ב"ה

ט"ז אדר תשמ"ג - 1 במרץ 1983
המגילה מספרת שהמן רצה להשמיד את כל היהודים, מנער ועד זקן. כך גם היצר הרע רוצה להשפיע על העם היהודי – הוא רוצה להתחיל עם הילדים, להחליש את כוחם ולפגוע בגאון היהודי שלהם. אבל בדיוק כמו אז, גם היום הילדים היהודים יישארו מחויבים בתקיפות לתורה ולמצוותיה. ואז, המפקד העליון יהיה איתם לאורך כל חייהם, ו"ישמח השם במעשיו" שכן "ישמח ישראל בעושיו", היהודים שמחים וגאים להיות שייכים לצבא השם.

הרגעים שלפני המלחמה, הבטחתו של הרבי והנצחון הניסי
בעוד העם היושב בציון היה אחוז חלחלה, נשמע קולו של הרבי מברוקלין: נצחון ישראל מובטח. הרבי אף פתח במבצע תפילין מיוחד. למצוות התפילין יש סגולה מיוחדת להרתעת האויבים, אמר. קטע וידאו בן 14 דקות מוביל את הצופה מרגעי האימה שלפני המלחמה, עד הנצחון המזהיר והאירועים בעקבותיה.

י"ב תמוז תשמ"ה – 1 ביולי 1985
הרבי הקודם, רבי יוסף יצחק, מסר את נפשו ברוסיה הקומוניסטית עבור שמירת הגחלת היהודית. תחום פעילותו העיקרי היה הקמת רשת חינוך מחתרתית, שהעניקה חינוך יהודי שורשי לאלפי ילדים. יום שחרורו מהכלא הרוסי, הוא גם יום נצחון החינוך היהודי. ההוראה עבורנו: עלינו למסור את הנפש למען החינוך היהודי, וכך נזכה להצלחה – בדומה להצלחתו של הרבי.

כ"ף מנחם אב תשמ"ה – 7 באוגוסט 1985
אבי מסר את נפשו על הפצת היהדות ברוסיה הקומוניסטית; לפיכך, יום השנה לפטירתו (ה"יארצייט") הוא יום בעל חשיבות רבה לכלל ישראל. עבודתו נשאה פרות: משפחות רבות החלו לשמור תורה ומצוות בזכותו, וגם לאחר פטירתו מסירות הנפש שלו וכתביו ממשיכים להיות מקור השראה עבור העם היהודי. עם כל שנה שחולפת, וככל שמוסיפים להגות בתורתו וללכת בדרכיו – השפעה זו הופכת דומיננטית יותר.

י"ד אלול תש"מ - 26 באוגוסט 1980
אדמו"ר הזקן לימד אותנו כי בחודש אלול, הקב"ה נמשל ל"מלך בשדה" - הוא יוצא מארמון המלוכה, מקבל בחיוך פני כל יהודי בכל מקום שהוא, ושומע את בקשותיו. תקיעת השופר במהלך חודש אלול מכריזה על המלכתו של הקדוש-ברוך-הוא למלך. היא אמנם מעוררת בנו יראה מה', אך גם מבטאת שמחה גדולה על שזכינו להכתירו שוב. המלך בשעת הכתרתו מעניק מתנות לכל נתיניו. עלינו – ילדים ומבוגרים כאחד – לתת למלך מתנות של תורה ומצוות, והוא מצידו ישיב לנו בשפע ברכות לקראת השנה החדשה.

ו' תשרי תשמ"ב - 4 באוקטובר 1981
בדברי חכמינו זכרונם לברכה, מצוי הפתגם "תשובה ומעשים טובים". פתגם זה נראה תמוה: האם אין להקדים את המעשים הטובים (הליכה בדרך ישרה בהווה) לפני התשובה (תיקון חטאים ופגמים שנעשו בעבר)?
אדמו"ר הזקן מסביר, שמשמעות המילה תשובה איננה חרטה, אלא חזרה למקורות. וכלשון הפסוק: "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה". פירושה של תשובה היא לשוב ולהתחבר למהות האמיתית שלך: הקשר עם ה'. ומפני שה' הוא אינסופי, תמיד ניתן להעמיק קשר זה – ולפיכך, חובת התשובה מוטלת על כל אחד ואחד, גם על צדיק שלא חטא מעולם.

ח"י אלול תשמ"ב – 6 בספטמבר 1982
ח"י אלול בלוח השנה היהודי, מציין את יום הולדתם של "שני המאורות", הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן.
מהיום בו נולד האדם, הוא משפיע ופועל על סביבתו. ככל שעוברים הימים, השפעה זו רק גדלה והולכת. אלו שהתברכו בכוחות רוחניים מיוחדים, יוצרים סביבם כבר ברגע לידתם אוירה רוחנית, ומעלים את העולם לדרגה נעלית יותר.
כשאדמו"ר הזקן נולד, אמר הבעש"ט: "נשמה חדשה ירדה להאיר את העולם". המושג "נשמה חדשה" מתייחס לנשמה שלא נפגמה בחטאים בגלגולים קודמים. נשמה כזו, מאירה גם את הסובבים אותה, עד שאף הם מפיצים סביבם אור.

ו' תשרי תשמ"ג – 23 בספטמבר, 1982
ה' מצפה מכל אחד מאיתנו למלאות את רצונו. עלינו לעשות זאת בשמחה ובמרץ; לעתים נראה, כי עול התורה והמצוות הם מעמסה על כתפינו.
למעשה, אפילו אחד שסוחב משא כבד מאד, יעשה זאת בשמחה אם הוא ידע שהוא מלא באבנים טובות ומרגליות. על אחת כמה וכמה לגבי התורה והמצוות, שמביאים אושר בעולם הזה ובעולם הבא.
בכל שבת, אנו נחים מעמל השבוע ומתענגים. בשנה זו, ראש השנה חל בשבת – והאושר והעונג יימשכו בכל יום ויום מהשנה החדשה.

כ"ט אלול תש"מ – 10 בספטמבר 1980
ספר היסוד של חסידות חב"ד, ה"תניא", פותח בציטוט מן התלמוד – "משביעין אותו (את נשמת האדם, בטרם ירידתה בגוף): תהא צדיק ואל תהא רשע". שבועה זו, איננה התחייבות בלבד. היא כוללת גם כוחות מיוחדים הניתנים מלמעלה, כדי למלאות את השבועה.
ראש השנה הוא יום הולדת האנושות. ביום זה, כל הנשמות נולדות מחדש. בערב ראש השנה אנו מתכוננים לחידושן של הנשמות, אך בד בבד עלינו להתכונן גם לחידוש הכוחות האלוקיים הניתנים לנו כדי למלאות את שליחותנו.

ו' תשרי תשמ"ה – 2 באוקטובר 1984
בזמן מלחמת העולם הראשונה, עיר מגורנו יקטרינוסלב התמלאה בפליטים שברחו על נפשם. אמי עמדה בראש המאמצים הקהילתיים לספק מחסה וסיוע לפליטים אלו. מסירות זו נחרטה בזכרוני למשך כל ימי חיי.
העם היהודי כולו נמצא בגלות, כפי שנאמר "גלינו מארצנו". למרות שבארצות רבות ברחבי העולם ניתן לחיות חיים טובים בגשמיות וברוחניות, אך השלימות בתורה, במצוות ובהשראה האלוקית שתהיה בגאולה האמיתית והשלימה – תהיה נעלית יותר באין ערוך.
אם רק נבחין בצורך זה, נתפלל לה' "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", ויפה שעה אחת קודם.

י"ז כסליו תשמ"א – 25 בנובמבר 1980
חותני, הרבי הקודם כותב: לכל יהודי יש קשר עם אות בספר התורה. סיום ספר תורה חדש, מעורר כל יהודי.
אחדות ישראל אף היא נפעלת דרך התורה. כאשר מסיימים לכתוב 600.000 אותיות, נוצרת כאן מציאות חדשה של ספר תורה שלם – בדומה לעם ישראל בשלימותו.
ה' אומר: "אנא נפשי כתבית יהבית" [= הכנסתי את עצמי בתורה], ולפיכך כאשר מסיימים לכתוב ספר תורה, מאיר אור חדש בעולם.

כ"ו תשרי תשמ"ח – 19 באוקטובר 1987
למרות שחודש תשרי מסתיים, אחדותינו לא באה לקיצה. חודש תשרי, אותו בילינו יחד וממנו שאבנו השראה, יימשך בכל יום מימות השנה – כשנמשיך את ההשראה שספגנו במשך השנה כולה.
בסיום חודש תשרי, אנו קוראים בפרשת השבוע "נח, נח". אם נדע לנצל את נכון את ההשראה שקיבלנו במשך החודש, ברכותיו של ה' יתגשמו במלוא המידה, ויביאו מנוחה לנפש ולנשמה גם יחד.

יו"ד שבט תשמ"ג – 24 בינואר 1983
בחברה מתוקנת, החינוך מיוסד על יסודות איתנים ובריאים. יסודות כאלו צריכים להיות משותתים על יסוד הבריאה כולה – "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ".
בזמנו, גרמניה היתה אומה משכילה ונאורה, ובין היתר הצטיינה בלימודי אתיקה ופילוסופיה. אך ללא "עמוד החכמות" – האמונה באלוקים, היא התדרדרה לרמות לא אנושיות ומזעזעות.

י"ב תמוז תשמ"ד – 12 ביולי 1984
ההורים בארה"ב סומכים על מערכת החינוך הציבורי שיגדלו את ילדיהם כמבוגרים אחראים למעשיהם. בבתי הספר הם לומדים ש"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". חינוך כזה, יוביל את התלמידים להשתמש בידע שהם רוכשים על מנת לממש את משאלותיהם האנוכיות.
לפיכך, ניתנת לילדים הזדמנות להתבונן בערכים מוסריים – על פי הנחיית הוריהם. הם יתבוננו בכך שהידע אותו ירכשו במהלך היום, מיועד בראש ובראשונה למען הזולת, ולא רק למענם.
כך גם יק

ז תשרי תנש"א – 26 בספטמבר 1990
בין שבט זבולון, אנשי העסקים שנדדו למדינות רחוקות לצרכי עסקים, ובין שבט יששכר, ששקד על לימוד התורה, היתה שותפות מיוחדת. זבולון תמך ביששכר, ובתמורה קיבל חלק מזכויות לימוד תורתו של יששכר. משה רבינו בירך את השותפות באומרו "שמח זבולון בצאתך, ויששכר באהליך".
כאשר איש העסקים מתנהג על פי הוראות התורה, אזי הוא "ישמח בצאתו" ומלבד הצלחה בעסקים, הוא ישתמש ברכוש שצבר למטרות בריאות, שמחות ויהודיות בלבד.

י"ט כסלו תשמ"ה - 13 בדצמבר 1984
בהיותו כלוא בבית-האסורים ברוסיה הצארית, היה תיקו של אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מליאדי, נתון לחסדיהם של קציניה הבכירים ביותר של המעצמה החזקה ביותר בעולם. באורח פלא, שחרורו ניתן בפקודת הצאר עצמו, והוא שוחרר ביום י"ט בכסלו.
חג החנוכה גם הוא מציין את ניצחון האור על הכוח, כאשר עם ישראל הקטן ניצח את האימפריה היוונית העריצה.
אבן-הפינה ליסוד ארצות-הברית של אמריקה הונחה על-ידי המתיישבים המקוריים: מיד לאחר הגעתם לארץ זו, הם קבעו את חג-ההודיה לא-ל על שהביא אותם לארץ בטוחה והציל אותם מפני דיכוי דתי. האמונה הזו באלוקים נחגגת מאז באמריקה, בכל דור ודור.

ליל שמיני של חנוכה תנש"א - 18 בדצמבר 1990
"חנוכה בשידור חי" תנש"א – 1990
בחג החנוכה, ילדים יהודים מקבלים "דמי חנוכה". למעות הצדקה הניתנות על-ידי ילדים נודעת משמעות מיוחדת, משום שהילדים אינם מתפרנסים בעצמם; הם מוגבלים לְמה שהוריהם נותנים להם. ואף על פי כן, הילדים היהודים להוטים לפתוח את כיסיהם לנזקקים, ובכל יום ויום הם מגדילים את הסכום שהם נותנים.
בחג החנוכה, ילדים יהודים מתעצמים גם באור הרוחני שלהם. בכל יום מימי החג הם מדליקים נר נוסף בחנוכייה "שליד דלתות בתיהם", ובכך מעוררים את שכניהם להצטרף להארת העולם.

כ"ח בכסלו תש"נ • 26 בדצמבר 1989
לקח מיוחד נלמד כאשר הימים הראשון והאחרון של חג החנוכה – נופלים בשבת. הוא מלמד אותנו כי כל היבט של חיי היהודי חייב להיות חדור ורווי במלואו ב"רוח השבת", עם קדושה והתעלות יתירות על החול.
אבל לא רק "שבת חנוכה" כשלעצמה ספוגה בקדושה יתירה: לפני כניסתה של "שבת חנוכה", מקדימים ומדליקים את נרות החנוכה ביום שישי אחר הצהרים, כהתחלה מוקדמת ללילה שבין שישי לשבת – וכך הם מאריכים למעשה את השבת. באופן זה, יום השישי מתאחד עם השבת, ושינוי זה "מן החול אל הקודש" קורן מעבר לבתינו, ומביא גם להתעלות העולם שבחוץ.

י"ב בטבת תשמ"ז • 13 בינואר 1987
פעם אחת פנתה אל אחד מחכמי התלמוד ה"רוח טובה" אשר שמרה על הנהר שזרם באותו מקום. הרוח אמרה לחכם שרוח טמאה מתכוונת להוציא בכוח את השלטון על הנהר, ולהציק ליהודים הבאים אל הנהר. הרוח הטובה הורתה לחכם: "אסוף את כל יהודי המקום. כשהרוח הרעה תתקרב, אני אודיע לך על כך. על כל הנאספים יהיה מוטל אז לעמוד בדרכה ולצעוק: "דידן נצח" [=לנו הניצחון]. כאשר היהודים עשו זאת, הופיעה טיפה של דם על פני המים, אות לניצחונם על הרוח הרעה.
המדרש הזה מהווה הוראה ברורה: כל יהודי חייב להצטרף אל אחיו, ולצעוק יחדיו את המלים רבות-העָצמה הללו - "דידן נצח!" – עד שכל הרע יגורש וייעקר מן השורש.

ד' בטבת ה'תשמ"א – 11 בדצמבר 1980
לימדונו חכמינו: מעשי אבותינו הם סימני-דרך לצאצאיהם. יהודי יכול להתבונן בחייהם של אבותינו, וללמוד מהם כיצד לנהוג בחיי היום-יום שלו.
לקחים חשובים מפרשת-השבוע "ויגש" שבתורה:
יהודה התייצב ללא-חת בפני שליט מעצמת-העל העולמית, במטרה להציל את אחיו בנימין. אומץ לבו לא רק הביא לו הצלחה, אלא שהוא גם גרר יחס מלכותי לכל משפחתם, ובמיוחד לאביהם, ליעקב.

הפורים ה'תשמ"ז • 15 במרץ 1987
נאמר כבר בתלמוד, לפני 1,500 שנה, ש"כל 'מועדי-הקץ' לגאולה חלפו, ועכשיו ממתינים רק לחזרה בתשובה". בשנת 1941 השיק חותני, הרבי, קמפיין נמרץ שכותרתו: "תשובה מיידית תביא את הגאולה מיידית".
אבל עשרות שנים חלפו מאז. עוד כמה זמן יהיה עלינו לחכות למשיח?
התשובה היחידה לכך: אף על פי שבעבר, היהודים סמכו על הרבי שיביא את הגאולה, האחריות על כך נתונה עכשיו בידי כל אחד ואחד.

כ' במנחם אב ה'תשמ"ה • 7 באוגוסט 1985
הגאולה האמיתית והשלֵמה תלויה ב"הבאת העולם כולו להכיר בריבונותו של הא-ל". כל אדם חייב לזרז זאת, ולסייע בהכנת העולם לשרת את הא-ל האחד.
אף על פי שמאן-דהו עשוי לחשוב שמגעו-ומשאו עם מי שאינם-יהודים הִנם בעיקר למטרות כלכליות, כוונתו האמיתית של יהודי חייבת להיות – להדריך אותם ולתת להם השראה למילוי "שבע מצוות בני נוח" שלהם.
שבע מצוות בני נוח אינן עניין משפטי גרידא – אלה הן עקרונות שמקדימים ומעניקים משמעות לכל החוקים האחרים. החוקים מתייחסים רק לבני-אדם חיים; כל עוד האדם חי, ניתן לומר לו לקיים את החוק. אבל "לחיות" באמת פירושו להיות מחובר לתורה, אשר "היא חיינו", והקפדה על קיום מצוותיה, שבהן "אנו חיים".
וכך, בראש ובראשונה צריך היחיד לדאוג לכך ששכנו הלא-יהודי יהיה בחיים!

י' בשבט ה'תשל"ה • 22 בינואר 1975
מכל אדם מצפים שיהיה ל"שליט" על סביבתו – לעשותה לדירה נאותה למשכן בשביל הא-ל. בתחילה, האדם שולט על עצמו בלבד. מאוחר יותר הוא נעשה ל"שליט" והמנהיג של משפחתו. אחר כך הוא מתקדם ונהיה למנהיג בקהילתו, וכן הלאה. בכל אחד מן השלבים הללו עליו להעמיד בראש מעייניו את צרכי הרוב, לפני צרכי "הפרט" שמקודם.
אנו רואים זאת גם ביחס לחותני, הרבי, כאשר הוא נהיה למנהיג של חב"ד-ליובאוויטש, הוא דאג לצרכיו של כל יהודי, ללא יוצא מן הכלל. הוא עמל ללא-לאות, בוותרו על זמן רב ביותר מלימוד-התורה האישי שלו עצמו, במטרה לעזור ליהודים מכל רקע שהוא, ולהבטיח שכל ילד יהודי יקבל חינוך יהודי אמיתי.