תניא

ובעטיפת ציצית, יכון כמו שכתוב בזהר: להמשיך עליו מלכותו יתברך, אשר היא -

למרות שמלכותו היא, "מלכות כל עולמים" וכו', -

אף על פי כן יכוון ויפעול, ליחדה -

את מלכותו יתברך, עלינו על ידי מצוה זו, -

של לבישת ציצית, המסוגלת במיוחד להמשיך עלינו קבלת מלכות שמים. והוא כענין "שום תשים עליך מלך". -

הערת כ"ק רבינו: "שפי' - שלפני השימה אין לו מלך ועתה הוא משים ע"ע מלך". כלומר: לפני שהוא שם על עצמו מלך, אין לו מלך, ועכשיו הוא שם על עצמו מלך. ואזי, -

כשהוא יתבונן בהאמור, אף אם בכל זאת לא תפול עליו אימה ופחד בהתגלות לבו, -

לפני הקב''ה, מכל מקום מאחר שמקבל עליו מלכות שמים, וממשיך עליו יראתו יתברך בהתגלות מחשבתו ורצונו שבמחו, וקבלה זו -

שמקבל על עצמו עול מלכות שמים ומורא ופחד מהקב''ה, היא -

הרי, אמיתית בלי שום ספק, שהרי היא -

קבלה זו, טבע נפשות כל ישראל שלא למרוד במלך הקדוש יתברך -

בהקב''ה הרי התורה שלומד או המצוה שעושה מחמת קבלה זו -

של מלכות שמים, ומחמת המשכת היראה שבמוחו, נקראות -

תורה ומצוות אלו, בשם "עבודה שלמה", -

עבודה שלימה היא דוקא זו שבאה מתוך יראה מהקב''ה, כפי שנלמד להלן - ככל עבודת העבד לאדונו ומלכו. -