האזהרה שהזהר כהן טמא מלעבוד כשהוא טמא, והוא אמרו יתעלה לכהנים: "וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי" (ויקרא כב, ב). ובפרק ט' מסנהדרין אמרו: "מנין לטמא ששמש שהוא במיתה? דכתיב: דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו וגו' ולא יחללו".
ואמר במקום אחר: "ומתו בו כי יחללהו" (שם, ט). כשם שאותו החילול מיתה בידי שמים, כך כאן אמרו: "ולא יחללו את שם קדשי"
אם חללו ועבדו בטמאה - חייבין מיתה בידי שמים.