הִלְכוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה
יֵשׁ בִּכְלָלָן שָׁלוֹשׁ מִצְווֹת - שְׁתֵּי מִצְווֹת עֲשֵׂה, וּמִצְוָה אַחַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶהוּ פְּרָטָן:
(א) לְיַבֵּם, (ב) לַחְלֹץ, (ג) שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא יְבָמָה לְאִישׁ זָר עַד שֶׁתָּסוּר רְשׁוּת הַיָּבָם מֵעָלֶיהָ.
וְהָאִשָּׁה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְיִבּוּם נִקְרֵאת 'זְקוּקָה לַיָּבָם'.
וּרְשׁוּת הַיָּבָם נִקְרֵאת 'זִיקָה'.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.
אמִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁיְּיַבֵּם אָדָם אֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו, בֵּין מִן הַנִשּׂוּאִין בֵּין מִן הָאֵרוּסִין, אִם מֵת בְּלֹא זֶרַע, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבֵן אֵין לוֹ... יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ" (דברים כה, ה).
וּמִן הַתּוֹרָה אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ יְבִמְתּוֹ, שֶׁזּוֹ אִשְׁתּוֹ הִיא שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, אֶלָא יָבוֹא עָלֶיהָ; וּכְתֻבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעְלָהּ שֶׁמֵּת.
בלֹא רָצָה לְיַבֵּם אוֹ שֶׁלֹּא רָצְתָה הִיא - הֲרֵי זֶה חוֹלֵץ לָהּ, וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְאַחֵר. וּמִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה, לַחֲלֹץ אִם לֹא רָצָה לְיַבֵּם - שֶׁנֶּאֱמַר "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ וְגוֹמֵר" (דברים כה, ט). וּמִצְוַת יִבּוּם קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת חֲלִיצָה.
גזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה "וּבֵן אֵין לוֹ" (דברים כה, ה) - אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת, אוֹ זֶרַע הַבֵּן אוֹ זֶרַע הַבַּת, הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ זֶרַע מִכָּל מָקוֹם, בֵּין מֵאִשָּׁה זוֹ בֵּין מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת - הֲרֵי זֶה פּוֹטֵר אֶת אִשְׁתּוֹ מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם. אַפִלּוּ הָיָה לוֹ זֶרַע מַמְזֵר אוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה - הֲרֵי זֶה פּוֹטֵר אֶת אִשְׁתּוֹ.
דאֲבָל בְּנוֹ מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הַנָּכְרִית - אֵינוֹ פּוֹטֵר אֶת אִשְׁתּוֹ; שֶׁזֶּרַע הַבָּא מִן הַשִּׁפְחָה - עֲבָדִים, וְהַבָּא מִן הַגּוֹיָה - גּוֹיִים, וּכְאִלּוּ אֵינָם. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּשִּׁפְחָה "הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ" (שמות כא, ד), מְלַמֵּד שֶׁוְּלָדָהּ כָּמוֹתָה. וּבַגּוֹיָה הוּא אוֹמֵר "כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי" (דברים ז, ד), מֵסִיר אוֹתוֹ מִלֵּחָשֵׁב בַּקָּהָל. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּחְרֵר בְּנוֹ מִן הַשִּׁפְחָה אוֹ נִתְגַּיֵּר בְּנוֹ מִן הַגּוֹיָה - הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר הַגֵּרִים וְהַמְּשֻׁחְרָרִין, וְאֵינָן פּוֹטְרִין אֶת אִשְׁתּוֹ.
הֲרֵי שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן מִן הַשִּׁפְחָה שֶׁלּוֹ וְשִׁחְרְרוֹ, וְשִׁחְרְרָהּ וּנְשָׂאָהּ, וּמֵת בְּלֹא זֶרַע - הֲרֵי זוֹ תִּתְיַבֵּם לְאָחִיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּנָהּ מִמֶּנּוּ קַיָּם שֶׁכְּבָר שִׁחְרְרוֹ.
המִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת: אִם הִפִּילָה אַחַר מוֹתוֹ, הֲרֵי זוֹ תִּתְיַבֵּם; וְאִם יָלְדָה וְיָצָא הַוְלַד חַי לְאַוִּיר הָעוֹלָם - אַפִלּוּ מֵת בְּשָׁעָה שֶׁנֹּלַּד - הֲרֵי אִמּוֹ פְּטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם.
אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, עַד שֶׁיִּוָּדַע בַּוַּדַּאי שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו וְנֹלַּד לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים גְּמוּרִים.
אֲבָל אִם לֹא נוֹדַע לְכַמָּה נֹלַּד: אִם שָׁהָה שְׁלוֹשִׁים יוֹם - הֲרֵי זֶה וְלַד קַיָּמָא, וּפוֹטֵר אֶת נְשֵׁי אָבִיו מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם; וְאִם מֵת בְּתוֹךְ הַשְּׁלוֹשִׁים, אַפִלּוּ בְּיוֹם הַשְּׁלוֹשִׁים - בֵּין שֶׁמֵּת מֵחֹלִי, בֵּין שֶׁנָּפַל מִן הַגָּג אוֹ אֲכָלוֹ אֲרִי - הֲרֵי זֶה סְפֵק נֵפֶל סְפֵק בֶּן קַיָּמָא, וּלְפִיכָךְ אִמּוֹ חוֹלֶצֶת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.
ומִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָח מִכָּל מָקוֹם - אַפִלּוּ מַמְזֵר אוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל - מִשֶּׁיָּצָא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְאַוִּיר הָעוֹלָם קֹדֶם שֶׁיָּמוּת אָחִיו, הֲרֵי זֶה זוֹקֵק אֶת אִשְׁתּוֹ לְיִבּוּם.
וְאִם הָיָה לוֹ אָח מִן הַשִּׁפְחָה אוֹ מִן הַנָּכְרִית - אֵינוֹ אָחִיו לְדָבָר מִן הַדְּבָרִים, וְאֵינוֹ זוֹקֵק אֶת אִשְׁתּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה לֵידָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוֹאִיל וְהָיְתָה הוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה, אֵינוֹ אָחִיו.
זאַחִים מִן הָאֵם - אֵינָן חֲשׁוּבִין אַחִים אֶלָא לַאֲבֵלוּת וּלְעֵדוּת, אֲבָל לְעִנְיַן יְרֻשָּׁה אוֹ לְיִבּוּם וַחֲלִיצָה - הֲרֵי הֵן כְּמִי שֶׁאֵינָן, שֶׁאֵין אַחְוָה אֶלָא מֵאָב.
חגֵּרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וַעֲבָדִים שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ - אֵין לָהֶן אַחְוָה כְּלָל, וַהֲרֵי הֵן כְּזָרִים זֶה לְזֶה. וְאַפִלּוּ אֶחָד מֵהֶן הוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵידָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, וְהַשֵּׁנִי הוֹרָתוֹ וְלֵידָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה - הֲרֵי הֵן כְּזָרִים. וְאַפִלּוּ תְּאוֹמִים וְנֹלְּדוּ בִּקְדֻשָּׁה - אֵין בֵּינֵיהֶן אַחְוָה, עַד שֶׁתִּהְיֶה הוֹרָתָן וְלִידָתָן בִּקְדֻשָּׁה.
טמִי שֶׁהָיוּ לוֹ נָשִׁים רַבּוֹת וּמֵת - בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת אֶת הַשְּׁאָר. וְאֵינוֹ מְיַבֵּם לִשְׁתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו" (דברים כה, ט) - בַּיִת אֶחָד הוּא בּוֹנֶה, וְאֵינוֹ בּוֹנֶה שְׁנֵי בָּתִּים. וְכֵן אִם הָיוּ לוֹ אַחִים רַבִּים - אֶחָד מֵהֶן חוֹלֵץ אוֹ מְיַבֵּם לְאַחַת מִן הַיְּבָמוֹת, וְיֻתְּרוּ שְׁאָר הַצָּרוֹת.
יהָיוּ בִּיבָמוֹת אֵלּוּ כְּשֵׁרוֹת לַכְּהֻנָּה וּפְסוּלוֹת: אִם הָיָה מְיַבֵּם - מְיַבֵּם לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה; וְאִם הָיָה חוֹלֵץ - יַחְלֹץ לַפְּסוּלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְסֹל אֶת הַכְּשֵׁרָה לַכְּהֻנָּה בַּחֲלִיצָה.
יאמֵתוּ לוֹ אַחִין רַבִּים וְנָפְלוּ נְשׁוֹתֵיהֶן לְפָנָיו: אִם אֶפְשָׁר לוֹ לְיַבֵּם אֶת כֻּלָּן - מְיַבֵּם; וְאִם לָאו - חוֹלֵץ לְכֻלָּן, אוֹ חוֹלֵץ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה מֵהֶן וּמְיַבֵּם לְמִי שֶׁיִּרְצֶה, אַחַת מִכָּל בַּיִת וּבַיִת.
יבהַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ - נֶאְסְרוּ צָרוֹתֶיהָ עָלָיו, וְעַל שְׁאָר הָאַחִין. וְאִם בָּא הוּא אוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו עַל צָרָתָהּ - הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ" (דברים כה, ה), לֹא עָלֶיהָ וְעַל צָרָתָהּ; וְלָאו הַבָּא מִכְּלָל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה. וְכֵן הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ - נֶאְסְרָה הַחֲלוּצָה הִיא וְכָל צָרוֹתֶיהָ, עַל הַחוֹלֵץ וְעַל שְׁאָר הָאַחִין. וְכֻלָּן אֲסוּרוֹת עֲלֵיהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כַּשְּׁנִיּוֹת, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁמֵּת אָחִיו בְּלֹא וְלַד, נִסְתַּלֵּק אִסּוּר עֶרְוָה מֵעַל כָּל נָשָׁיו.
לְפִיכָךְ תּוֹפְסִין בָּהֶן הַקִּדּוּשִׁין, כַּשְּׁנִיּוֹת.
יגהַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ - כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה עָלָיו, כָּךְ קְרוֹבוֹתֶיהָ, כְּגוֹן אִמָּהּ וּבִתָּהּ. וְכֵן הִיא אֲסוּרָה לִבְנוֹ וּלְאָחִיו. וְאַפִלּוּ שְׁנִיּוֹת שֶׁלָּהּ אֲסוּרוֹת, כְּגוֹן בַּת בַּת בִּתָּהּ. וְכֵן הִיא אֲסוּרָה לְבֶן בֶּן בְּנוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הֲרֵי הִיא כְּאִשְׁתּוֹ שֶׁגֵּרְשָׁהּ. וְכֵן אִם מֵתָה יְבִמְתּוֹ וַעֲדַיִן הִיא זְקוּקָה לוֹ - אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, כְּאִלּוּ הָיְתָה אִשְׁתּוֹ וּמֵתָה תַּחְתָּיו. וְכָל הָאִסּוּרִין הָאֵלּוּ מִדִּבְרֵיהֶן. וּמֻתָּר אָדָם לִשָּׂא אֲחוֹת צָרַת חֲלוּצָתוֹ וּשְׁאָר קְרוֹבוֹתֶיהָ.
ידאָסוּר לַיָּבָם לִשָּׂא קְרוֹבַת זְקוּקָתוֹ, כְּגוֹן אִמָּהּ אוֹ בִּתָּהּ, עַד שֶׁיְּיַבֵּם אֶחָד מֵאֶחָיו לָהּ, אוֹ יַחְלֹץ וְתָסוּר זִיקָתוֹ מֵעָלֶיהָ, וַיִּשָּׂא אִמָּהּ אוֹ בִּתָּהּ אוֹ שְׁאָר קְרוֹבוֹתֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כֻּלָּן אֲסוּרוֹת עַל אָחִיו שֶׁחָלַץ אוֹ יִבֵּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
טוהַכּוֹנֵס יְבִמְתּוֹ וְגֵרְשָׁהּ - אִם רָצָה לְהַחְזִיר, יַחְזִיר; מִפְּנֵי שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר, וְלֹא נִשְׁאָר עָלֶיהָ שֵׁם אִסּוּר מִפְּנֵי אָחִיו כְּלָל - לֹא מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
טזכְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת שֶׁבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד בִּיאָתוֹ בִּיאָה; וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה. לְפִיכָךְ יָבָם קָטָן שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ - אִם הָיָה בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, יְקַיֵם. אֲבָל אֵינוֹ חוֹלֵץ עַד שֶׁיַּגְדִּיל וְיִבָּדֵק, שֶׁהֲרֵי "אִישׁ" (דברים כה, ז; דברים כה, ט) כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה לְעִנְיַן חֲלִיצָה. וְאִם הָיָה פָּחוֹת מִזֶּה, אֵין בִּיאָתוֹ בִּיאָה. וּבִיאַת בֶּן תֵּשַׁע אֵינָהּ קוֹנָה קִנְיָן גָּמוּר. לְפִיכָךְ אֵין יְבִמְתּוֹ נִתֶּרֶת לְזָר עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ אַחַר שֶׁיַּגְדִּיל, אוֹ עַד שֶׁתַּחְלֹץ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
יזוְכֵן הַיְּבָמָה הַקְּטַנָּה - אִם רָצָה הַיָּבָם לְיַבֵּם אוֹתָהּ, מְיַבֵּם. אֲבָל אֵינָהּ חוֹלֶצֶת עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתִבָּדֵק. וְאַפִלּוּ נִבְעֲלָה אַחַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֵינָהּ חוֹלֶצֶת עַד שֶׁתִּבָּדֵק וְיִמָּצְאוּ בָּהּ הַסִּימָנִין.
יחכְּשֵׁם שֶׁאֵין הַיָּבָם חוֹלֵץ עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה אִישׁ - כָּךְ הַיְּבָמָה לֹא תַחֲלֹץ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אִשָּׁה גְּדוֹלָה. וְיָבָם קָטָן שֶׁבָּא עַל יְבָמָה קְטַנָּה, יִגְדְּלוּ זֶה עִם זֶה.
יטהַיְּבָמָה לֹא תִתְיַבֵּם וְלֹא תַחֲלֹץ עַד שֶׁתַּמְתִּין תִּשְׁעִים יוֹם, חוּץ מִיּוֹם הַמִּיתָה, וּמִיּוֹם הַיִּבּוּם אוֹ יוֹם הַחֲלִיצָה - כִּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים.
וּמִפְּנֵי מַה לֹא תַחֲלֹץ בְּתוֹךְ תִּשְׁעִים יוֹם? מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְיִבּוּם, וְנֶאֱמַר "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ... וְחָלְצָה נַעֲלוֹ" (דברים כה, ז-ט), בְּעֵת שֶׁהִיא עוֹלָה לְיִבּוּם עוֹלָה לַחֲלִיצָה, וְכָל זְמַן שֶׁאֵינָהּ עוֹלָה לְיִבּוּם אֵינָהּ עוֹלָה לַחֲלִיצָה.
וְאִם יִבֵּם אוֹתָהּ אוֹ חָלַץ בְּתוֹךְ הַשְּׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים - הוֹאִיל וְאֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת, הֲרֵי זוֹ נִפְטְרָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה כְּלוּם.
כהַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְנִמְצֵאת מְעֻבֶּרֶת וְיָלְדָה: אִם הָיָה וְלַד שֶׁל קַיָּמָא - הֲרֵי זוֹ כְּמִי שֶׁלֹּא נֶחְלְצָה לוֹ מֵעוֹלָם, וּמֻתֶּרֶת לַכְּהֻנָּה וּמֻתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ; וְאִם הִפִּילָה, אוֹ שֶׁלֹּא שָׁהָה שְׁלוֹשִׁים יוֹם אַחַר שֶׁנֹּלַּד - חוֹזֵר וְחוֹלֵץ לָהּ, הוּא אוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו; שֶׁחֲלִיצַת הַמְּעֻבֶּרֶת אֵינָהּ חֲלִיצָה, וּבִיאַת הַמְּעֻבֶּרֶת אֵינָהּ יִבּוּם.
כאלְפִיכָךְ הַכּוֹנֵס אוֹ הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ הַמְּעֻבֶּרֶת - לֹא תִנָּשֵׂא צָרָתָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד זוֹ, שֶׁאֵין הַוְלַד מַתִּיר עַד שֶׁיֵּצֵא לְאַוִּיר הָעוֹלָם.
כבהַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ וְנִמְצֵאת מְעֻבֶּרֶת - מַפְרִישִׁין אוֹתָן, וּמַמְתִּינִין לָהּ: אִם הִפִּילָה, יַחְזֹר וִיקַיֵּם; וְאִם יָלְדָה, אַפִלּוּ מֵת בְּיוֹם שֶׁנֹּלַּד - הֲרֵי זֶה מוֹצִיאָהּ בְּגֵט וְחוֹלֵץ לָהּ, וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לַאֲחֵרִים.
וְאִם נִתְקַיֵּם הַוְלַד שְׁלוֹשִׁים יוֹם אַחַר שֶׁנֹּלַּד, הֲרֵי זֶה וְלַד שֶׁל קַיָּמָא, וְאֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֶרְוָה עָלָיו.
כגיָלְדָה לְאַחַר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים מִשֶּׁנִּתְיַבְּמָה וְלַד שֶׁל קַיָּמָא - הֲרֵי הַוְלַד סָפֵק אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן, אִם בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן; לְפִיכָךְ יוֹצִיא בְּגֵט, וְהַוְלַד כָּשֵׁר. וְאִם בָּא עָלֶיהָ אַחַר שֶׁיָּלְדָה, הַבָּנִים שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרָיו סָפֵק מַמְזֵרִים.
