| א דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָ֖הוּ בֶּן־חִלְקִיָּ֑הוּ מִן־הַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁ֣ר בַּֽעֲנָת֔וֹת בְּאֶ֖רֶץ בִּנְיָמִֽן: |
| |
|
דברי ירמיהו בן חלקיהו וגו'
ליתי בר קלקלתא דתקנן עובדוהי ירמיה בא מרחב הזונה ולוכח בר מתקנתא דמקלקלן עובדוהי אלו ישראל שקלקלו מעשיהן שבאו מזרע כשר:
|
| באֲשֶׁ֨ר הָיָ֚ה דְבַר־יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו בִּימֵ֛י יֹֽאשִׁיָּ֥הוּ בֶן־אָמ֖וֹן מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה לְמָלְכֽוֹ: |
| |
|
אשר היה דבר ה' אליו וגו'
אשר התחילה שכינה לשרות עליו באותו הזמן:
|
| גוַיְהִ֗י בִּימֵ֨י יְהֽוֹיָקִ֚ים בֶּן־יֹֽאשִׁיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַד־תֹּם֙ עַשְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְצִדְקִיָּ֥הוּ בֶן־יֹֽאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה עַד־גְּל֥וֹת יְרֽוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַֽחֲמִישִֽׁי: |
| |
|
ויהי בימי יהויקים
ויהי נביא כל ימי יאשיהו הנותרים וימי יהויקים בנו וימי צדקיהו בנו עד תום עשתי עשרה שנה היא השנה עד גלות ירושלים בחדש החמישי:
|
| דוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: |
| הבְּטֶ֨רֶם אֶצָּרְךָ֚ (כתיב אֶצָּורְךָ֚) בַבֶּ֙טֶן֙ יְדַעְתִּ֔יךָ וּבְטֶ֛רֶם תֵּצֵ֥א מֵרֶ֖חֶם הִקְדַּשְׁתִּ֑יךָ נָבִ֥יא לַגּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ: |
| |
|
בטרם אצרך בבטן וגו'
מימי אדם הראשון הראהו הקב"ה לאדם דור ודור ונביאיו:
|
| |
|
אצרך
לשון צורה:
|
| |
|
ידעתיך
קנייושט"וי בלעז כמו לא נודעתי להם (שמות ו׳:ג׳):
|
| |
|
הקדשתיך
זמנתיך לכך:
|
| |
|
נביא לגוים
לישראל שהיו נוהגים עצמם כעכו"ם כך נדרש בספרי נביא מקרבך וגו' (דברים י״ח:ט״ו) יקים לך ולא למכחישי תורה הא מה אני מקיים נביא לגוים נתתיך בבני ישראל שהיו נוהגים כעכו"ם ד"א בטרם תצא מרחם הקדשתיך עליך אמרתי למשה נביא אקים להם כמוך (דברים י״ח:י״ח) זה הוכיחם וזה הוכיחם זה נתנבא ארבעים שנה וזה נתנבא ארבעים שנה:
|
| ווָֽאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנֵּ֥ה לֹֽא־יָדַ֖עְתִּי דַבֵּ֑ר כִּי־נַ֖עַר אָנֹֽכִי: |
| |
|
אהה
ל' יילל קונפליינ"ט בלע"ז:
|
| |
|
כי נער אנכי
איני כדאי להוכיחן משה הוכיחן סמוך למיתתו כבר נחשב בעיניהם בכמה נסים שעשה להם הוציאם ממצרים וקרע להם את הים הוריד את המן הגיז את השליו נתן להם את התורה העלה את הבאר אני בתחלת שליחותי אני בא להוכיחם:
|
| זוַיֹּ֚אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י אַל־תֹּאמַ֖ר נַ֣עַר אָנֹ֑כִי כִּ֠י עַל־כָּל־אֲשֶׁ֚ר אֶֽשְׁלָֽחֲךָ֙ תֵּלֵ֔ךְ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוְּךָ֖ תְּדַבֵּֽר: |
| |
|
על כל אשר אשלחך
אל העכו"ם:
|
| |
|
ואת כל אשר אצוך
לישראל תדבר:
|
| חאַל־תִּירָ֖א מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י לְהַצִּלֶ֖ךָ נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| טוַיִּשְׁלַ֚ח יְהֹוָה֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיַּגַּ֖ע עַל־פִּ֑י וַיֹּ֚אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי דְבָרַ֖י בְּפִֽיךָ: |
| |
|
וישלח ה' את ידו
כל שליחות שהוא אצל יד לשון הושטה ל"א כתרגום ושלח ה' ית פתגמי נביאותיה:
|
| ירְאֵ֞ה הִפְקַדְתִּ֣יךָ | הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה עַל־הַגּוֹיִם֙ וְעַל־הַמַּמְלָכ֔וֹת לִנְת֥וֹשׁ וְלִנְת֖וֹץ וּלְהַֽאֲבִ֣יד וְלַֽהֲר֑וֹס לִבְנ֖וֹת וְלִנְטֽוֹעַ: |
| |
|
הפקדתיך
מנותיך על העכו"ם:
|
| |
|
לנתוש ולנתוץ
דיספציר בלעז:
|
| יאוַיְהִ֚י דְבַר־יְהֹוָה֙ אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר מָֽה־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה יִרְמְיָ֑הוּ וָֽאֹמַ֕ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה: |
| |
|
מקל שקד
מנדולי"ר בלעז, ויונתן תרגם מקל שקד מלך דמוחי לאבאשא:
|
| יבוַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֵלַ֖י הֵיטַ֣בְתָּ לִרְא֑וֹת כִּֽי־שֹׁקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל־דְּבָרִ֖י לַֽעֲשֹׂתֽוֹ: |
| |
|
היטבת לראות
השקד הזה הוא ממהר להוציא פרח קודם לכל האילנות אף אני ממהר לעשות דברי, ומדרש אגדה השקד הזה הוא משעת חניטתו עד גמר בישולו עשרים ואחד יום כמנין ימים שבין שבעה עשר בתמוז שבו הובקעה העיר לתשעה באב שבו נשרף הבית:
|
| יגוַיְהִ֨י דְבַר־יְהֹוָ֚ה | אֵלַי֙ שֵׁנִ֣ית לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה וָֽאֹמַ֗ר סִ֚יר נָפ֙וּחַ֙ אֲנִ֣י רֹאֶ֔ה וּפָנָ֖יו מִפְּנֵ֥י צָפֽוֹנָה: |
| |
|
סיר נפוח
רותח בויילנ"ט בלעז:
|
| |
|
ופניו
רתיחותיו אשישאונדי"ש בלעז:
|
| ידוַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י מִצָּפוֹן֙ תִּפָּתַ֣ח הָֽרָעָ֔ה עַ֥ל כָּל־יֹֽשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ: |
| |
|
מצפון תפתח הרעה
בבל לצפונה של ארץ ישראל היא:
|
| טוכִּ֣י | הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָֽתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח | שַֽׁעֲרֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֚ל כָּל־חֽוֹמֹתֶ֙יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה: |
| טזוְדִבַּרְתִּ֚י מִשְׁפָּטַי֙ אוֹתָ֔ם עַ֖ל כָּל־רָֽעָתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽיְקַטְּרוּ֙ לֵֽאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּֽחֲו֖וּ לְמַֽעֲשֵׂ֥י יְדֵיהֶֽם: |
| |
|
ודברתי משפטי אותם
אתווכח עמם עם יהודה וירושלים:
|
| יזוְאַתָּה֙ תֶּאְזֹ֣ר מָתְנֶ֔יךָ וְקַמְתָּ֙ וְדִבַּרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י אֲצַוֶּ֑ךָּ אַל־תֵּחַת֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם פֶּן־אֲחִתְּךָ֖ לִפְנֵיהֶֽם: |
| |
|
תאזור מתניך
ל' זירוז כאיש חיל:
|
| יחוַֽאֲנִ֞י הִנֵּ֛ה נְתַתִּ֣יךָ הַיּ֗וֹם לְעִ֨יר מִבְצָ֜ר וּלְעַמּ֥וּד בַּרְזֶ֛ל וּלְחֹמ֥וֹת נְחֹ֖שֶׁת עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ לְמַלְכֵ֚י יְהוּדָה֙ לְשָׂרֶ֔יהָ לְכֹֽהֲנֶ֖יהָ וּלְעַ֥ם הָאָֽרֶץ: |
| |
|
למלכי יהודה
כנגד מלכי יהודה:
|
| יטוְנִלְחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ וְלֹֽא־י֣וּכְלוּ לָ֑ךְ כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י נְאֻם־יְהֹוָ֖ה לְהַצִּילֶֽךָ: |
| |
|
ונלחמו אליך
ויהון דינין ומגיחין לקבלך למסתר ית פתגמי נבואתך:
|
