דברים פרק י"א

כבכִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַֽעֲשׂתָ֑הּ לְאַֽהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכָל־דְּרָכָ֖יו וּלְדָבְקָה־בֽוֹ:
    שמור תשמרון: אזהרת שמירות הרבה להזהר בתלמודו שלא ישתכח:
    ללכת בכל דרכיו: הוא רחום ואתה תהא רחום, הוא גומל חסדים ואתה גומל חסדים:
    ולדבקה בו: אפשר לומר כן, והלא אש אוכלה הוא, אלא הדבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליך כאלו נדבקת בו:
כגוְהוֹרִ֧ישׁ יְהֹוָ֛ה אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִירִשְׁתֶּ֣ם גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַֽעֲצֻמִ֖ים מִכֶּֽם:
    והוריש ה': עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי:
    ועצמים מכם: אתם גבורים, והם גבורים מכם, שאם לא שישראל גבורים, מה השבח שמשבח את האמוריים לומר ועצומים מכם, אלא אתם גבורים משאר אומות והם גבורים מכם:
כדכָּל־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם יִֽהְיֶ֑ה מִן־הַמִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנ֜וֹן מִן־הַנָּהָ֣ר נְהַר־פְּרָ֗ת וְעַד֙ הַיָּ֣ם הָאַֽחֲר֔וֹן יִֽהְיֶ֖ה גְּבֻֽלְכֶֽם:
כהלֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִ֖ישׁ בִּפְנֵיכֶ֑ם פַּחְדְּכֶ֨ם וּמוֹרַֽאֲכֶ֜ם יִתֵּ֣ן | יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם עַל־פְּנֵ֤י כָל־הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדְרְכוּ־בָ֔הּ כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם:
    לא יתיצב איש וגו': אין לי אלא איש, אומה ומשפחה ואשה בכשפיה מנין, תלמוד לומר לא יתיצב מכל מקום. אם כן מה תלמוד לומר איש, אפילו כעוג מלך הבשן:
    פחדכם ומוראכם: והלא פחד הוא מורא, אלא פחדכם על הקרובים ומוראכם על הרחוקים. פחד לשון בעיתת פתאום. מורא לשון דאגה מימים רבים:
    כאשר דבר לכם: והיכן דבר (שמות כג, כז) את אימתי אשלח לפניך וגו':