מישהו מכם היה מנחש שחפץ בעל ששלוש זרועות פלסטיק המחוברות למסב אחד במרכזן, יעז לתת פייט לשלל המכשירים האלקטרונים החכמים, ויהפוך להיות הלהיט המבוקש והנחשק ביותר בקרב ילדי העולם?
ההוא שמסתובב מאושר כאילו לפחות חמישים אחוז ממניות החברה הן שלו. מבחינתו אין כאן חברה ואין כאן משקיעים יש כאן עניין לאומי, פרק נוסף בתקומת העם היהודי בארצו
כנראה שחוץ מצבע שיער ועיניים, זה עוד משהו שהורשתי בגנים. כי הנה, הבת שלי ליבי, חגגה בשבוע שעבר את יום הולדתה העשירי, וגם היא רווה מידי שנה קורטוב של מרירות על תאריך הולדתה
אני לרגע לא מייחס את ההצלחה הזו לכשרוני העסקי המפוקפק, כיון שמדובר בהשקעה שעשיתי כשהייתי בגיל שנה אחת בלבד. כמו כן אי אפשר לומר שההון הראשוני היה בעזרי, כיון שמדובר בסך הכול בהשקעה של דולר אחד בודד
אל היישוב חודר מחבל ארור. סכין ביד, שנאה בעיניים, הלב מלא ברצון לרצוח – או אולי, אין ליצור הזה לב; כי איך יכול בן-אדם ליטול חיים של אדם אחר בזדון וברשעות מחרידה שכזו?!