] פרק ד.

בפרק השלישי הסביר רבנו הזקן, שכל נפש אלקית יש בה עשרה כוחות, המתחלקים לשני חלקים כלליים: "שכל" ו"מדות".

בפרק הרביעי יוסבר שלנפש האלקית גם שלשה "לבושים", שלשה כלי שרת וביצוע: מחשבה, דיבור ומעשה, בהם מתלבשת הנפש האלקית בשעה שהיא חושבת, מדברת או עוסקת בעניני תורה ומצוות.

ועוד יש לכל נפש אלהית - שלשה לבושים, -

שלשה כלי שרת וביצוע המשמשים את הנפש כמו "לבוש", בגד, שאפשר ללבשו ואפשר לפשוט אותו: כשהנפש פועלת באמצעות שלשה כוחות אלה - היא מלובשת בהם, וכשאין היא משתמשת בהם - היא מופשטת מהם. וכשם שהבגדים בהם לבוש האדם, מבליטים את יופיו וחשיבותו של האדם - כן גם כשהנפש משתמשת בכוחות- "לבושים" האמורים - באים על-ידי-כ ך לידי ביטוי השכל או רגשות הנפש, שהם: מחשבה דבור ומעשה, של תרי"ג מצות התורה, שכשהאדם מקיים במעשה כל מצות מעשיות, -

בשעה שהוא מניח תפילין או מקיים מצות ציצית וכדומה, ובדבור הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצות והלכותיהן, -

דיבורו שקוע בלימוד התורה, שהיא פירושן של המצוות, ולמשל: מסכת ברכות, בה מדובר אודות מצות ודיני ברכות; מסכת שבת - בה מדובר אודות מצות ודיני שבת, וכו', ובמחשבה הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד"ס התורה -

אז, הרי כללות תרי"ג אברי גופו, מלובשים בתרי"ג מצות התורה; -

שכן, כשם שישנן שש מאות ושלש עשרה (תרי"ג) מצוות בתורה, הנחלקות לשני סוגים: מאתים ארבעים ושמונה - מצוות-עשה, ושלש מאות ששים וחמש מצוות- לא-תעשה, וכנגדן ישנם, בגוף האדם, מאתים ארבעים ושמונה אברים, ושלש מאות ששים וחמשה גידים, שהם ביחד תרי"ג (613) - כך גם הנפש האלקית, יש בה שש מאות ושלשה עשר "אברים" רוחניים-נשמתיים, כל אבר כנגד מצוה מסויימת. וכשהנפש מקיפה, באמצעות שלשת לבושיה (מחשבה, דיבור ומעשה), כל תרי"ג המצוות, מלובשים אז כל תרי"ג אברי הנפש ב כל תרי"ג המצוות - כל אבר של הנשמה במצוה שיש לו אליה שייכות פנימית (משום כך מדיי ק ומדגיש רבנו הזקן את המלה "כל": " כל מצות מעשיות", "בפירוש כל תרי"ג מצות התורה", " כל מה שאפשר לו להשיג" - שכן, אם שלשה הלבושים אינם מקיפים את כל תרי"ג המצוות, במצוה אחת אין הם עוסקים, נשאר אז חלק מסויים בנשמה בלי המצוה, בלי הלבוש, שלו). כל האמור הוא באופן כללי, שעל-ידי קיום כל המצוות, במעשה, דיבור ומחשבה, לבושה הנפש כולה ב כל תרי"ג מצוות התורה - כאן יבוא הסבר מפורט על כל לבוש בנפרד ועל החלק בנפ ש המתלבש בו: