קבלו את מיטב התוכן של אתר בית חב"ד ישירות למייל מידי שבוע!
תשובות לשאלות מרתקות, סיפורים אמתיים מהחיים, טיפים ומדריכים לחגים ומידע יהודי מרענן!
ב"ה

המצוה היומית

Day 93: מצוות לא תעשה קס״א, קס״ב; מצוות עשה ל״ח; מצוות לא תעשה ק״ס, קנ״ח, קנ״ט

המצווה הקס"א

האזהרה שהזהר כהן גדול בלבד מלישא אלמנה, והוא אמרו יתעלה: "אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח" (שם, יד).

וכפל לאו זה בכהן גדול בגרושה וחללה וזונה לעניין שביארוהו בגמרא קדושין, והוא: שאם ארע שתהיה אשה אחת אלמנה וגרושה וזונה וחללה, ובעלה כהן גדול - לוקה ארבע מלקיות; ואם בעלה כהן הדיוט לוקה שלש.

ושם אמרו: "אלמנה וגרושה וחללה זונה בזמן שהן כסדר - חייב על כל אחת ואחת", וביארו שזה באשה אחת. ועניין אמרם "כסדר", שחלו אלו עניינים לפי הסדר שבפסוק, שתהיה תחילה אלמנה, ואחר כך גרושה, ואחר כך תהיה חללה, ואחר כך תהיה זונה. והוצרכנו לזה, מפני שהיא אשה אחת ובבעילה אחת אנו רוצים לחייבו ארבע מלקיות אלו.

וכלל הוא אצלנו: אין איסור חל על איסור אלא אם כן היה איסור מוסיף או איסור כולל או איסור בת אחת, כמו שביארנו במקומו במסכת כריתות בפירושנו, ואם יהיו על הסדר, יהיה בכולם איסור מוסיף, כמו שנתבאר שם.

אבל אם היו גופים רבים, כגון שבעל אשה אלמנה ואשה אחרת חללה ואשה אחרת זונה ואשה אחרת גרושה - אין צריך לומר שהוא לוקה על כל אחת ואחת. ונשאר שתקשה ותאמר: כיון שהכלל אצלנו: אין לוקין על לאו שבכללות - מדוע לוקה על כל אחת ואחת, והרי כולן מוזהר עליהן בלאו אחד?

דע שבגלל עניין זה כפל את הלאו בכהן גדול על גרושה וזונה וחללה - להשמיענו שדינו בהן כמו דין כהן הדיוט שלוקה על כל אחת ואחת, ונתחייב כהן הדיוט מלקות על כל אחת ואחת, כיון שנתייחדה אחת מהן בלאו אחד, נעשו כולן לחלק, והוא אמרו: "ואשה גרושה מאישה לא יקחו" (שם כא, ז).

הואיל וייחד הגרושה בלאו, והרי הוא לוקה על הגרושה בפני עצמה, כך לוקה על זונה בפני עצמה, ועל חללה בפני עצמה. וזהו עניין אמרם בגמרא קדושין: "כשם שחלוקה גרושה מחללה וזונה בכהן הדיוט, כך חלוקה בכהן גדול".

ושם נתבאר, שאם הנשים גופין מחלקין - לוקה על כל אחת ואחת, בין שהיו על הסדר או שלא על הסדר. הנה נתבאר לך שהלאו על כל אחת מהן המצווה בפני עצמה, ולפיכך לוקה על כל אחת ואחת. ושם נתבאר שאין כהן הדיוט חייב מלקות משום אחת מהן עד שיקח ויבעול,

והוא אמרם: "בעל - לוקה, לא בעל - אינו לוקה; מה טעם קאמר: מה טעם 'לא יקח'? משום 'לא יחלל'".

וכבר נתבארו דיני ארבע מצוות אלו בשלמות ביבמות וקידושין.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הקס"ב

האזהרה שהזהר כהן גדול מלבוא על האלמנה אפילו בלי קדושין, והוא אמרו יתעלה: "ולא יחלל זרעו בעמיו" (שם טו).

ופירושו שכהן הדיוט נאסרו עליו הנשואין, שנאמר: "לא יקחו", ולקוחין הם הקדושין, אלא שאינו לוקה עד שיבעול, כמו שביארנו לעיל;

אבל אם בעל בלי קידושין, אף על פי שזה אסור ומוזהר עליו ופסלה - אינו לוקה משום זה, כיון שלא נתפרשה אזהרה לכך.

אבל כהן גדול בא בו שני לאווין: אחד 'לא יקח' והוא אסור הנשואין, והשני 'ולא יחלל זרעו' והוא איסור הביאה אפילו בלי קדושין.

ובגמרא קדושין אמרו: "ומודה רבא בכהן גדול באלמנה, שאם בעל ולא קדש שלוקה, 'ולא יחלל זרעו' אמר רחמנא - והרי חלל".

ושם אמרו: "כהן גדול באלמנה - לוקה שתים: לוקה משום 'לא יקח', ולוקה משום 'לא יחלל'".

ואמנם נתייחד זה באלמנה לפי שהיא המיוחדת בלאו על כהן גדול והיא כשרה לכהונה, ובבעילה זו חללה ופסלה לכהונה. אבל גרושה וזונה וחללה הרי דינו בשלשתן כדין כהן הדיוט, כלומר: שכל אחת מהן פסולה לכהונה מתחילתה, ולא כפל איסורן על כהן גדול אלא לעניין שהזכרתי לך.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הל"ח

הציווי שנצטווה כהן גדול לישא בתולה בבתוליה, והוא אמרו יתעלה: "והוא אשה בבתוליה יקח" (שם שם, יג). ובפרוש אמרו: "עושה היה ר' עקיבא ממזר אפילו מחייבי עשה". וביארו את זה כגון: שבעל כהן גדול [מי] שאינה בתולה - שהיא אסורה עליו בעשה. לפי שהכלל הוא אצלנו לאו הבא מכלל עשה - עשה. הנה נתבאר שהיא מצוות עשה. ואמרו עוד: "ומצווה על הבתולה".

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ו' מיבמות, ובמקומות בכתובות וקדושין.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה המשלימה ק"ס

האזהרה שהזהר הכהן מלשא גרושה, הוא אמרו: "ואשה גרושה מאישה לא יקחו" (שם).

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הקנ"ח

האזהרה שהזהר הכהן מלשא זונה, הוא אמרו: "אשה זונה וחללה לא יקחו" (ויקרא כא, ז);

וכשבא עליה - חייב מלקות.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הקנ"ט

האזהרה שהזהר הכהן מלישא חללה, הוא אמרו: "אשה זנה וחללה" (שם);

וכשבא עליה - חייב מלקות.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת