פרק נב

1בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְאַחַ֚ת שָׁנָה֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וְאַחַ֚ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ חֲמוּטַ֥ל (כתיב חֲמיּטַ֥ל) בַּת־יִרְמְיָ֖הוּ מִלִּבְנָֽה:

2וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יְהֽוֹיָקִֽים:

3כִּ֣י | עַל־אַ֣ף יְהֹוָ֗ה הָֽיְתָה֙ בִּירֽוּשָׁלִַ֣ם וִֽיהוּדָ֔ה עַד־הַשְׁלִיכ֥וֹ אוֹתָ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו וַיִּמְרֹ֥ד צִדְקִיָּ֖הוּ בְּמֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל:

כי על אף ה' היתה: היא גרמה לו מרד צדקיהו במלך בבל שהוא תחלת החורבן:

4וַיְהִי֩ בַשָּׁנָ֨ה הַתְּשִׁעִ֜ית לְמָלְכ֗וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִי֘ בֶּֽעָשׂ֣וֹר לַחֹדֶשׁ֒ בָּ֠א נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֨ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל ה֚וּא וְכָל־חֵילוֹ֙ עַל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיַּֽחֲנ֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּבְנ֥וּ עָלֶ֛יהָ דָּיֵ֖ק סָבִֽיב:

דיק: כרכום:

5וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצ֑וֹר עַד עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּֽהוּ:

6בַּחֹ֚דֶשׁ הָֽרְבִיעִי֙ בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַיֶּֽחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בָּעִ֑יר וְלֹֽא־הָיָ֥ה לֶ֖חֶם לְעַ֥ם הָאָֽרֶץ:

7וַתִּבָּקַ֣ע הָעִ֗יר וְכָל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֡ה יִבְרְחוּ֩ וַיֵּֽצְא֨וּ מֵֽהָעִ֜יר לַ֗יְלָה דֶּ֜רֶךְ שַׁ֚עַר בֵּֽין־הַחֹֽמֹתַ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ עַל־גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ וְכַשְׂדִּ֥ים עַל־הָעִ֖יר סָבִ֑יב וַיֵּֽלְכ֖וּ דֶּ֥רֶךְ הָֽעֲרָבָֽה:

יברחו: כמו ברחו:

דרך שער בין החומותים: מערה היתה לו מביתו עד ערבות יריחו וכבר פירשתיה בס' הזה (לא):

8וַיִּרְדְּפ֚וּ חֵיל־כַּשְׂדִּים֙ אַֽחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּשִּׂ֥יגוּ אֶֽת־צִדְקִיָּ֖הוּ בְּעַרְבֹ֣ת יְרֵח֑וֹ וְכָ֨ל־חֵיל֔וֹ נָפֹ֖צוּ מֵֽעָלָֽיו:

9וַיִּתְפְּשׂוּ֙ אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּֽעֲל֨וּ אֹת֜וֹ אֶל־מֶ֧לֶךְ בָּבֶ֛ל רִבְלָ֖תָה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ מִשְׁפָּטִֽים:

רבלתה: היא אנטוכיא:

וידבר אתו משפטים: על שעבד על השבועה:

10וַיִּשְׁחַ֧ט מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־בְּנֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ לְעֵינָ֑יו וְגַ֛ם אֶת־כָּל־שָׂרֵ֥י יְהוּדָ֖ה שָׁחַ֥ט בְּרִבְלָֽתָה:

את כל שרי יהודה: סנהדרין שאמר להם אתם התרתם לו את שבועתו וחטא היה בעיני האלהי' להתיר השבועה:

11וְאֶת־עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑ר וַיַּֽאַסְרֵ֣הוּ בַֽנְחֻשְׁתַּ֗יִם וַיְבִאֵ֚הוּ מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ בָּבֶ֔לָה וַיִּתְּנֵ֥הוּ בֵֽית־ (כתיב בבֵֽית־) הַפְּקֻדֹּ֖ת עַד־י֥וֹם מוֹתֽוֹ:

בית הפקדות: בבית האסירין:

12וּבַחֹ֚דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁי֙ בֶּֽעָשׂ֣וֹר לַחֹ֔דֶשׁ הִ֗יא שְׁנַת֙ תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֑ל בָּ֗א נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים עָמַ֛ד לִפְנֵ֥י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בִּירֽוּשָׁלִָֽם:

13וַיִּשְׂרֹ֥ף אֶת־בֵּֽית־יְהֹוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כָּל־בָּתֵּ֧י יְרוּשָׁלִַ֛ם וְאֶת־כָּל־בֵּ֥ית הַגָּד֖וֹל שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ:

בית הגדול: בתי כנסיות שמגדלין בהם תפלה, וי"א בתי מדרשות שמגדלין בהם את התורה מחלוקת האמוראים היא:

14וְאֶת־כָּל־חֹמ֥וֹת יְרֽוּשָׁלִַ֖ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כָּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֶת־רַב־טַבָּחִֽים:

15וּמִדַּלּ֨וֹת הָעָ֜ם וְֽאֶת־יֶ֥תֶר הָעָ֣ם | הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֚ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְאֵ֖ת יֶ֣תֶר הָֽאָמ֑וֹן הֶגְלָ֕ה נְבֽוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִֽים:

יתר האמון: כמו ההמון:

16וּמִדַּלּ֣וֹת הָאָ֔רֶץ הִשְׁאִ֕יר נְבֽוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים לְכֹֽרְמִ֖ים וּלְיֹֽגְבִֽים:

וליוגבים: חופרין בארץ רבותינו אמרו צדי חלזון:

17וְאֶת־עַמּוּדֵ֨י הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁ֣ר לְבֵֽית־יְהֹוָ֗ה וְֽאֶת־הַמְּכֹנ֞וֹת וְאֶת־יָ֧ם הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁ֥ר בְּבֵית־יְהֹוָ֖ה שִׁבְּר֣וּ כַשְׂדִּ֑ים וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־כָּל־נְחֻשְׁתָּ֖ם בָּבֶֽלָה:

ואת המכונות: של כיורות:

18וְאֶת־הַ֠סִּרוֹת וְאֶת־הַיָּעִ֨ים וְאֶת־הַֽמְזַמְּר֜וֹת וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֣ת וְאֶת־הַכַּפּ֗וֹת וְאֵ֨ת כָּל־כְּלֵ֧י הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁר־יְשָֽׁרְת֥וּ בָהֶ֖ם לָקָֽחוּ:

המזמרות: הם כלי זמר:

19וְאֶת־הַ֠סִּפִּים וְאֶת־הַמַּחְתּ֨וֹת וְאֶת־הַמִּזְרָק֜וֹת וְאֶת־הַסִּיר֣וֹת וְאֶת־הַמְּנֹר֗וֹת וְאֶת־הַכַּפּוֹת֙ וְאֶת־הַֽמְּנַקִּי֔וֹת אֲשֶׁ֚ר זָהָב֙ זָהָ֔ב וַֽאֲשֶׁר־כֶּ֖סֶף כָּ֑סֶף לָקַ֖ח רַב־טַבָּחִֽים:

ואת הספים: ת"י קוליא ולא ידעתי אם ממיני כלי זמר הוא ואומר אני שהן אגנות לקבל דם כמו בדם אשר בסף (שמות יג) ויש מפרשים הסיפי' לשון כדים לפי תרגום של יונתן שתרגם קוליא כי כן ת"א וכדה על שכמה (בראשית כז) וקולתה על כתפהא ולשון זה נראה שהסיפים אינם ממין כלי זמר אלא הם כדים:

המחתות: שחותין בהם גחלים מעל המזבח:

המנקיות: סניפי הזהב שבהם מעמידין לחם הפנים כמו ששנינו במנחות:

20הָֽעַמּוּדִ֣ים | שְׁנַ֗יִם הַיָּ֚ם אֶחָד֙ (כתיב האֶחָד֙) וְהַבָּקָ֞ר שְׁנֵֽים־עָשָׂ֚ר נְחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁר־תַּ֣חַת הַמְּכֹנ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה לֹֽא־הָיָ֣ה מִשְׁקָ֔ל לִנְחֻשְׁתָּ֖ם כָּל־הַכֵּלִ֥ים הָאֵֽלֶּה:

אשר תחת המכונות: לא ידעתי היאך שהרי תחת הים היו ודומ' לי שאין זה אלא כמו אצל המכונות:

21וְהָֽעַמּוּדִ֗ים שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֚ה אַמָּה֙ קוֹמַת֙ (כתיב קוֹמַה֙) הָֽעַמֻּ֣ד הָֽאֶחָ֔ד וְח֛וּט שְׁתֵּֽים־עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֖ה יְסֻבֶּ֑נּוּ וְעָבְי֛וֹ אַרְבַּ֥ע אֶצְבָּע֖וֹת נָבֽוּב:

יסובנו: יקיפנו עוגל היקפו:

ועביו: ארבע אצבעות סביב חללו:

נבוב: חלול:

22וְכֹתֶ֨רֶת עָלָ֜יו נְחֹ֗שֶׁת וְקוֹמַ֨ת הַכֹּתֶ֥רֶת הָֽאַחַת֘ חָמֵ֣שׁ אַמּוֹת֒ וּשְׂבָכָ֨ה וְרִמּוֹנִ֧ים עַל־הַכּוֹתֶ֛רֶת סָבִ֖יב הַכֹּ֣ל נְחֹ֑שֶׁת וְכָאֵ֛לֶּה לָֽעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִ֖י וְרִמּוֹנִֽים:

ושבכה ורמונים על הכותרת: עשויה כשתי אגנות אחת כדרכה כפוייה על פי התחתונה והעליונה קרויה שבכה קויפ"א בלעז ורמונים תחובים היו בשרשרות והשרשר' שני ראשיה קשורין יחד ונתונה על השבכה מלמעלה מקום שהשבכה קצרה מלמעלה והיא יורדת עד מקום דבק השבכה וכותרת שהוא הבטן הרחב שבכותר' ושם עומדת והרימונים מכסים את מקום הדבק שתי פיות האגנות המדובקים יחד:

23וַיִּֽהְיוּ֙ הָֽרִמֹּנִ֔ים תִּשְׁעִ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה ר֑וּחָה כָּל־הָֽרִמּוֹנִ֥ים מֵאָ֛ה עַל־הַשְּׂבָכָ֖ה סָבִֽיב:

תשעים וששה רוחה: ובסוף המקרא הוא אומר כל הרימוני' מאה על השבכה ובספר (מלכים א ז׳:מ״ב) הוא אומר והרמונים מאתים טורים ארבע מאות לשתי השבכות אמור מעתה ארבע מאות היו לשתי השבכות על שני העמודים שני טורים לכל שבכה והטור מאה הוא שאמר כאן כל הרימונים מאה על השבכה לטור האחד ומאתים לשני הטורים הוא האומר שם הרימונים מאתים טורים סביב מאתים לשני טורים סביב לעמוד האחד וכן לשני הרי ארבע מאות והעמודים העמידם שלמה באולם סמוך לכותל ההיכל והכותל מכסה ד' רמונים מכל טור שאין נראים מבחוץ הוא שאמור כאן ויהיו הרימונים תשעים וששה רוחה:

רוחה: כמו לרוח כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה ה"א בסופה ולכך הטעם מלמעלה תחת הרי"ש כלומר תשעים וששה מהם נראים לרוחות העמוד זו למדתי בפ' שלשים ושתים מדות שאמר ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי:

24וַיִּקַּ֣ח רַב־טַבָּחִ֗ים אֶת־שְׂרָיָה֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וְאֶת־צְפַנְיָ֖ה כֹּהֵ֣ן הַמִּשְׁנֶ֑ה וְאֶת־שְׁלֹ֖שֶׁת שֹֽׁמְרֵ֥י הַסַּֽף:

כהן המשנה: סגן הכהנים הממונה תחת כהן גדול לשמש תחתיו אם יארע בו פסול:

שומרי הסף: אמרכלין שמפתחות העזרה מסורות להן:

25וּמִן־הָעִ֡יר לָקַח֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד אֲשֶׁר־הָיָ֥ה פָקִ֣יד | עַל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וְשִׁבְעָ֨ה אֲנָשִׁ֜ים מֵֽרֹאֵ֚י פְנֵי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נִמְצְא֣וּ בָעִ֔יר וְאֵ֗ת סֹפֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א הַמַּצְבִּ֖א אֶת־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְשִׁשִּׁ֥ים אִישׁ֙ מֵעַ֣ם הָאָ֔רֶץ הַֽנִּמְצְאִ֖ים בְּת֥וֹךְ הָעִֽיר:

ושבעה אנשים מרואי פני המלך: ובספר (מלכים ב כ״ה:י״ט) אמר וחמשה אנשי' השני' חשובי' ולא חשובים כ"כ:

המצביא את עם הארץ: יודע מנין של כל עיר ועיר כמה אנשים מוציאה לצבא:

26וַיִּקַּ֣ח אוֹתָ֔ם נְבֽוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִ֑ים וַיֹּ֧לֶךְ אוֹתָ֛ם אֶל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל רִבְלָֽתָה:

27וַיַּכֶּ֣ה אוֹתָם֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֧ל וַיְמִתֵ֛ם בְּרִבְלָ֖ה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיִּ֥גֶל יְהוּדָ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ:

28זֶ֣ה הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶגְלָ֖ה נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֑ר בִּשְׁנַת־שֶׁ֕בַע יְהוּדִ֕ים שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְעֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה:

בשנת שבע: הוא גלות יכניה ובספר מלכים אמר בשנת שמונה הא כיצד שנת שמונה שמלך נ"נ היא שנת ז' שכבש את יהויקים לעבד דאמר מר שנה ראשונה כבש נינוה שניה עלה וכבש יהויקים:

יהודים שלשת אלפים: ומשאר שבטים שבעת אלפים הרי י' אלפים הכתוב הזה שפי' יהודים שלש אלפים הכריע בין שני מקראות שבסוף ספר מלכים פסוק אחד אומר י' אלפים (שם ב כד) ואחד אומר שבעת אלפי' (שם כה) בא זה ופירש יהודים שלשת אלפים ומשאר שבטים שבעת אלפים הרי י' אלפים:

29בִּשְׁנַ֛ת שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּ֑ר מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם נֶ֕פֶשׁ שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם:

בשנת שמנה עשרה: היא גלות צדקיהו ולמעלה הוא אומר (כאן) שנת תשע עשרה למלך נ"נ תשע עשרה שמלך י"ח שכבש את יהויקים:

30בִּשְׁנַ֨ת שָׁלֹ֣שׁ וְעֶשְׂרִים֘ לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּר֒ הֶגְלָ֚ה נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים יְהוּדִ֕ים נֶ֕פֶשׁ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֣ים וַֽחֲמִשָּׁ֑ה כָּל־נֶ֕פֶשׁ אַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת:

בשנת שלש ועשרים: ניתנה צור בידו ושטף יהודה שבסביבות עמון ומואב שבע מאות וארבעים וחמשה כך מפורש בסדר עולם:

31וַיְהִי֩ בִּשְׁלֹשִׁ֨ים וָשֶׁ֜בַע שָׁנָ֗ה לְגָלוּת֙ יְהֽוֹיָכִ֣ן מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה בִּשְׁנֵי֚ם עָשָׂר֙ חֹ֔דֶשׁ בְּעֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה לַחֹ֑דֶשׁ נָשָׂ֡א אֱוִ֣יל מְרֹדַךְ֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֜ל בִּשְׁנַ֣ת מַלְכֻת֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֙ יְהֽוֹיָכִ֣ין מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה וַיֹּצֵ֥א אֹת֖וֹ מִבֵּ֥ית הַכְּלֽוּא (כתיב הַכְּלֽיּא) :

בעשרים וחמשה לחדש: ובמקום אחר הוא אומר בעשרים ושבעה לחדש בעשרים וה' לחדש מת שטנו נבוכדנאצר ובעשרים וששה נקבר והוציאו אויל מרודך מקברו ובכ"ז מלך ונשא את ראש יהויכין:

נשא: נשאו וגדלו, לישנא אחרינא מנאו עם שאר המלכים כמו שא את ראש בני ישראל:

32וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ טֹב֑וֹת וַיִּתֵּן֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מִמַּ֕עַל לְכִסֵּ֧א הַמְּלָכִ֛ים (כתיב מְּלָכִ֛ים) אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בְּבָבֶֽל:

33וְשִׁנָּ֕ה אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י כִלְא֑וֹ וְאָכַ֨ל לֶ֧חֶם לְפָנָ֛יו תָּמִ֖יד כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽו:

34וַֽאֲרֻֽחָת֗וֹ אֲרֻחַת֩ תָּמִ֨יד נִתְּנָה־לּ֜וֹ מֵאֵ֧ת מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמ֖וֹ עַד־י֣וֹם מוֹת֑וֹ כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽיו:

וארוחתו: נוטל פרס מבית המלך לכל צרכיו: