| 1הוֹי הַשַּֽׁאֲנַנִּ֣ים בְּצִיּ֔וֹן וְהַבֹּֽטְחִ֖ים בְּהַ֣ר שֹֽׁמְר֑וֹן נְקֻבֵי֙ רֵאשִׁ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֥אוּ לָהֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל: |
| נקובי ראשית הגוים:
לכם היו קוראים גוי המשובח שבעכו"ם:
|
| ובאו להם בית ישראל:
הם בחרו במשפטיהם ובאו לכללם:
|
| 2עִבְר֚וּ כַֽלְנֵה֙ וּרְא֔וּ וּלְכ֥וּ מִשָּׁ֖ם חֲמַ֣ת רַבָּ֑ה וּרְד֣וּ גַת־פְּלִשְׁתִּ֗ים הֲטוֹבִים֙ מִן־הַמַּמְלָכ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה אִם־רַ֥ב גְּבוּלָ֖ם מִגְּבֻלְכֶֽם: |
| עברו כלנה וראו:
למה מאסתם בתורתי לדבק בחוקות עכו"ם עברו וראו בעכו"ם החשובים אם טובים הם מן הממלכות האלה שבשומרון ושבירושלים:
|
| כלנה:
בבל:
|
| חמת:
אנטוכיא:
|
| גת פלשתים:
חשובה שבחמשת סרניהם שהיא קרויה מתג האמה (שמואל ב ח׳:א׳) על שם שרודה את כולם והיא אם המלכות:
|
| אם רב גבולם מגבולכם:
ומה מצאתם בי עול:
|
| 3הַֽמְנַדִּ֖ים לְי֣וֹם רָ֑ע וַתַּגִּישׁ֖וּן שֶׁ֥בֶת חָמָֽס: |
| המנדים ליום רע:
אתם מנידים עצמיכם ליום רע:
|
| ותגישון:
עצמיכם לשבת בגלות אשר יחמס אתכם שנאמר בו מחמס אחיך יעקב (עובדי' א) זה מדרשו של רבי שמשון זצ"ל, ד"א:
|
| המנדים ליום רע:
המבזים על נבואת ימי רע שהנביאים מתנבאים להם:
|
| ותגישון שבת חמס:
זהו כמו שאמר ישעיה הוי מגיעי בית בבית ותגישון שבת בתוכם זו אצל זו על ידי חמס:
|
| 4הַשֹּֽׁכְבִים֙ עַל־מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּסְרֻחִ֖ים עַל־עַרְשֹׂתָ֑ם וְאֹֽכְלִ֚ים כָּרִים֙ מִצֹּ֔אן וַֽעֲגָלִ֖ים מִתּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק: |
| וסרוחים על ערשותם:
משתטחין ומאריכין עצמם על ערסותם ורבותינו פי' מחליפין נשותיהם זה לזה ומסריחין ערסותיהן בשכבת זרע שאינה שלהם:
|
| כרים:
כבשים:
|
| מרבק:
מקום כנוס העגלים ובלע"ז קופל"א:
|
| 5הַפֹּֽרְטִ֖ים עַל־פִּ֣י הַנָּ֑בֶל כְּדָוִ֕יד חָֽשְׁב֥וּ לָהֶ֖ם כְּלֵי־שִֽׁיר: |
| הפורטים על פי הנבל:
מנחם חברו עם ופרט כרמך (ויקרא ט) ורואה אני את דבריו שהמשורר על פי כלי זמר מחתך את הדבור בפרוטרוט הכל לפי נעימות קול הכלי להגביה ולהנמיך:
|
| כדויד חשבו להם וגו':
חשבו כלי שיר שלהם ככלי שיר של דוד שהם לשמים ואלו להתענג:
|
| 6הַשֹּׁתִ֚ים בְּמִזְרְקֵי֙ יַ֔יִן וְרֵאשִׁ֥ית שְׁמָנִ֖ים יִמְשָׁ֑חוּ וְלֹ֥א נֶחְל֖וּ עַל־שֵׁ֥בֶר יוֹסֵֽף: |
| השותים במזרקי יין:
יש מרבותינו שאומרים במסכת שבת שהיו זורקין כוסותיהן זה לזה וי"מ על שם כלי שהיו לו שתי פיות והוא ארוך ושותה זה מכאן וזה מכאן הוא נזרק מפיו אל פיו:
|
| וראשית שמנים:
מובחר שבשמנים והוא אפרסמון:
|
| ולא נחלו:
לשון חולי:
|
| על שבר יוסף:
ששמעו מפי הנביאים שעתיד לבא עליהם:
|
| 7לָכֵ֛ן עַתָּ֥ה יִגְל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ גֹּלִ֑ים וְסָ֖ר מִרְזַ֥ח סְרוּחִֽים: |
| וסר מרזח סרוחים:
ויבטלון משתאות המגודלים וגסי הרוח מרזחות לשון משתאות בסיפרי בפרשת וישב ישראל בשיטים מצאתי וחזרו לעשות להם מרזחים והיו קוראים להם ואוכלים:
|
| 8נִשְׁבַּע֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה בְּנַפְשׁ֗וֹ נְאֻם־יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֔וֹת מְתָאֵ֚ב אָֽנֹכִי֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַֽעֲקֹ֔ב וְאַרְמְנֹתָ֖יו שָׂנֵ֑אתִי וְהִסְגַּרְתִּ֖י עִ֥יר וּמְלֹאָֽהּ: |
| בנפשו:
מדעת וכוונה:
|
| מתאב:
כמו מתעב וכן תירגם יונתן מנבל אנא ית בית מקדש' רבותיה דיעקב שהמקדש נקרא גאון עוזם שנאמר הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם (יחזקאל כד):
|
| עיר ומלואה:
ירושלים ויושביה:
|
| 9וְהָיָ֗ה אִם־יִוָּ֨תְר֜וּ עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים בְּבַ֥יִת אֶחָ֖ד וָמֵֽתוּ: |
| אם יותרו:
מן הדבר והחרב בבית אחד ומתו. שישרפו האויבים את הבית עליהם בלכדם את העיר:
|
| 10וּנְשָׂא֞וֹ דּוֹד֣וֹ וּמְסָֽרְפ֗וֹ לְהוֹצִ֣יא עֲצָמִים֘ מִן־הַבַּיִת֒ וְאָמַ֞ר לַֽאֲשֶׁ֨ר בְּיַרְכְּתֵ֥י הַבַּ֛יִת הַע֥וֹד עִמָּ֖ךְ וְאָמַ֣ר אָ֑פֶס וְאָמַ֣ר הָ֔ס כִּ֛י לֹ֥א לְהַזְכִּ֖יר בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה: |
| ונשאו דודו ומסרפו:
קרובו ואוהבו המציל את עצמותיו מן השריפה כן תרגום יונתן ויטיליניה קריביה מיקידא:
|
| ואמר:
המוציא מן השריפה:
|
| לאשר בירכתי הבית:
לחבירו שהלך לבדוק בתוך הבית:
|
| העוד עמך:
אדם חי זולתך שנמלט מן החבואים:
|
| ואמר אפס:
אין חי אלא מתים ואמר זה אליו הס את הפגרים ואמר הס השלך וסלק הכל כי זאת להם על אשר לא רצו להזכיר בשם ה' כן ת"י:
|
| 11כִּֽי־הִנֵּ֚ה יְהֹוָה֙ מְצַוֶּ֔ה וְהִכָּ֛ה הַבַּ֥יִת הַגָּד֖וֹל רְסִיסִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַקָּטֹ֖ן בְּקִעִֽים: |
| רסיסים:
שיהא מרוסס לבקיעות דקות:
|
| בקיעים:
גדולים מרסיסים לפי חשיבותו תהי מכתו כן תרגום יונתן וימחי מלכו רבא מחא תקיפא ומלכו זעירא מחא חלשא:
|
| 12הַיְרֻצ֚וּן בַּסֶּ֙לַע֙ סוּסִ֔ים אִם־יַֽחֲר֖וֹשׁ בַּבְּקָרִ֑ים כִּֽי־הֲפַכְתֶּ֚ם לְרֹאשׁ֙ מִשְׁפָּ֔ט וּפְרִ֥י צְדָקָ֖ה לְלַֽעֲנָֽה: |
| הירוצון בסלע סוסים:
כלום יעמדו במרוצתם בשנותם סדורו של עולם:
|
| אם יחרוש:
אדם בבקרים. בסלע שאתם סבורים לשנות דרך הטובה ותתקיימו ותצליחו:
|
| 13הַשְּׂמֵחִ֖ים לְלֹ֣א דָבָ֑ר הָאֹ֣מְרִ֔ים הֲלֹ֣א בְחָזְקֵ֔נוּ לָקַ֥חְנוּ לָ֖נוּ קַרְנָֽיִם: |
| ללא דבר:
על גדולתם ועושרם שאינו כלום שלא יתקיים:
|
| קרנים:
חוזק וגבורה לנגח בקרנים עניים ואביונים:
|
| 14כִּ֡י הִֽנְנִי֩ מֵקִ֨ים עֲלֵיכֶ֜ם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל נְאֻם־יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י הַצְּבָא֖וֹת גּ֑וֹי וְלָֽחֲצ֥וּ אֶתְכֶ֛ם מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־נַ֥חַל הָֽעֲרָבָֽה: |
| מלבא חמת:
שהוא במקצוע צפונית מערבית של ארץ ישראל:
|
| עד נחל הערבה:
נחל מצרים שהוא במקצוע דרומית מערבית:
|
