תניא

ובפרט כשיזכור טומאת נפשו בחטאת נעורים, והפגם שעשה בעליונים, -

שם שורש נפשו, ואף שכיום אין הוא שייך לאותם חטאים, אלה התרחשו אצלו לפני שנעשה ''בינוני'' - אומר על כך רבנו הזקן: ושם -

בעולמות העליונים, הוא למעלה מהזמן, וכאלו פגם ונטמא היום חס ושלום ממש. ואף שכבר עשה תשובה נכונה, -

על חטאיו, ותשובה הרי מסירה את הפגם, הרי עיקר התשובה בלב, -

שהחרטה העמוקה בלב על העבירה - מסירה את הפגם, והלב יש בו בחינות ומדרגות רבות, -

כפי הידוע על מה שנאמר: ''ממעמקים קראתיך'' - שבלב האדם ישנו עומק לפנים מן העומק, והכל -

תלוי לפי מה שהוא אדם, -

בשעה שאדם נמצא במדריגה עליונה יותר - נדרשת ממנו תשובה גדולה יותר וחרטה עמוקה יותר בלבו, ולפי הזמן והמקום, -

שבזמן מסויים ובמקום מסויים אפשר שתידרש ממנו תשובה עמוקה יותר מאשר במקום ובזמן אחר, למשל: אם באותו זמן ובאותו מקום קיימים לפניו פחות נסיונות בענין מסויים - נדרש אז ממנו שהתשובה על אותו ענין תהיה גדולה יותר מאשר במקום ובזמן שעליו להיאבק יותר באותם נסיונות, כידוע ליודעים. -

לכן, יתכן שהתשובה שעשה אי פעם, לא יהיה די בה למצב בו הוא נמצא כיום, והיום נדרשת ממנו תשובה גדולה יותר; ולכן עכשו בשעה זו, שרואה בעצמו "דלא סליק ביה נהורא דנשמתא", -

שאור הנשמה אינו ''נתפס'' בו, מכלל -

מכאן, שהיום לא נתקבלה תשובתו, ועונותיו מבדילים, -

בינו לבין אביו שבשמים, ואינם מאפשרים לאור הנשמה להאיר בו, או שרוצים להעלותו לתשובה עילאה יותר, -

לתשובה עליונה יותר, מעומקא דלבא יותר. -

מעומק עמוק יותר שבלב, מאשר התשובה הקודמת. כלומר: לא שהיום אין תשובתו מקובלת, אדרבה, מלמעלה רוצים לקרב אותו ולהביאו לדרגה עליונה יותר של תשובה, ולכן מערימים לפניו סיבות והפרעות בעבודת ה', כדי לעורר בו כוחות עמוקים יותר ולהביאו לתשובה עליונה יותר. ולכן אמר דוד: "וחטאתי נגדי תמיד".