יחזקאל פרק מג

יאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם הַגֵּ֚ד אֶת־בֵּֽית יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַבַּ֔יִת וְיִכָּֽלְמ֖וּ מֵֽעֲו‍ֹנֽוֹתֵיהֶ֑ם וּמָדְד֖וּ אֶת־תָּכְנִֽית:
יאוְאִֽם־נִכְלְמ֞וּ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־עָשׂ֗וּ צוּרַ֣ת הַבַּ֡יִת וּתְכֽוּנָת֡וֹ וּמֽוֹצָאָ֡יו וּמֽוֹבָאָ֣יו וְכָל־צֽוּרֹתָ֡יו (כתיב צֽוּרֹתָ֡ו) וְאֵ֣ת כָּל־חֻקֹּתָיו֩ וְכָל־צ֨וּרֹתָ֚יו (כתיב צ֨וּרֹתָ֚ו) וְכָל־תּוֹרֹתָיו֙ (כתיב תּוֹרֹתָו֙) הוֹדַ֣ע אוֹתָ֔ם וּכְתֹ֖ב לְעֵֽינֵיהֶ֑ם וְיִשְׁמְר֞וּ אֶת־כָּל־צֽוּרָת֛וֹ וְאֶת־כָּל־חֻקֹּתָ֖יו וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם:
יבזֹ֖את תּוֹרַ֣ת הַבָּ֑יִת עַל־רֹ֣אשׁ הָ֠הָר כָּל־גְּבֻל֞וֹ סָבִ֚יב | סָבִיב֙ קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֔ים הִנֵּה־זֹ֖את תּוֹרַ֥ת הַבָּֽיִת:
יגוְאֵ֨לֶּה מִדּ֚וֹת הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בָּֽאַמּ֔וֹת אַמָּ֥ה אַמָּ֖ה וָטֹ֑פַח וְחֵ֨יק הָֽאַמָּ֜ה וְאַמָּה־רֹ֗חַב וּגְבוּלָ֨הּ אֶל־שְׂפָתָ֚הּ סָבִיב֙ זֶ֣רֶת הָֽאֶחָ֔ד וְזֶ֖ה גַּ֥ב הַמִּזְבֵּֽחַ:
ידוּמֵחֵ֨יק הָאָ֜רֶץ עַד־הָֽעֲזָרָ֚ה הַתַּחְתּוֹנָה֙ שְׁתַּ֣יִם אַמּ֔וֹת וְרֹ֖חַב אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּמֵהָֽעֲזָרָ֨ה הַקְּטַנָּ֜ה עַד־הָֽעֲזָרָ֚ה הַגְּדוֹלָה֙ אַרְבַּ֣ע אַמּ֔וֹת וְרֹ֖חַב הָֽאַמָּֽה:
טווְהַֽהַרְאֵ֖ל אַרְבַּ֣ע אַמּ֑וֹת וּמֵהָֽאֲרִיאֵ֣ל (כתיב וּמֵהָֽאֲרִאֵ֣יל) וּלְמַ֔עְלָה הַקְּרָנ֖וֹת אַרְבַּֽע:
טזוְהָֽאֲרִיאֵ֗ל (כתיב וְהָֽאֲרִאֵ֗יל) שְׁתֵּ֚ים עֶשְׂרֵה֙ אֹ֔רֶךְ בִּשְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה רֹ֑חַב רָב֕וּעַ אֶ֖ל אַרְבַּ֥עַת רְבָעָֽיו:
יזוְהָֽעֲזָרָ֞ה אַרְבַּ֧ע עֶשְׂרֵ֣ה אֹ֗רֶךְ בְּאַרְבַּ֚ע עֶשְׂרֵה֙ רֹ֔חַב אֶ֖ל אַרְבַּ֣עַת רְבָעֶ֑יהָ וְהַגְּבוּ֩ל סָבִ֨יב אוֹתָ֜הּ חֲצִ֣י הָֽאַמָּ֗ה וְהַחֵֽיק־לָּ֚הּ אַמָּה֙ סָבִ֔יב וּמַֽעֲלֹתֵ֖הוּ פְּנ֥וֹת קָדִֽים:
יחוַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ כֹּ֚ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה אֵלֶּה חֻקּ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הֵֽעָשׂוֹת֑וֹ לְהַֽעֲל֚וֹת עָלָיו֙ עוֹלָ֔ה וְלִזְרֹ֥ק עָלָ֖יו דָּֽם:
יטוְנָֽתַתָּ֣ה אֶל־הַכֹּֽהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֡ם אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ מִזֶּ֨רַע צָד֜וֹק הַקְּרֹבִ֣ים אֵלַ֗י נְאֻ֛ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה לְשָֽׁרְתֵ֑נִי פַּ֥ר בֶּן־בָּקָ֖ר לְחַטָּֽאת:
כוְלָֽקַחְתָּ֣ מִדָּמ֗וֹ וְנָ֨תַתָּ֜ה עַל־אַרְבַּ֚ע קַרְנֹתָיו֙ וְאֶל־אַרְבַּע֙ פִּנּ֣וֹת הָֽעֲזָרָ֔ה וְאֶל־הַגְּב֖וּל סָבִ֑יב וְחִטֵּאתָ֥ אוֹת֖וֹ וְכִפַּרְתָּֽהוּ:
כאוְלָ֣קַחְתָּ֔ אֵ֖ת הַפָּ֣ר הַֽחַטָּ֑את וּשְׂרָפוֹ֙ בְּמִפְקַ֣ד הַבַּ֔יִת מִח֖וּץ לַמִּקְדָּֽשׁ:
כבוּבַיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י תַּקְרִ֛יב שְׂעִֽיר־עִזִּ֥ים תָּמִ֖ים לְחַטָּ֑את וְחִטְּאוּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ כַּֽאֲשֶׁ֥ר חִטְּא֖וּ בַּפָּֽר:
כגבְּכַלּֽוֹתְךָ֖ מֵֽחַטֵּ֑א תַּקְרִיב֙ פַ֣ר בֶּן־בָּקָ֣ר תָּמִ֔ים וְאַ֥יִל מִן־הַצֹּ֖אן תָּמִֽים:
כדוְהִקְרַבְתָּ֖ם לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְהִשְׁלִ֨יכוּ הַכֹּֽהֲנִ֚ים עֲלֵיהֶם֙ מֶ֔לַח וְהֶעֱל֥וּ אוֹתָ֛ם עֹלָ֖ה לַֽיהֹוָֽה:
כהשִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּֽעֲשֶׂ֥ה שְׂעִֽיר־חַטָּ֖את לַיּ֑וֹם וּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר וְאַ֥יִל מִן־הַצֹּ֖אן תְּמִימִ֥ים יַֽעֲשֽׂוּ:
כושִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים יְכַפְּרוּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְטִֽהֲר֖וּ אֹת֑וֹ וּמִלְא֖וּ יָדָֽיו (כתיב יָדָֽו) :
כזוִֽיכַלּ֖וּ אֶת־הַיָּמִ֑ים וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁמִינִ֜י וָהָ֗לְאָה יַֽעֲשׂ֨וּ הַכֹּֽהֲנִ֚ים עַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ אֶת־עוֹלֽוֹתֵיכֶם֙ וְאֶת־שַׁלְמֵיכֶ֔ם וְרָצִ֣אתִי אֶתְכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה: