| 1וַיּֽוֹצִיאֵ֗נִי אֶל־הֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה הַדֶּ֖רֶךְ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֑וֹן וַיְבִאֵ֣נִי אֶל־הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר נֶ֧גֶד הַגִּזְרָ֛ה וַֽאֲשֶׁר־נֶ֥גֶד הַבִּנְיָ֖ן אֶל־הַצָּפֽוֹן: |
| ויוציאני:
מן החצר הפנימי:
|
| אל החצר החיצונה:
בשער הצפון שהוזכר למעלה ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון והוא היה נתון באמצע אורך עזרת ישראל שהוא מאה אמה:
|
| ויביאני אל הלשכה אשר נגד וגו':
(אל אחת מהלשכות הראשונות א"נ סא"א) אל מקום הלשכות קנברי"ץ בלע"ז הם הלשכות העומדות בצפון הבית המובדלו' כ' אמה מן התאים כמו שאמור למעלה ובין הלשכות רחב כ' אמה סביב לבית ואין אדם יוכל לכנס לאותן לשכות ולא לאויר רחב העשרים שביניהם ובין התאי' אלא דרך החצר (הפנימי') (החיצונה כצ"ל) כמו שמפורש למטה בענין שהרי אמר שהחצר הפנימי מאה על מאה מרובע לפני הבית למזרח ואמר על רחב הבית לקדים מאה אמה נמצא רוחב הבית סותם את רוחב החצר החיצונה (הפנימית כצ"ל יוש"ה) ואינו יכול ליכנס לפנים מצידי הלשכות לא לצפון ולא לדרום לכך הוצרך לבא לאותן הלשכות דרך החצר החיצונה הצפונית:
|
| אשר נגד הגזרה:
אותן הלשכות היו כנגד כל מאה אמה של אורך הבית מן המזרח למערב כמו שאמור בענין בלשכות הללו והנה על פני ההיכל מאה אמה:
|
| 2אֶל־פְּנֵי־אֹ֙רֶךְ֙ אַמּ֣וֹת הַמֵּאָ֔ה פֶּ֖תַח הַצָּפ֑וֹן וְהָרֹ֖חַב חֲמִשִּׁ֥ים אַמּֽוֹת: |
| אל פני אורך אמות המאה:
פתח הצפון אל פתח הלשכה שהיא פונה לצפון לחצר החיצונה ורואה כנגדו חמשים אמה רחב עד הכותל צפוני של חצר החיצונה ואורך מאה אמה שהרי הלשכות מחזיקות מן המזרח למערב מאה אמה ורחבו מן הצפון לדרום נ' אמה כמו שאמו' למטה בענין וחלל החצר החיצונה מאה אמה רחב כמו שאמור למעלה וימד משער אל שער מאה אמה נמצא לפני הלשכות חלל אויר אורך מאה אמה ורוחב חמשים:
|
| 3נֶ֣גֶד הָֽעֶשְׂרִ֗ים אֲשֶׁר֙ לֶֽחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י וְנֶ֣גֶד רִֽצְפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֶֽחָצֵ֣ר הַחִֽיצוֹנָ֑ה אַתִּ֥יק אֶל־פְּנֵֽי־אַתִּ֖יק בַּשְּׁלִשִֽׁים: |
| נגד העשרים אשר לחצר הפנימי:
כל זה סימן מקום הלשכות אצל העשרים רוחב אויר אשר לחצר הפנימי סביב סביב לבית כמו שאמור למעלה ובנין הלשכות רוחב כ' אמה:
|
| ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה:
שאמרנו למעלה שעליה היתה החצר (סביב) מוקפת סביב לה:
|
| אתיק אל פני אתיק:
לא ידעתי מהו:
|
| והלשכות העליונות:
שהם בגובהו של הר ב' מהם היו קצרות כלומ' אינם רווחות לפי שהאתיקים היו ממעטים בהם שכן דרך הבנאים לחזק מלאכת בניינם לעשות עמודים עד ב' שלישי החומה ומשם ואילך כלים ומשפיעים ולכך השלישית אינה קצרה והיינו דקאמר כי משולשות הנה ואין להם עמודים לפי שאין צריך חיזוק כמו מלמטה ואין להם עמודים כעמודי החצרות כלומר עמודי לשכות אלו אינם כשאר עמודי' ששאר עמודים מיושבים אצל החומה לחיזוק אבל הני בעובי החומה בולטין לחוץ ולפנים לכך אוכלים מן הבנין:
|
| על כן נאצל:
כתרגומו דחיקן לפי שהם בעובי החומה בולטים לחוץ ולפנים מחזקים הלשכות:
|
| מהתחתונות ומהתיכונות מהארץ:
לצד הארץ כך מצאתי בשם אשל גדול (סא"א):
|
| בשלישים:
ת"י מתלתין משמע שהיו אותן לשכות משולשות שלש זו למעלה מזו וגם המקראות מוכיחין כן שהוא אומר והלשכות העליונות קצרות מהתחתונות ומהתיכונות ואני לא יכולתי להבין בשלשת המקראות הללו כלל מהו כי יוכלו אתיקים מה הם אותם אתיקים והיאך אוכלות מן העליונות ואינם אוכלות מן התחתונות ומן התיכונות וטעם שהוא נותן לדבר כי משולשות הנה ואין להם עמודים לא ידעתי להבין בו, (ואנ"י ל"א היה ל"י ל"א ר"ב ול"א עו"זר בכ"ל הבני"ן הזה אל"א כמ"ו שהראוני מ"ן השמי"ם):
|
| 4וְלִפְנֵ֨י הַלְּשָׁכ֜וֹת מַֽהֲלַךְ֩ עֶ֨שֶׂר אַמּ֥וֹת רֹ֙חַב֙ אֶל־הַפְּנִימִ֔ית דֶּ֖רֶךְ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּפִתְחֵיהֶ֖ם לַצָּפֽוֹן: |
| ולפני הלשכות מהלך עשר אמות רחב אל הפנימית דרך אמה אחת:
נראה בעיני לפי שחלל החיצונה רחב מאה מצפון לדרום ומהן הלשכות רחב חמשים ולפניהם אויר חמשים לצד צפון הרי כאן כל רחב החצר נמצא כל רחב החצר סתום שאין אויר בין הלשכות לבין זוית בית החליפות כלום ואין מבוא ליכנס בו לאויר הכ' שבין הלשכות והתאים כי אויר כ' אמה המפסיק בין התאים והלשכות הוא ט"ו אמות שאחורי בית החליפות ונוסף עליהם חמש אמות וא"ת נמצא אויר ה"א בין זויות החליפות לזויות הלשכו' הרי עובי כותל המפסיק בין חצר הפנימי ובין חצר החיצונה הבא מן המזרח למערב סותמו שהרי עוביו ו"א וראשו כלה לאותו זוית לתוך מאה אורך של חצר הפנימית אל זוית בית החליפות לפיכך אין מבוא לאותו אויר כ' לא בפנימית ולא בחיצונה אא"כ היה משפע וכונס כשהיה מכלה סוף חומה שבין שתי החצרות (שופע בתוך חצר החיצונה בפנימית) בעובי החומה אמה כדי כניסת אדם ונכנס לתוך אויר ה"א שבין כותל החליפות לכותל הלשכה והולך באותו אויר לצד מערב י' אמות ושם כלה משך בית החליפות ונכנס לתוך אויר רחב כ' וזהו שאמר מהלך י"א רחב לבא אל הפנימית ודרך אמה א' שהרי נכנס בו דרך פתח אמה אחת ששיפע וכינס בסוף החומה ולמה קורהו מהלך רחב ולא היה לו לומר מהלך י' אמות אורך לפי שלענין בנין החליפות הוא רוחב לפי שבנין החליפות מן הצפון לדרום ט"ו אמה ומן המזרח למערב אינו אלא י"א:
|
| ופתחיהם לצפון:
פתחי הלשכות הללו לצפון, מצאתי, וזהו פי' של פתח הצפון הכתובה למעלה שם קיצר הדבור וכאן פירשו (זה שייך לרש"י מ"ב פסוק ב' בגמר הדבור למעלה וזהו פי' ר' שמעיה וכתב מדעתו, תוספות):
|
| 5וְהַלְּשָׁכ֥וֹת הָֽעֶלְיוֹנֹ֖ת קְצֻר֑וֹת כִּֽי־יֽוֹכְל֨וּ אַתִּיקִ֜ים מֵהֵ֗נָּה מֵֽהַתַּחְתֹּנ֛וֹת וּמֵֽהַתִּֽיכוֹנ֖וֹת בִּנְיָֽן: |
| והלשכות העליונות וגו' כי משולשות הנה וגו':
לא הבנתי בהם כלל:
|
| כי יוכלו אתיקים:
כמו יאכלו אוכלים וממעטים באויר הלשכות:
|
| 6כִּ֚י מְשֻׁלָּשׁוֹת֙ הֵ֔נָּה וְאֵ֚ין לָהֶן֙ עַמּוּדִ֔ים כְּעַמּוּדֵ֖י הַֽחֲצֵר֑וֹת עַל־כֵּ֣ן נֶֽאֱצַ֗ל מֵֽהַתַּחְתֹּנ֛וֹת וּמֵֽהַתִּֽיכֹנ֖וֹת מֵֽהָאָֽרֶץ: |
| 7וְגָדֵ֚ר אֲשֶׁר־לַחוּץ֙ לְעֻמַּ֣ת הַלְּשָׁכ֔וֹת דֶּ֛רֶךְ הֶֽחָצֵ֥ר הַחִֽצוֹנָ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַלְּשָׁכ֑וֹת אָרְכּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה: |
| וגדר אשר לחוץ וגו':
המפסיק בין הלשכות והחצר החיצונה של צד מזרח:
|
| ארכו חמשים אמה:
מן הצפון לדרום:
|
| 8כִּי־אֹ֣רֶךְ הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁ֛ר לֶֽחָצֵ֥ר הַחִֽצוֹנָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְהִנֵּ֛ה עַל־פְּנֵ֥י הַֽהֵיכָ֖ל מֵאָ֥ה אַמָּֽה: |
| כי אורך הלשכות:
מן הצפון לדרום חמשים אמה:
|
| והנה על פני ההיכל:
מן המזרח למערב כנגד האולם וההיכל ובית הכפרת והתאים ק' אמה:
|
| 9
וּמִתַּ֖חַת הַלְּשָׁכ֣וֹת (כתיב וּמִתַּ֖חַתהַ לְּשָׁכ֣וֹת) הָאֵ֑לֶּה הַמֵּבִיא֙ (כתיב הַמֵּבִוא֙) מֵֽהַקָּדִ֔ים בְּבֹא֣וֹ לָהֵ֔נָּה מֵהֶֽחָצֵ֖ר הַחִֽצֹנָֽה: |
| ומתחת הלשכות האלה:
איני יודע אם בא ללמד שהיה להם מחילות מתחתיהם או בא ללמד שהיו לשכות במזרח החצר ולפי שההר הולך ומשפע לצד המזרח קורא לו ומתחת הלשכות האלה שאלו בגובהו ואלו בשפולו וכן הוא אומר ובשפולו של חצר אל המבוא אשר מהקדים בבואו להנה מהחצר החיצונה:
|
| 10בְּרֹ֣חַב | גֶּ֣דֶר הֶֽחָצֵ֗ר דֶּ֧רֶךְ הַקָּדִ֛ים אֶל־פְּנֵ֧י הַגִּזְרָ֛ה וְאֶל־פְּנֵ֥י הַבִּנְיָ֖ן לְשָׁכֽוֹת: |
| ברחב גדר החצר וגו':
הבא מן הקדים של חצר החיצונה וסובב אל הצפון דרך מקצוע צפונית מזרחית של חומות הפנימית מבחוץ לבא לאותן הלשכות שבצפון מוצא על פני גדר החצר כותל מזרח של חצר הפנימית שהיא מערבית לחיצונית כנגד הגזרה והבנין שבפנימית:
|
| לשכות:
סמוכות לאותו הכותל ועומדי' בחיצונה מצאתי:
|
| 11וְדֶ֙רֶךְ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם כְּמַרְאֵ֣ה הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן כְּאָרְכָּ֖ן כֵּ֣ן רָחְבָּ֑ן וְכֹל֙ מוֹצָ֣אֵיהֶ֔ן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶ֖ן וּכְפִתְחֵיהֶֽן: |
| ודרך לפניהם:
לפני לשכות הללו יש דרך רחב אויר בחצר (החיצונה) חמשים אמה כמראה דרך הלשכות אשר בצד הצפון הכתובות למעלה:
|
| כארכן:
של לשכות הצפון ארכן של אלו וכן רחבן:
|
| וכל מוצאיהן:
כמוצא לשכות הצפון:
|
| וכמשפטיהן וכפתחיהן:
של לשכות הצפון:
|
| 12וּכְפִתְחֵ֣י הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם פֶּ֖תַח בְּרֹ֣אשׁ דָּ֑רֶךְ דֶּ֗רֶךְ בִּפְנֵי֙ הַגְּדֶ֣רֶת הֲגִינָ֔ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִ֖ים בְּבוֹאָֽן: |
| וכפתחי הלשכות אשר דרך הדרום:
פתחי לשכות הקדים שאף בדרו' היו לשכות מובדלות מן התאים הדרומיים עשרים אמה כמו שאמור למעלה ובין הלשכות רוחב כ' אמה מבית לבית סביב סביב:
|
| פתח בראש דרך:
פתח היה להם ללשכות הקדים בראש דרך והדרך היה בפני הגדרת הגינה ת"י דוכן ליואי ולשון גדרת הגינה בנין גדר אבנים עשוי במעלות שהיו נוגנים ושרים עליו:
|
| דרך הקדים:
שהדוכן היה במזרח כדכתיב בדברי הימים בפרשת ותשלם והלוים המשוררים לכולם לאסף להימן לידותון וגו' עומדים מזרח למזבח:
|
| 13וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לִֽשְׁכ֨וֹת הַצָּפ֜וֹן לִֽשְׁכ֣וֹת הַדָּרוֹם֘ אֲשֶׁ֣ר אֶל־פְּנֵ֣י הַגִּזְרָה֒ הֵ֣נָּה | לִֽשְׁכ֣וֹת הַקֹּ֗דֶשׁ אֲשֶׁ֨ר יֹֽאכְלוּ־שָׁ֧ם הַכֹּֽהֲנִ֛ים אֲשֶׁר־קְרוֹבִ֥ים לַֽיהֹוָ֖ה קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֑ים שָׁ֞ם יַנִּ֣יחוּ | קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֗ים וְהַמִּנְחָה֙ וְהַֽחַטָּ֣את וְהָֽאָשָׁ֔ם כִּ֥י הַמָּק֖וֹם קָדֹֽשׁ: |
| 14בְּבֹאָ֣ם הַכֹּֽהֲנִ֗ים וְלֹא־יֵֽצְא֚וּ מֵֽהַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֶל־הֶֽחָצֵ֣ר הַחִֽיצוֹנָ֔ה וְשָׁ֞ם יַנִּ֧יחוּ בִגְדֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־יְשָֽׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן כִּֽי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֑נָּה וְלָֽבְשׁוּ֙ (כתיב יְלָֽבְשׁוּ֙) בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְקָֽרְב֖וּ אֶל־אֲשֶׁ֥ר לָעָֽם: |
| בבואם הכהנים וגו':
בבואם לאותן לשכות לאכול:
|
| ולא יצאו:
מהן שהן קודש:
|
| אל החצר החיצונה:
בבגדי קודש שעליהם:
|
| ושם יניחו בגדיהם וגו':
וקרבו אל אשר לעם ויגשו ליגע בבגדי העם אם ירצו אבל בבגדי כהונה לא יגעו אל העם שיש בהן מעלות טהרה ובגדי החול מדרס להם:
|
| 15וְכִלָּ֗ה אֶת־מִדּוֹת֙ הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֔י וְהֽוֹצִיאַ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּמְדָד֖וֹ סָבִ֥יב | סָבִֽיב: |
| ומדדו סביב סביב:
לכל היקף הר הבית מבחוץ:
|
| 16מָדַ֛ד ר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים בִּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת (כתיב אֵמ֥וֹת) קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב: |
| 17מָדַ֖ד ר֣וּחַ הַצָּפ֑וֹן חֲמֵֽשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב: |
| 18אֵ֛ת ר֥וּחַ הַדָּר֖וֹם מָדָ֑ד חֲמֵֽשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה: |
| 19סָבַ֖ב אֶל־ר֣וּחַ הַיָּ֑ם מָדַ֛ד חֲמֵֽשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה: |
| 20לְאַרְבַּ֨ע רוּח֜וֹת מְדָד֗וֹ ח֚וֹמָה לוֹ֙ סָבִ֣יב | סָבִ֔יב אֹרֶךְ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְרֹ֖חַב חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ לְחֹֽל: |
| לארבע רוחות מדדו:
שלשת אלפים על שלשת אלפים אמה שהקנה שש אמה וזהו שייסד הקלירי (בקדושתא דיום שני של סוכות) דוד ינטה קו שלשת אלפי אמות קצובה על שלשת אלפי אמות והיא שלשים וששה כמדה הראשונה שהיה הר הבית ה' מאות אמה על ה' מאות אמה חלוק שלשת אלפי' על שלשת אלפים לרצועות של ה' מאות אמות שתי וערב ותמצא שם שלשים וששה רבעים של חמש מאות על חמש מאות ועל כן אמר הפייט (שם בקדושתא) ל"ו כמו שהיתה מתכפלת, מצאתי:
|
| חומה לו:
להר הבית:
|
| סביב:
חמש מאות שתי וערב זו חומת החיל המקפת כל ההר:
|
| להבדיל:
את העם בין קודש שלפנים לחול שבחוץ, מצאתי גמר כל מדה (סא"א):
|
