טקסט של פרשת וירא עם פירוש רש"י

מלכים ב פרק ד

אוְאִשָּׁ֣ה אַחַ֣ת מִנְּשֵׁ֣י בְנֵֽי־הַ֠נְּבִיאִים צָעֲקָ֨ה אֶל־אֱלִישָׁ֜ע לֵאמֹ֗ר עַבְדְּךָ֚ אִישִׁי֙ מֵ֔ת וְאַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ כִּ֣י עַבְדְּךָ֔ הָיָ֥ה יָרֵ֖א אֶת־יְהֹוָ֑ה וְהַ֨נּשֶׁ֔ה בָּ֗א לָקַ֜חַת אֶת־שְׁנֵ֧י יְלָדַ֛י ל֖וֹ לַעֲבָדִֽים:
		מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים אֵשֶׁת עוֹבַדְיָה הָיְתָה. כָּל 'בְּנֵי הַנְּבִיאִים' שֶׁבַּמִּקְרָא, תַּרְגּוּמוֹ: תַּלְמִידֵי נְבִיַּיָּא.
		וְהַנּשֶׁה הוּא יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב, שֶׁהָיָה מַלְוֵהוּ בְּרִבִּית מַה שֶּׁזָּן אֶת הַנְּבִיאִים בִּימֵי אָבִיו, בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּךְ אֶת יְהוֹרָם בֵּין זְרוֹעָיו, שֶׁפָּשְׁטוּ לִטֹּל רִבִּית.
בוַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֚יהָ אֱלִישָׁע֙ מָ֣ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ הַגִּ֣ידִי לִ֔י מַה־יֶּשׁ־לָ֖ךְ (כתיב לָ֖כְי) בַּבָּ֑יִת וַתֹּ֗אמֶר אֵ֣ין לְשִׁפְחָתְךָ֥ כֹל֙ בַּבַּ֔יִת כִּ֖י אִם־אָס֥וּךְ שָֽׁמֶן:
		אָסוּךְ שָׁמֶן כְּדֵי סִיכַת שֶׁמֶן, וְהָאָלֶ"ף בַּתֵּבָה מִן הַיְּסוֹד, כְּמוֹ אָלֶ"ף שֶל וְאַחְוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם, וְהָאָלֶ"ף שֶׁל אִבְחַת חָרֶב.
גוַיֹּ֗אמֶר לְכִ֨י שַׁאֲלִי־לָ֚ךְ כֵּלִים֙ מִן־הַח֔וּץ מֵאֵ֖ת כָּל־שְׁכֵנָ֑יִךְ (כתיב שְׁכֵנָ֑כִי) כֵּלִ֥ים רֵקִ֖ים אַל־תַּמְעִֽיטִי:
דוּבָ֗את וְסָגַ֚רְתְּ הַדֶּ֙לֶת֙ בַּעֲדֵ֣ךְ וּבְעַד־בָּנַ֔יִךְ וְיָצַ֕קְתְּ עַ֥ל כָּל־הַכֵּלִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְהַמָּלֵ֖א תַּסִּֽיעִי:
		וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת כְּבוֹד הַנֵּס הוּא לָבֹא בְּהֶצְנֵעַ.
		וְהַמָּלֵא תַּסִּיעִי מִלְּפָנַיִךְ, וְתִתְּנִי כְּלִי אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ לְמַלּאוֹתוֹ, וּצְלוֹחִית הַשֶּׁמֶן לֹא תָזִיזִי מִמְּקוֹמוֹ, לְפִי שֶׁהַקָּבָּ"ה עוֹשֵׂהוּ כְּמַעְיָן, וְאֵין דֶּרֶךְ מַעְיָן לְזוּזוֹ מִמְּקוֹמוֹ, מִדְרַשׁ אַגָּדָה שָׁמַעְתִּי.
הוַתֵּ֙לֶךְ֙ מֵֽאִתּ֔וֹ וַתִּסְגֹּ֣ר הַדֶּ֔לֶת בַּעֲדָ֖הּ וּבְעַ֣ד בָּנֶ֑יהָ הֵ֛ם מַגִּשִׁ֥ים אֵלֶ֖יהָ וְהִ֥יא מוֹצָֽקֶת (כתיב מֹיצָֽקֶת) :
		הֵם מַגִּישִׁים אֵלֶיהָ הַכֵּלִים.
ווַיְהִ֣י \| כִּמְלֹ֣את הַכֵּלִ֗ים וַתֹּ֚אמֶר אֶל־בְּנָהּ֙ הַגִּ֨ישָׁה אֵלַ֥י עוֹד֙ כֶּ֔לִי וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אֵ֥ין ע֖וֹד כֶּ֑לִי וַֽיַּעֲמֹ֖ד הַשָּֽׁמֶן:
		וַיַּעֲמֹד הַשָּׁמֶן מִלָּבֹא עוֹד, וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הוֹקִיר שַׁעַר הַשֶּׁמֶן.
זוַתָּבֹ֗א וַתַּגֵּד֙ לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וַיֹּ֗אמֶר לְכִי֙ מִכְרִ֣י אֶת־הַשֶּׁ֔מֶן וְשַׁלְּמִ֖י אֶת־נִשְׁיֵ֑ךְ (כתיב נִשְׁיֵ֑כְי) וְאַ֣תְּ וֻבָנַ֔יִךְ (כתיב ֻבָנַ֔יִכְי) תִֽחְיִ֖י בַּנּוֹתָֽר:
		וַתָּבֹא וַתַּגֵּד וְגוֹ' בָּאת לִטֹּל עֵצָה, אִם לִמְכֹּר אִם לְהַמְתִּין עַד שֶׁיּוּקַר עוֹד, אָמַר לָהּ לְכִי מִכְרִי, כִּי יֵשׁ דַּי לְכָל נִשְׁיֵךְ, וְלִחְיוֹת אַתְּ וּבָנַיִךְ בַּנּוֹתָר, עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים.
חוַיְהִ֨י הַיּ֜וֹם וַיַּעֲבֹ֧ר אֱלִישָׁ֣ע אֶל־שׁוּנֵ֗ם וְשָׁם֙ אִשָּׁ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַתַּחֲזֶק־בּ֖וֹ לֶאֱכָל־לָ֑חֶם וַֽיְהִי֙ מִדֵּ֣י עָבְר֔וֹ יָסֻ֥ר שָׁ֖מָּה לֶאֱכָל־לָֽחֶם:
		וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה חֲשׁוּבָה, וְרָאִיתִי בְּפִרְקֵי דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אֲחוֹתָהּ שֶל אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית הָיְתָה.
		וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ בְּאוֹתָהּ הָעִיר, יָסוּר אֶל בֵּיתָהּ לֶאֱכֹל לָחֶם.
		יָסֻר לְשׁוֹן הוֶֹה, הָיָה סָר שָׁם.
טוַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אִישָׁ֔הּ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים קָד֣וֹשׁ ה֑וּא עֹבֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ תָּמִֽיד:
		הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה זְבוּב עַל שֻׁלְחָנוֹ, וּקֶרִי עַל סְדִינוֹ.
ינַֽעֲשֶׂה־נָּ֚א עֲלִיַּת־קִיר֙ קְטַנָּ֔ה וְנָשִֹ֨ים ל֥וֹ שָׁ֛ם מִטָּ֥ה וְשֻׁלְחָ֖ן וְכִסֵּ֣א וּמְנוֹרָ֑ה וְהָיָ֛ה בְּבֹא֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ יָס֥וּר שָֽׁמָּה:
יאוַיְהִ֥י הַיּ֖וֹם וַיָּ֣בֹא שָׁ֑מָּה וַיָּ֥סַר אֶל־הָעֲלִיָּ֖ה וַיִּשְׁכַּב־שָֽׁמָּה:
		וַיְהִי הַיּוֹם וַיְהִי יוֹם אֶחָד.
יבוַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־גֵּֽיחֲזִ֣י נַעֲר֔וֹ קְרָ֖א לַשּׁוּנַמִּ֣ית הַזֹּ֑את וַיִּקְרָא־לָ֔הּ וַֽתַּעֲמֹ֖ד לְפָנָֽיו:
יגוַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אֱמָר־נָ֣א אֵלֶיהָ֘ הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ \| אֵלֵינוּ֘ אֶת־כָּל־הַחֲרָדָ֣ה הַזֹּאת֒ מֶה לַעֲשֹ֣וֹת לָ֔ךְ הֲיֵ֚שׁ לְדַבֶּר־לָךְ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ א֖וֹ אֶל־שַֹ֣ר הַצָּבָ֑א וַתֹּ֕אמֶר בְּת֥וֹךְ עַמִּ֖י אָנֹכִ֥י ישָֽׁבֶת:
		חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ בִּשְׁבִילֵנוּ.
		אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת לָשׂוּם אֶל לִבֵּךְ אֶת הָעֵסֶק הַזֶּה, כְּמוֹ: וְחָרֵד עַל דְּבָרִי, זָהִיר עַל הַדָּבָר שֶׁיְּהֵא עָשׂוּי, וְנוֹתְנוֹ אֶל לִבּוֹ.
		מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ מָה אַתְּ צְרִיכָה שֶׁנַּעֲשֶׂה לָךְ, שֶׁבִּשְׁבִילֵנוּ עָסַקְתְּ כָּל זֶה.
		בְּתוֹךְ עַמִּי בְּתוֹךְ קְרוֹבַי, אֵין אָדָם מַזִּיקֵנִי, אֵינִי צְרִיכָה לְמֶלֶךְ וְלֹא לְשַׂר הַצָּבָא.
ידוַיֹּ֕אמֶר וּמֶ֖ה לַעֲשֹ֣וֹת לָ֑הּ וַיֹּ֣אמֶר גֵּיחֲזִ֗י אֲבָ֛ל בֵּ֥ן אֵֽין־לָ֖הּ וְאִישָׁ֥הּ זָקֵֽן:
		וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע לְגֵיחֲזִי.
		וּמֶה לַעֲשׂוֹת לָהּ נֶגֶד הַטּוֹבָה הַזֹּאת.
טווַיֹּ֖אמֶר קְרָא־לָ֑הּ וַיִּקְרָא־לָ֔הּ וַֽתַּעֲמֹ֖ד בַּפָּֽתַח:
טזוַיֹּ֗אמֶר לַמּוֹעֵ֚ד הַזֶּה֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה אַ֖תְּ (כתיב אַ֖תְּי) חֹבֶ֣קֶת בֵּ֑ן וַתֹּ֗אמֶר אַל־אֲדֹנִי֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אַל־תְּכַזֵּ֖ב בְּשִׁפְחָתֶֽךָ:
		לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה. כְּמוֹ שֶׁאַתְּ קַיֶּמֶת הַיּוֹם וּלְשָׁלוֹם, כָּךְ תְּהִי קַיֶּמֶת לַמּוֹעֵד הַזֶּה, וְחוֹבֶקֶת בֵּן.
		אַל אֲדֹנִי אַל תֹּאמַר חוֹבֶקֶת בֵּן, מַה לִּי חִבּוּקוֹ אִם סוֹפִי לְקָבְרוֹ, וְזֶה שֶׁאָמְרָה לּוֹ כְּשֶׁמֵּת הֲלֹא אָמַרְתִּי לֹא תַשְׁלֶה אוֹתִי.
		אַל תְּכַזֵּב אַל תַּרְאֵנִי דָּבָר שֶׁיִּפְסֹק, יֵשׁ בְּיָדְךָ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְיִנָּתֵן לִי בֵּן, אַךְ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אַל תִּתֵּן לִי אֶלָּא בֵּן שֶל קַיָּמָא.
		אַל תְּכַזֵּב כְּמוֹ: לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו.
יזוַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן לַמּוֹעֵ֚ד הַזֶּה֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יהָ אֱלִישָֽׁע:
		כָּעֵת חַיָּה כָּעֵת הַזֹּאת שֶׁהָיְתָה בְחַיִּים וּבְשָׁלוֹם, וּלְכָךְ נָקוּד כָּעֵת.
יחוַיִּגְדַּ֖ל הַיָּ֑לֶד וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיֵּצֵ֥א אֶל־אָבִ֖יו אֶל־הַקֹּצְרִֽים:
יטוַיֹּ֥אמֶר אֶל־אָבִ֖יו רֹאשִׁ֣י \| רֹאשִׁ֑י וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַנַּ֔עַר שָׂאֵ֖הוּ אֶל־אִמּֽוֹ:
		רֹאשִׁי רֹאשִׁי הִנְנִי חוֹלֶה בְּרֹאשִׁי.
		וַיֹּאמֶר אָבִיו אֶל אֶחָד מִן הַנְּעָרִים, שָׂאֵהוּ אֶל אִמּוֹ.
כוַיִּשָּׂאֵ֔הוּ וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל־אִמּ֑וֹ וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ עַד־הַֽצָּהֳרַ֖יִם וַיָּמֹֽת:
כאוַתַּ֙עַל֙ וַתַּשְׁכִּבֵ֔הוּ עַל־מִטַּ֖ת אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים וַתִּסְגֹּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וַתֵּצֵֽא:
כבוַתִּקְרָא֘ אֶל־אִישָׁהּ֒ וַתֹּ֗אמֶר שִׁלְחָ֨ה נָ֥א לִי֙ אֶחָ֣ד מִן־הַנְּעָרִ֔ים וְאַחַ֖ת הָאֲתֹנ֑וֹת וְאָר֛וּצָה עַד־אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים וְאָשֽׁוּבָה:
כגוַיֹּ֗אמֶר מַ֠דּוּעַ אַ֣תְּ (כתיב אַ֣תְּי) הֹלֶ֚כֶת (כתיב הֹלֶ֚כֶתי) אֵלָיו֙ הַיּ֔וֹם לֹֽא־חֹ֖דֶשׁ וְלֹ֣א שַׁבָּ֑ת וַתֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם:
כדוַֽתַּחֲבֹשׁ֙ הָֽאָת֔וֹן וַתֹּ֥אמֶר אֶֽל־נַעֲרָ֖הּ נְהַ֣ג וָלֵ֑ךְ אַל־תַּעֲצָר־לִ֣י לִרְכֹּ֔ב כִּ֖י אִם־אָמַ֥רְתִּי לָֽךְ:
		נְהַג וָלֵךְ מַהֵר.
		אַל תַּעֲצָר לִי אַל תְּעַכֵּב עַל יָדִי אֶת הָרְכִיבָה.
כהוַתֵּ֗לֶךְ וַתָּבֹ֛א אֶל־אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶל־הַ֣ר הַכַּרְמֶ֑ל וַ֠יְהִי כִּרְא֨וֹת אִישׁ־הָאֱלֹהִ֚ים אֹתָהּ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־גֵּיחֲזִ֣י נַעֲר֔וֹ הִנֵּ֖ה הַשּׁוּנַמִּ֥ית הַלָּֽז:
כועַתָּה֘ רֽוּץ־נָ֣א לִקְרָאתָהּ֒ וֶאֱמָר־לָ֗הּ הֲשָׁל֥וֹם לָ֛ךְ הֲשָׁל֥וֹם לְאִישֵׁ֖ךְ הֲשָׁל֣וֹם לַיָּ֑לֶד וַתֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם:
		וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, שֶׁהֲרֵי הָיָה לוֹ לִכְתֹּב, וַיִּשְׁאַל לָהּ וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם.
כזוַתָּבֹ֞א אֶל־אִ֚ישׁ הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־הָהָ֔ר וַֽתַּחֲזֵ֖ק בְּרַגְלָ֑יו וַיִּגַּ֨שׁ גֵּֽיחֲזִ֜י לְהָדְפָ֗הּ וַיֹּאמֶר֩ אִ֨ישׁ הָאֱלֹהִ֚ים הַרְפֵּֽה־לָהּ֙ כִּֽי־נַפְשָׁ֣הּ מָֽרָה־לָ֔הּ וַֽיהֹוָה֙ הֶעְלִ֣ים מִמֶּ֔נִּי וְלֹ֥א הִגִּ֖יד לִֽי:
כחוַתֹּ֕אמֶר הֲשָׁאַ֥לְתִּי בֵ֖ן מֵאֵ֣ת אֲדֹנִ֑י הֲלֹ֣א אָמַ֔רְתִּי לֹ֥א תַשְׁלֶ֖ה אֹתִֽי:
		הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ, אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ.
		לֹא תַשְׁלֶה לֹא תַשְׁגֶּה אוֹתִי עַל דְּבַר טָעוּת.
כטוַיֹּ֨אמֶר לְגֵיחֲזִ֜י חֲגֹ֣ר מָתְנֶ֗יךָ וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘ וָלֵךְ֒ כִּֽי־תִמְצָ֥א אִישׁ֙ לֹ֣א תְבָרְכֶ֔נּוּ וְכִֽי־יְבָרֶכְךָ֥ אִ֖ישׁ לֹ֣א תַעֲנֶנּ֑וּ וְשַׂמְתָּ֥ מִשְׁעַנְתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י הַנָּֽעַר:
		לֹא תְבָרְכֶנּוּ לֹא תִּשְׁאַל לְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה שֶׁלֹּא יַרְבֶּה דְבָרִים וְיִשְׁאָלֵהוּ לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְהוּא אוֹמֵר לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּת, וְאֵין זֶה כְּבוֹד הַנֵּס לְהִתְהַלֵּל בּוֹ מִי שֶׁבָּא עַל יָדוֹ. וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵּן, אֶלָּא לְכָל הַשּׁוֹאֲלוֹ הוּא אוֹמֵר רַבִּי שְׁלָחַנִי לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּת.
לוַתֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣ם הַנַּ֔עַר חַי־יְהֹוָ֥ה וְחֵֽי־נַפְשְׁךָ֖ אִם־אֶעֶזְבֶ֑ךָּ וַיָּ֖קָם וַיֵּ֥לֶךְ אַחֲרֶֽיהָ:
לאוְגֵחֲזִ֞י עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֗ם וַיָּ֚שֶׂם אֶת־הַמִּשְׁעֶ֙נֶת֙ עַל־פְּנֵ֣י הַנַּ֔עַר וְאֵ֥ין ק֖וֹל וְאֵ֣ין קָ֑שֶׁב וַיָּ֚שָׁב לִקְרָאתוֹ֙ וַיַּגֶּד־ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א הֵקִ֖יץ הַנָּֽעַר:
לבוַיָּבֹ֥א אֱלִישָׁ֖ע הַבָּ֑יְתָה וְהִנֵּ֚ה הַנַּ֙עַר֙ מֵ֔ת מֻשְׁכָּ֖ב עַל־מִטָּתֽוֹ:
לגוַיָּבֹ֕א וַיִּסְגֹּ֥ר הַדֶּ֖לֶת בְּעַ֣ד שְׁנֵיהֶ֑ם וַיִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה:
לדוַיַּ֜עַל וַיִּשְׁכַּ֣ב עַל־הַיֶּ֗לֶד וַיָּשֶׂם֩ פִּ֨יו עַל־פִּ֜יו וְעֵינָ֚יו עַל־עֵינָיו֙ וְכַפָּ֣יו עַל־כַּפָּ֔יו (כתיב כַּפָּ֔ו) וַיִּגְהַ֖ר עָלָ֑יו וַיָּ֖חָם בְּשַֹ֥ר הַיָּֽלֶד:
		וַיִּגְהַר עָלָיו תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: וְאַלְהֵי עֲלוֹהִי, הוּא לְשׁוֹן עֲיֵפוּת, יֵשׁ דֻּגְמָתוֹ בְּבָרַיְיתָא דְּהַאֲזִינוּ וּבְסִפְרִי. וּמְנַחֵם פָּתַר: 'וַיִּגְהַר' פִּתְרוֹן הַמִּלָּה כְּפִי עִנְיָנָהּ, נִשְׁתַּטַּח עָלָיו.
להוַיָּ֜שָׁב וַיֵּ֣לֶךְ בַּבַּ֗יִת אַחַ֥ת הֵ֙נָּה֙ וְאַחַ֣ת הֵ֔נָּה וַיַּ֖עַל וַיִּגְהַ֣ר עָלָ֑יו וַיְזוֹרֵ֚ר הַנַּ֙עַר֙ עַד־שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים וַיִּפְקַ֥ח הַנַּ֖עַר אֶת־עֵינָֽיו:
		וַיְזוֹרֵר נִתְעַטֵּשׁ.
לווַיִּקְרָ֣א אֶל־גֵּיחֲזִ֗י וַיֹּ֙אמֶר֙ קְרָא֙ אֶל־הַשֻּׁנַמִּ֣ית הַזֹּ֔את וַיִּקְרָאֶ֖הָ וַתָּבֹ֣א אֵלָ֑יו וַיֹּ֖אמֶר שְׂאִ֥י בְנֵֽךְ:
לזוַתָּבֹא֙ וַתִּפֹּ֣ל עַל־רַגְלָ֔יו וַתִּשְׁתַּ֖חוּ אָ֑רְצָה וַתִּשָּׂ֥א אֶת־בְּנָ֖הּ וַתֵּצֵֽא: