אבּוֹעֵל נִדָּה - כַּנִּדָּה, שֶׁהוּא אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁל תּוֹרָה; מְטַמֵּא כֵּלִים בַּמַּגָּע, וּמְטַמֵּא אָדָם בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא, וּמְטַמֵּא בְּהֶסֵּט, וּמְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמֶרְכָּב כַּנִּדָּה.
באֵין מִשְׁכַּב בּוֹעֵל נִדָּה וּמֶרְכָּבוֹ כְּמִשְׁכַּב נִדָּה וּמֶרְכָּבָהּ; שֶׁהַמִּשְׁכָּב אוֹ הַמֶּרְכָּב שֶׁדָּרְסָה עָלָיו נִדָּה - אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאָה, וּמִשְׁכַּב בּוֹעֵל נִדָּה וּמֶרְכָּבוֹ - וְלַד טֻמְאָה כְּכֵלִים שֶׁנּוֹגֵעַ בָּהֶן, שֶׁאֵינָן מְטַמְּאִין אָדָם וְלֹא כֵלִים, אֶלָּא אֹכָלִין וּמַשְׁקִין בִּלְבָד.
וְלָמָּה נִגְרְעָה טֻמְאַת מִשְׁכָּבוֹ מִטֻּמְאַת מִשְׁכָּבָהּ? מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱמַר בְּבוֹעֵל נִדָּה "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים", וְנֶאֱמַר בּוֹ "כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא". מֵאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְטַמֵּא מִשְׁכָּב; וְלָמָּה נֶאֱמַר? מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁהַכָּתוּב נִתְּקוֹ מִטֻּמְאָה חֲמוּרָה מִלְּטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים, וּתְלָאוֹ בְּטֻמְאָה קַלָּה, שֶׁיִּהְיֶה מִשְׁכָּבוֹ וָלָד, וְלֹא יְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים אֶלָּא אֹכָלִין וּמַשְׁקִין בִּלְבָד, כִּשְׁאָר וַלְדוֹת הַטֻּמְאוֹת.
גאֶחָד הַבָּא עַל הַנִּדָּה, [אוֹ עַל הַזָּבָה,] אוֹ עַל שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, אוֹ עַל הַיּוֹלֶדֶת - בֵּין כְּדַרְכָּן בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּן, אֶחָד הַמַּעֲרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר, בֵּין גָּדוֹל שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה, בֵּין קָטָן שֶׁבָּא עַל הַגְּדוֹלָה, מִתְטַמֵּא מִשּׁוּם בּוֹעֵל נִדָּה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה הַבּוֹעֵל בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְהַנִּבְעֶלֶת הָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד.

משנה תורה להרמב"ם

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.

אֲבָל פָּחוֹת מִכַּאן, אֵינוֹ מִתְטַמֵּא מִשּׁוּם בּוֹעֵל נִדָּה, אֶלָּא מִשּׁוּם נוֹגֵעַ בְּנִדָּה בִּלְבָד, שֶׁהוּא וָלָד וְאֵינוֹ אָב.
וְכֵן בּוֹעֵל הַזָּב, הֲרֵי הוּא כְּנוֹגֵעַ בּוֹ.
וְאֶחָד הַנּוֹגֵעַ בַּזָּב, אוֹ הַנִּבְעֶלֶת מִן הַזָּב.
דהַנִּדָּה, וְהַזָּבָה, וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, וְהַיּוֹלֶדֶת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָם - כֻּלָּן מִטַּמְּאוֹת לְמַפְרֵעַ מֵעֵת לְעֵת, אוֹ מִפְּקִידָה לִפְקִידָה. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא "מֵעֵת לְעֵת שֶׁבַּנִּדָּה".
כֵּיצַד? אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה טְהוֹרָה, וְאֵין לָהּ וֶסֶת, וּבָדְקָה עַצְמָהּ בְּשַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְהוֹרָה, וּבַחֲצִי הַיּוֹם בָּדְקָה עַצְמָהּ וּמָצְאָה דָם - הֲרֵי כָּל הַטְּהָרוֹת שֶׁעָשְׂתָה מִשְּׁעַת פְּקִידָה רִאשׁוֹנָה עַד שְׁעַת פְּקִידָה שְׁנִיָּה, טְמֵאוֹת לְמַפְרֵעַ.
וְכֵן אִם בָּדְקָה הַיּוֹם וּמָצְאָה טְהוֹרָה, וּלְאַחַר שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאָה דָם - כָּל הַטְּהָרוֹת שֶׁעָשְׂתָה מֵעֵת שֶׁבָּדְקָה וּמָצְאָה דָם עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, טְמֵאוֹת לְמַפְרֵעַ.
וְעֵד שֶׁלְּאַחַר הַתַּשְׁמִישׁ, הֲרֵי הוּא כִּפְקִידָה; וְשֶׁלִּפְנֵי הַתַּשְׁמִישׁ - אֵינוֹ כִּפְקִידָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ בּוֹדֶקֶת בּוֹ יָפֶה.
האִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת, וְרָאֲתָה דָם בִּשְׁעַת וֶסְתָּהּ - דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, וְאֵינָהּ טְמֵאָה לְמַפְרֵעַ.
הִגִּיעַ שְׁעַת וֶסְתָּהּ וְלֹא בָדְקָה עַצְמָהּ, וּלְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאָה דָם - הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה לְמַפְרֵעַ, וַהֲרֵי הִיא בְּחֶזְקַת נִדָּה מִשְּׁעַת וֶסְתָּהּ, וְזוֹ הִיא טֻמְאַת וְסָתוֹת הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם.
וְאִם מָצְאָה עַצְמָהּ טְהוֹרָה כְּשֶׁבָּדְקָה אַחַר הַוֶּסֶת - הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה.
וכָּל אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת - תַּרְגִּישׁ בְּעַצְמָהּ מְפַהֶקֶת, אוֹ מִתְעַטֶּשֶׁת, אוֹ חוֹשֶׁשֶׁת פִּי כְרֵסָהּ וְשִׁפּוֹלֵי מֵעֶיהָ, אוֹ אֲחָזַתָּה צַמְרוּרִית, אוֹ רֹאשָׁהּ כָּבֵד עָלֶיהָ, אוֹ אֵיבָרֶיהָ כְּבֵדִין, וְכַיּוֹצֵא בָאֵלּוּ.
וְיֵשׁ אִשָּׁה שֶׁדַּרְכָּהּ לִרְאוֹת בְּעֵת שֶׁיַּתְחִיל בָּהּ מִקְרֶה אֶחָד מֵאֵלּוּ, מִיָּד בִּתְחִלָּתוֹ; וְיֵשׁ אִשָּׁה שֶׁתַּמְתִּין בְּמִקְרֶה זֶה שָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם, וְאַחַר כָּךְ תִּרְאֶה הַדָּם בְּסוֹף הַוֶּסֶת.
הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה בִּתְחִלַּת הַוֶּסֶת, כָּל הַטְּהָרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בְּתוֹךְ הַוֶּסֶת טְמֵאוֹת.
הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה בְּסוֹף הַוֶּסֶת, כָּל הַטְּהָרוֹת שֶׁעָשְׂתָה בְּתוֹךְ הַוֶּסֶת טְהוֹרוֹת, וְאֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁדַּרְכָּהּ לִרְאוֹת, עַד עֵת שֶׁמָּצְאָה דָם.
זהָרוֹאָה כֶּתֶם - טְמֵאָה לְמַפְרֵעַ, עַד עֵת הַפְּקִידָה.
וְכֵן הַבֶּגֶד שֶׁנִּמְצָא עָלָיו הַכֶּתֶם, טָמֵא לְמַפְרֵעַ.
וְעַד כַּמָּה? עַד שֶׁתֹּאמַר׃ בָּדַקְתִּי הֶחָלוּק הַזֶּה, וְלֹא הָיָה עָלָיו כֶּתֶם.
אֲפִלּוּ כִּבְּסַתּוּ וְלֹא בְדָקַתּוּ - טָמֵא מִקֹּדֶם הַכִּבּוּס לְמַפְרֵעַ, עַד שְׁעַת בְּדִיקָה.
וַאֲפִלּוּ נִמְצָא הַכֶּתֶם לַח - הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ עַד שְׁעַת הַבְּדִיקָה, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר׃ מִיָּמִים הָיָה שָׁם, וְעַתָּה נָפְלוּ עָלָיו מַיִם וְנַעֲשָׂה לַח.
חוְכָל הַנָּשִׁים שֶׁדַּיָּן שְׁעָתָן - כִּתְמָן כִּרְאִיָּתָן, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אוֹתָן לְמַפְרֵעַ.
כָּל אֵלּוּ הַנָּשִׁים הַטְּמֵאוֹת לְמַפְרֵעַ, בֵּין רָאֲתָה דָם בֵּין מָצְאָה כֶּתֶם - מְטַמְּאוֹת מִשְׁכָּב וּמֶרְכָּב לְמַפְרֵעַ לְטַמֵּא אָדָם וּבְגָדִים.
וְכֵן רֻקָּן וּמֵימֵי רַגְלֵיהֶן, טְמֵאִין לְמַפְרֵעַ. וַאֲפִלּוּ כְּלִי חֶרֶס הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל, מְטַמְּאוֹת אוֹתוֹ לְמַפְרֵעַ.
אֲבָל אֵינָן מְטַמְּאוֹת אֶת הַבּוֹעֵל לְמַפְרֵעַ מִשּׁוּם בּוֹעֵל נִדָּה, אֶלָּא מִשּׁוּם נוֹגֵעַ בִּלְבָד.
אֲבָל הָרוֹאָה כֶתֶם - הַבּוֹעֵל אוֹתָהּ מֵאַחַר שֶׁנִּמְצֵאת הַכֶּתֶם, טָמֵא מִשּׁוּם בּוֹעֵל נִדָּה.
טמְעֻבֶּרֶת שֶׁהוֹצִיא הָעֻבָּר אֶת יָדוֹ וְהֶחֱזִירָהּ - אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה.
וְטֻמְאַת יוֹלֶדֶת יָד, וְטֻמְאַת מֵעֵת לְעֵת אוֹ מִפְּקִידָה לִפְקִידָה לְמַפְרֵעַ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְטֻמְאַת וְסָתוֹת, וְטֻמְאַת כְּתָמִים - הַכֹּל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְטֻמְאָתָן מִסָּפֵק.
לְפִיכָךְ אֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים, אֶלָּא תּוֹלִין; וְכֵן חֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּטְמְאוּ בָּאֵלּוּ, תּוֹלִין.
אֲבָל הַנַּעֲשִׂים עַל טָהֳרַת הַתְּרוּמָה, וְחֻלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה - אֵין מִתְטַמְּאִין בְּכָל אֵלּוּ הַטֻּמְאוֹת שֶׁהֵן מִדִּבְרֵיהֶן.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, שֶׁכָּל אַחַת מֵאֵלּוּ הַנָּשִׁים, וּמִשְׁכָּבָן וּמֶרְכָּבָן וְרֻקָּן וּמֵימֵי רַגְלֵיהֶן, וּבוֹעֵל רוֹאָה כֶתֶם מֵאַחַר שֶׁנִּמְצָא הַכֶּתֶם, וּבוֹעֵל יוֹלֶדֶת מֵאַחַר שֶׁיָּצָא הָאֵבֶר וְחָזַר - כֻּלָּן אֲבוֹת טֻמְאוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.