות מבקריו. כקרובו הרחוק, רבי יצחק אברבנאל, חיבר גם מנשה ספר בן 40 כרכים ובו הדף את התקפות מבקרי המקרא מבית ומחוץ והצביע על טעויותיהם וסילופיהם המכוונים.

הוא גם חיבורים נוספים בהם הגן על עיקרי האמונה היהודית, כמו האמונה בתחיית המתים, גן עדן, גיהנום וכו'. כל זה כלול בספרו הנקרא "נשמת חיים". ידיעותיו המעמיקות בקבלה סייעו לו בהעמקת האמונה בביאת המשיח.

בית הדפוס העברי הראשון

מצבו הכלכלי הבלתי מבוסס אילץ את מנשה בן ישראל, להפנות את מרצו – לפחות באופן זמני – להתעסקות גשמית ולשלוח ידו בעסקים.

הוא ייסד את בית הדפוס העברי הראשון בהולנד והיה אבי המסורת המפוארת של מדפיסי אמסטרדם, שם ראו אור במרוצת הזמן ההוצאות המעולות ביותר של התנ"ך, התלמוד וספרי קודש אחרים.

למרות שבית הדפוס הפך לעסק מכניס, הוא לא סיפק פרנסה מספיקה למנשה בן ישראל ולמשפחתו. הוא היגר לברזיל וביקש למצוא מולדת חדשה בחלק בלתי נודע זה של העולם, אך לאחר-מכן שב להולנד.

הולנד? לא, בריטניה

"השקעה", זו של יהודי הולנד השתלמה להם יפה. משזכה מנשה לתואר של דובר היהודים בפני "החלונות הגבוהים", הוא ניצל את ידידותה של מלכת שבדיה כדי לשכנעה לפתוח את מדינות סקנדינביה בפני אלפי הפליטים היהודים שנדדו ממדינה למדינה מבלי שיונח להם להתיישב במקום מסויים ונתונים לחסדי שליטים חומדי-בצע. הוא כמעט והצליח במשימתו, אבל אז המלכה כריסטינה התפטרה ועל כס המלכות ישב מלך אחר.

אולם מנשה בן ישראל לא וויתר על תוכניותיו למצוא לחסרי מולדת מקום בו יוכלו לחיות בשלווה, מבלי שיוטרדו או יצטרכו לוותר על אמונת אבותיהם. הוא ריכז מעתה את מאמציו לעבר בריטניה הגדולה. שם הגיעו הפוריטנים לשילטון והראו יחס ידידותי כפי היהודים. הזמן היה עתה בשל לחזרת היהודים לאנגליה, ממנה גורשו בשנת ה'נ (1290).

בשנת ה'תי שלח מנשה איגרת לפרלמנט האנגלי, בה דרש להכיר רשמית בזכות היהודים לחזור לאנגליה. הוא גם ביקש רשיון לבקר במדינה ולהגן שם באופן אישי על ענייני היהודים. רשיון זה הובטח לו, לאחר שאוליבר קרומוול, המדינאי הבריטי הדגול, התייחס אליו באהדה רבה. אולם מעשי האיבה שפרצו בינתיים בין בריטניה להולנד השהו את נסיעתו למעלה מחמש שנים.

***

בחודש חשון ה'תט"ז הגיע מנשה ללונדון. מיד עם הביעו הוצב בפני קרומוול והגיש לו תזכיר, בו דחה את הדיעות הקדומות בהן מתייחסים אל היהודים והדגיש את התועלת שתצמח לאנגליה מכך שהיא תרשה ליהודים להתישב בה ולחיות לפי חוקי אמונתם. קרומוול קיבל את דברי מנשה והתייחס לביצוע הבקשה באהדה רבה, אולם חוגי הכנסיה וביחוד הסוחרים העשירים – שפחדו מתחרות היהודים – עשו כל שהיה לאל ידם, כדי למנוע את הדבר.

כדי להגן על אחיו מפני האשמות השווא, שאויביהם טפלו עליהם, הוא חיבר קונטרס בשם "תשועת ישראל" (במקורו האנגלי: סנגוריה על היהודים) בו תאר את אמונת היהודים ואת גבורותם במשך דורות גלותם. המספר הגדול של היהודים שמתו על קידוש השם, הוא ההוכחה הטובה ביותר לכך – כתב מנשה בן ישראל.

בסופו של דבר הצליח מנשה בן ישראל במשימתו. קרומוול נתן רשיון למספר ניכר של יהודים להתיישב באנגליה, בעיקר בלונדון. מנשה בעצמו נהנה מידידותו של האדון המגן (כינויו הרישמי של קרומוול) ומהקצבה שנתית קבועה של האוצר הבריטי בסך מאה לי"ש.

מנשה בן ישראל נפטר זמן קצר לאחר שחזר מלונדון להולנד. בגיל 53 לחייו. הוא הובא למנוחות עולמים בבית העלמין היהודי של אמסטרדם עירו.

קברו
קברו
כל הזכויות שמורות. אם נהנית מהתוכן בעמוד זה, תוכל להפיץ אותו הלאה בהתאם לתנאי השימוש שלנו.
 דוא"ל
הוסיפו תגובה
1000 תווים נשארו