המצוה היומית

הציווי שנצטוו הכהנים לתן את הקטורת בכל יום פעמים על מזבח הזהב, והוא אמרו יתעלה: "והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה" (שם ל, ז-ח).

וכבר נתבארנו דיני קטורת זו ועשייתה ותיאור ההקטרה בה בכל יום בריש כריתות ובמקומות במסכת תמיד.

הציווי שנצטוו הכהנים להדליק הנרות תמיד לפני ה', והוא אמרו יתעלה: "באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדות יערך אתו אהרן ובניו" (שם כז, כא) - וזוהי מצוות הטבת הנרות.

וכבר נתבארנו כל דיני מצווה זו בפרק ח' ממנחות ובפרק א' מיומא ובמקומות במסכת תמיד.

הציווי שנצטווינו שיקריב כהן גדול, בכל יום תמיד, מנחה בבקר ובין הערבים, והיא הנקראת: חביתי כהן גדול, ונקראת גם: מנחת כהן משיח. והוא אמרו יתעלה: "זה קורבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה'" (ויקרא ו, יג).

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו ומתי קרבה ואיך קרבה בפרק ו' ובפרק ט' ממנחות ובמקומות ביומא ותמיד.

הציווי שנצטווינו להקריב קורבן בכל יום שבת נוסף על תמיד של כל יום - וזהו מוסף שבת, והוא אמרו יתעלה: "וביום השבת שני כבשים" (במדבר כח, ט).

הציווי שנצטווינו לשים לחם הפנים לפני ה' תמיד, והוא אמרו יתעלה: "ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד" (שמות כה, ל). וכבר ידעת לשון התורה בנתינת לחם חדש כל שבת, ושיהא עמו לבונה, ושיאכלו הכהנים מה שנעשה בשבת הקודמת.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפי"א ממנחות.

הציווי שנצטווינו להקריב קורבן בכל ראש חודש נוסף על תמיד של כל יום- וזהו מוסף ראש חודש, אמרו יתעלה: "ובראשי חדשיכם וגו'" (שם שם, יא).