הציווי שנצטווינו לשרוף קדשים שנטמאו, וא אמרו יתעלה: "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף" (ויקרא ז, יט),
ובגמרא שבת החלו לבאר, מה טעם אסור להדליק שמן תרומה שנטמא ביום טוב? ואמרו: "שבתון עשה הוא, והווי יום טוב עשה ולא תעשה, ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה".
עניין הדברים האלה הוא: שעשית מלאכה ביום טוב אסורה, והעושה עובר על מצוות עשה, שכן בטל מצוות עשה, והוא אמרו ביום טוב: "יהיה לכם שבתון" (שם כג, כד); ועובר על מצוות לא תעשה, לפי שעבר על לאו, והוא אמרו: "כל מלאכה לא יעשה בהם" (שמות יב, טז), כלומר: ביום טוב. אבל שרפת קודשים טמאים אינה אלא מצוות עשה, ולפיכך אסור לשרפם ביום טוב מחמת הכלל שהזכיר: "אין עשה דוחה את לא תעשה ועשה".
ואמרו שם עוד דבר, וזו לשונו: "כשם שמצווה לשרוף קודשים שנטמאו, כך מצווה לשרוף שמן תרומה שנטמא".
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפסחים ובסוף תמורה.