ירמיהו פרק לב

ווַיֹּ֖אמֶר יִרְמְיָ֑הוּ הָיָ֥ה דְּבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
    ויאמר ירמיהו וגו'.  לא לצדקיהו אמר כן אלא פי' הכתוב למה כלאו וחוזר לדבורו הראשון לפרש מה הדבר אשר הי' אל ירמיהו:
זהִנֵּ֣ה חֲנַמְאֵ֗ל בֶּן־שַׁלֻּם֙ דֹּֽדְךָ֔ בָּ֥א אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר קְנֵ֣ה לְךָ֗ אֶת־שָׂדִי֙ אֲשֶׁ֣ר בָּֽעֲנָת֔וֹת כִּ֥י לְךָ֛ מִשְׁפַּ֥ט הַגְּאֻלָּ֖ה לִקְנֽוֹת:
    בא אליך.  על פי הדבור:
חוַיָּבֹ֣א אֵ֠לַי חֲנַמְאֵ֨ל בֶּן־דֹּדִ֜י כִּדְבַ֣ר יְהֹוָה֘ אֶל־חֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י קְנֵ֣ה נָ֠א אֶת־שָׂדִ֨י אֲשֶׁר־בַּֽעֲנָת֜וֹת אֲשֶׁ֣ר | בְּאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ין כִּ֣י לְךָ֞ מִשְׁפַּ֧ט הַֽיְרֻשָּׁ֛ה וּלְךָ֥ הַגְּאֻלָּ֖ה קְנֵה־לָ֑ךְ וָֽאֵדַ֕ע כִּ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה הֽוּא:
טוָֽאֶקְנֶה֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה מֵאֵ֛ת חֲנַמְאֵ֥ל בֶּן־דֹּדִ֖י אֲשֶׁ֣ר בַּֽעֲנָת֑וֹת וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙ אֶת־הַכֶּ֔סֶף שִׁבְעָ֥ה שְׁקָלִ֖ים וַֽעֲשָׂרָ֥ה הַכָּֽסֶף:
יוָֽאֶכְתֹּ֚ב בַּסֵּ֙פֶר֙ וָֽאֶחְתֹּ֔ם וָֽאָעֵ֖ד עֵדִ֑ים וָֽאֶשְׁקֹ֥ל הַכֶּ֖סֶף בְּמֹֽאזְנָֽיִם:
יאוָֽאֶקַּ֖ח אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה אֶת־הֶֽחָת֛וּם הַמִּצְוָ֥ה וְהַֽחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַגָּלֽוּי:
    את ספר המקנה.  שטר המכירה:
    את החתום וגו'.  עם חתימתו כשהוא חתום כדת וחוק:
    ואת הגלוי.  שהוחזק בבית דין על פי עדיו וכתבו וחתמו הדיינין אשרתא דדייני הוא קיום השטרות לעשות הדבר גלוי ומפורסם פן ימותו העדים ורבותינו פירשו לענין גט פשוט ומקושר בבבא בתרא:
יבוָֽאֶתֵּ֞ן אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַמִּקְנָ֗ה אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵֽרִיָּה֘ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ לְעֵינֵי֙ חֲנַמְאֵ֣ל דֹּדִ֔י וּלְעֵינֵי֙ הָ֣עֵדִ֔ים הַכֹּֽתְבִ֖ים בְּסֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה לְעֵינֵי֙ כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּֽשְׁבִ֖ים בַּֽחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָֽה:
    לעיני חנמאל דודי.  ועד עכשיו קראו בן דודי שמא שנים היו ואם אין זאת לא ידעתי מהו ויש נוטים לומר דודו ובן דודו היה חנמאל לירמיה כגון ראובן נשא את בת שמעון אחיו וילדה לו נמואל וכבר הוליד שמעון ימין הרי ימין דודו לנמואל שבן אחי אמו הוא וגם בן דודו שהוא בן שמעון אחי אביו של נמואל ואינה היא המדה שלא מצינו בכל המקרא אח האם קרוי דוד:
יגוָֽאֲצַוֶּה֙ אֶת בָּר֔וּךְ לְעֵֽינֵיהֶ֖ם לֵאמֹֽר:
ידכֹּֽה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָק֣וֹחַ אֶת־הַסְּפָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה אֵ֣ת סֵפֶר֩ הַמִּקְנָ֨ה הַזֶּ֜ה וְאֵ֣ת הֶֽחָת֗וּם וְאֵ֨ת סֵ֚פֶר הַגָּלוּי֙ הַזֶּ֔ה וּנְתַתָּ֖ם בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ לְמַ֥עַן יַֽעַמְד֖וּ יָמִ֥ים רַבִּֽים:
    כה אמר וגו'.  אל תאמר לחנם אני מצניעם שהרי הכל גולים:
טוכִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ע֣וֹד יִקָּנ֥וּ בָתִּ֛ים וְשָׂד֥וֹת וּכְרָמִ֖ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת:
    כי כה אמר ה'.  סופן לקנות בתים:
טזוָֽאֶתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהֹוָ֑ה אַֽחֲרֵ֚י תִתִּי֙ אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֔ה אֶל־בָּר֥וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֖ה לֵאמֹֽר:
יזאֲהָהּ֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּ֣ה | אַתָּ֣ה עָשִׂ֗יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְאֶת־הָאָ֔רֶץ בְּכֹֽחֲךָ֙ הַגָּד֔וֹל וּבִזְרֹֽעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה לֹֽא־יִפָּלֵ֥א מִמְּךָ֖ כָּל־דָּבָֽר:
    לא יפלא.  לא יכחד ויודע אתה שסופנו לגלות ולמה אמרת לי לקנות שדה:
יחעֹ֚שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים וּמְשַׁלֵּם֙ עֲו‍ֹ֣ן אָב֔וֹת אֶל־חֵ֥יק בְּנֵיהֶ֖ם אַֽחֲרֵיהֶ֑ם הָאֵ֚ל הַגָּדוֹל֙ הַגִּבּ֔וֹר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ:
    ומשלם עון אבות אל חיק.  הדור הזה ההולכים אחרי אבותיהם בדרך הרעה:
    הגדול הגבור.  ולא אמר והנורא אמר עובדי אלילים מרקדין בהיכלו איה נוראותיו במסכת יומא:
יטגְּדֹל֙ הָֽעֵצָ֔ה וְרַ֖ב הָֽעֲלִֽילִיָּ֑ה אֲשֶׁר־עֵינֶ֣יךָ פְקֻח֗וֹת עַל־כָּל־דַּרְכֵי֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם לָתֵ֚ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו וְכִפְרִ֖י מַֽעֲלָלָֽיו:
כאֲשֶׁ֣ר שַֹ֠מְתָּ אֹת֨וֹת וּמֹֽפְתִ֚ים בְּאֶ֚רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבָֽאָדָ֑ם וַתַּֽעֲשֶׂה־לְּךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
    ובאדם.  בשאר אנשים, ד"א אותות שהיו שקולין לישראל ולמצרים כיצד ויהי הענן והחשך ויאר הלילה (שמות י״ד:כ׳) אותו מזל ששימש חשך למצרים שימש אור לישראל מדרש אגדה:
כאוַתֹּצֵ֛א אֶת־עַמְּךָ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בְּאֹת֣וֹת וּבְמֽוֹפְתִ֗ים וּבְיָ֚ד חֲזָקָה֙ וּבְאֶזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָ֖א גָּדֽוֹל:
כבוַתִּתֵּ֚ן לָהֶם֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַֽאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ: