| 1תְּפִלָּ֖ה לַֽחֲבַקּ֣וּק הַנָּבִ֑יא עַ֖ל שִׁגְיֹנֽוֹת: |
| על שגיונות:
יש פותרו כתרגומו ולפי משמעו בקש רחמים על עצמו שהטיח דברים כמו (לעיל א) ע"כ תפוג תורה ותעשה אדם כדגי הים קנתר אחר מדת הדין:
|
| 2יְהֹוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֘ יָרֵאתִי֒ יְהֹוָ֗ה פָּֽעָלְךָ֙ בְּקֶ֚רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר: |
| שמעתי שמעך:
אשר מעולם שנפרעת תמיד ממכעיסיך ואת הרשע הזה אתה סובל:
|
| יראתי:
אמרתי איך נשתנית מדת הדין בעון ישראל:
|
| פעלך בקרב שנים חייהו:
פעלך הראשון שהייתה נפרע לנו מאויבינו בקרב שני הצרה שאנו שרויים בה:
|
| חייהו:
כלומר עוררהו והשיבהו:
|
| בקרב שנים:
הללו תודיעהו:
|
| ברוגז:
שתקצוף על הרשעים:
|
| רחם תזכור:
רחם כמו לרחם:
|
| תזכור:
לרחם את ישראל.
|
| 3אֱל֙וֹהַּ֙ מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא וְקָד֥וֹשׁ מֵֽהַר־פָּארָ֖ן סֶ֑לָה כִּסָּ֚ה שָׁמַ֙יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָֽלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ: |
| אלוה מתימן יבוא:
עכשיו הוא מזכיר לפניו פעלו הראשון שהוא מבקש לפניו לעוררהו ופועל (ס"א פועל) חיבתן של ישראל ופורענו' דורו' הראשוני' כשבאת ליתן את התורה חזרת על עשו וישמעאל ולא קבלוה:
|
| תימן:
עשו:
|
| פארן:
ישמעאל כדאמר וישב במדבר פארן (בראשית כ״א:כ״א):
|
| כסה שמים הודו:
בסיני לישראל:
|
| 4וְ֙נֹגַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה קַרְנַ֥יִם מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם חֶבְי֥וֹן עֻזּֽוֹ (כתיב עֻזֹּֽה) : |
| ונוגה:
אותו היום:
|
| כאור תהיה:
כאור המיוחד של שבעת ימי בראשית היה וכן ת"י:
|
| קרנים:
לשון מאור כשהוא נוקב וזורח דרך הנקב נראה כמין קרנים בולטין וכן (שמות ל״ד:כ״ט) כי קרן עור פניו:
|
| מידו:
מידו של הקב"ה באו להם:
|
| ושם חביון עזו:
כתרגומו שם נגלה עזו שהיה חבוי למפרע בסתר עליון:
|
| 5לְפָנָ֖יו יֵ֣לֶךְ דָּ֑בֶר וְיֵצֵ֥א רֶ֖שֶׁף לְרַגְלָֽיו: |
| לפניו ילך דבר:
מצאתי במדרש אגדה בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל טורדו למלאך המות להפליגו לדברים אחרים שלא יעמוד לקנתר ולומר אומה שעתידה לכפור בך לסוף ארבעי' יום ואתה נותן להם את התור':
|
| ויצא רשף לרגליו:
מלאכי רשף באו עמו לסיני:
|
| 6עָמַ֣ד | וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם לֽוֹ: |
| עמד וימודד ארץ:
המתין לדקדק בדין דור המבול למדוד להם מדה כנגד מדה ומדד עומד כדאמר נצב ה' ועומד לדין עמים (ישעיהו ג׳:י״ג) ממתין ומדקדק בדינם:
|
| וימודד ארץ:
ברותחים קילקלו וברותחים נדונו:
|
| ראה:
בדור הפלגה שעל ידי שהיו שפה אחת באו כולם בעצה כדכתיב ויהי כל הארץ שפה אחת (בראשית י״א:א׳):
|
| ויתר גוים:
הקפיצם לשבעים לשון כדאמר ויתר ממקומו (איוב לו) לנתר בהם (ויקרא יא):
|
| הררי עד:
שרי העכו"ם:
|
| הליכות עולם לו:
הראה להם שכל מהלכו של עולם שלו הוא:
|
| 7תַּ֣חַת אָ֔וֶן רָאִ֖יתִי אָֽהֳלֵ֣י כוּשָׁ֑ן יִרְגְּז֕וּן יְרִיע֖וֹת אֶ֥רֶץ מִדְיָֽן: |
| תחת און:
שנמצא בישראל:
|
| ראיתי אהלי כושן:
שעומדים בגלוי ומחבלים את ישראל ובהתכנע' לפניך:
|
| ירגזון יריעות וגו':
הכל כתרגומו:
|
| 8הֲבִנְהָרִים֙ חָרָ֣ה יְהֹוָ֔ה אִם־בַּנְּהָרִים֙ אַפֶּ֔ךָ אִם־בַּיָּ֖ם עֶבְרָתֶ֑ךָ כִּ֚י תִרְכַּב֙ עַל־סוּסֶ֔יךָ מַרְכְּבֹתֶ֖יךָ יְשׁוּעָֽה: |
| הבנהרים:
יש תמיהות שהן קיימות הראינו שכל אלה עשה ופירוש המקרא כתרגומו:
|
| מרכבותיך:
לנו ישועה:
|
| 9עֶרְיָ֚ה תֵעוֹר֙ קַשְׁתֶּ֔ךָ שְׁבֻע֥וֹת מַטּ֖וֹת אֹ֣מֶר סֶ֑לָה נְהָר֖וֹת תְּבַקַּֽע־אָֽרֶץ: |
| עריה תעור קשתך:
נגלה נגלית גבורתך:
|
| שבועות מטות:
שבועות שנשבעת לשבטים:
|
| אומר סלה:
מאמר המקוים לעולם, אומר נקוד פתח (ר"ל סגול) וטעמו למעלה שהוא שם דבר:
|
| נהרות תבקע ארץ:
כתרגומו:
|
| 10רָא֚וּךָ יָחִ֙ילוּ֙ הָרִ֔ים זֶ֥רֶם מַ֖יִם עָבָ֑ר נָתַ֚ן תְּהוֹם֙ קוֹל֔וֹ ר֖וֹם יָדֵ֥יהוּ נָשָֽׂא: |
| ראוך יחילו הרים:
הרי נחלי ארנון שנדבקו זה עם זה:
|
| זרם מים עבר:
בעברם בירדן תמו נכרתו המים ועבר קילוח שטף המים לשפולו של נהר והבאים מלמעלה קמו עמדו:
|
| נתן תהום קולו:
שבחוהו יושבי הארץ:
|
| רום ידיהו נשא:
צבא השמי' הודו לו:
|
| 11שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֚וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ: |
| עמד זבולה:
במדוריהון כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה ופירשוה על מלחמת גבעון כתרגומו:
|
| לאור חציך יהלכו:
ישראל:
|
| 12בְּזַ֖עַם תִּצְעַד־אָ֑רֶץ בְּאַ֖ף תָּד֥וּשׁ גּוֹיִֽם: |
| בזעם תצעד ארץ:
לגרש שבע' עכו"ם:
|
| 13יָצָ֙אתָ֙ לְיֵ֣שַׁע עַמֶּ֔ךָ לְיֵ֖שַׁע אֶת־מְשִׁיחֶ֑ךָ מָחַ֚צְתָּ רֹאשׁ֙ מִבֵּ֣ית רָשָׁ֔ע עָר֛וֹת יְס֥וֹד עַד־צַוָּ֖אר סֶֽלָה: |
| לישע את משיחך:
שאול ודוד:
|
| ערות יסוד:
חומות עכו"ם:
|
| עד צואר:
הוא גובה החומות והמגדלים:
|
| 14נָקַ֚בְתָּ בְמַטָּיו֙ רֹ֣אשׁ פְּרָזָ֔יו (כתיב פְּרָזָ֔ו) יִסְעֲר֖וּ לַֽהֲפִיצֵ֑נִי עֲלִ֣יצֻתָ֔ם כְּמוֹ־לֶֽאֱכֹ֥ל עָנִ֖י בַּמִּסְתָּֽר: |
| נקבת במטיו ראש:
סנחריב וסיעתו שהיו סוערים ברוח סערה להפיצני והוא הי' מטה שהיית רודה בו את העכו"ם וכשבא וסער להפיצני נקבת ראשי גייסותיו במטיו שהי' בא לרדות בהם:
|
| ראש פרזיו:
ראשי עריו וטירותיו כמו פרזות תשב ירושלים (זכריה ב׳:ח׳) ערי הפרזי (דברים ג):
|
| עליצותם:
היו כשהיו יכולים:
|
| לאכול עני במסתר:
ישראל הקרואים עם עני:
|
| 15דָּרַ֥כְתָּ בַיָּ֖ם סוּסֶ֑יךָ חֹ֖מֶר מַ֥יִם רַבִּֽים: |
| דרכת בים:
בחיילותיו הכבדים כחול הים:
|
| חומר:
ת"י בדגור ל' חמרים חמרים (שמות ח):
|
| 16שָׁמַ֣עְתִּי | וַתִּרְגַּ֣ז בִּטְנִ֗י לְקוֹל֙ צָֽלְל֣וּ שְׂפָתַ֔י יָב֥וֹא רָקָ֛ב בַּֽעֲצָמַ֖י וְתַחְתַּ֣י אֶרְגָּ֑ז אֲשֶׁ֚ר אָנ֙וּחַ֙ לְי֣וֹם צָרָ֔ה לַֽעֲל֖וֹת לְעַ֥ם יְגוּדֶֽנּוּ: |
| שמעתי ותרגז בטני:
ת"י אמרת בבל שמעית וזעו מלכיא מן קדם דינא די אתדנו מצראי:
|
| לקול צללו שפתי:
לקול השמועה אחזני רעד עד ששפתי נוקשות זו לזו וקולו נשמע:
|
| צללו:
לשון מצילות הסוס (זכרי' יד) טינטי"ר בלע"ז:
|
| ותחתי ארגז:
במקומי אני מזדעזעת:
|
| אשר אנוח ליום צרה:
אשר מנוחתי זאת מוכנת ליום צרה:
|
| לעלות לעם יגודנו:
ליום אשר אמר להעלות מתוכו את העם אשר הוא יגודנו עקב לשוב בגדודיו לארצו:
|
| 17כִּֽי־תְאֵנָ֣ה לֹֽא־תִפְרָ֗ח וְאֵ֚ין יְבוּל֙ בַּגְּפָנִ֔ים כִּחֵשׁ֙ מַֽעֲשֵׂה־זַ֔יִת וּשְׁדֵמ֖וֹת לֹא־עָ֣שָׂה אֹ֑כֶל גָּזַ֚ר מִמִּכְלָה֙ צֹ֔אן וְאֵ֥ין בָּקָ֖ר בָּֽרְפָתִֽים: |
| כי תאנה לא תפרח:
כתרגומו ויש לפתרו כמשמעו שוב אין הצלחה לכל מעשה בבל מעתה:
|
| ושדמות:
שדה לבן:
|
| ממכלה:
דיר הצאן:
|
| 18וַֽאֲנִ֖י בַּֽיהֹוָ֣ה אֶֽעֱל֑וֹזָה אָגִ֖ילָה בֵּֽאלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי: |
| ואני:
כנסת ישראל, בה' אעלוזה:
|
| 19יֱהֹוִ֚ה אֲדֹנָי֙ חֵילִ֔י וַיָּ֚שֶׂם רַגְלַי֙ כָּֽאַיָּל֔וֹת וְעַ֥ל בָּֽמוֹתַ֖י יַדְרִכֵ֑נִי לַֽמְנַצֵּ֖ח בִּנְגִינוֹתָֽי: |
| למנצח בנגינותי:
לבן לוי המנצח בשיר ב"ה אנעי' לו בנגינותי והלוי יתן קול כנגדו בכלי השיר:
|
| למנצח:
כמה דאת אמר (עזר' ג) ויעמדו הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת וגומר:
|
| בנגינותי:
הוא לשון נעימות קול להרים ולהשפיל אורגנידור"ש בלע"ז:
|
