קבלו את מיטב התוכן של אתר בית חב"ד ישירות למייל מידי שבוע!
תשובות לשאלות מרתקות, סיפורים אמתיים מהחיים, טיפים ומדריכים לחגים ומידע יהודי מרענן!
ב"ה

המצוה היומית

Day 92: מצוות לא תעשה נ״ב, נ״ג, נ״ה, נ״ד, שנ״ד, ש״ס, שס״א

המצווה הנ"ב

האזהרה שהזהרנו מלהתחתן בכופרים, והוא אמרו יתעלה: "ולא תתחתן בם" (דברים ז, ג), וביאר ההתחתנות מה היא ואמר: "בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך" (שם).

ובפירוש אמרו במסכת עבודה זרה: "דרך חתנות אסרה תורה". העובר על לאו זה יש בעונשו חילוק, והוא: שביאת הגויה אם בא עליה בפרהסיא - הרי ההורגו בשעה שהוא עושה את העברה, כבר קיים את עונשו כמו שעשה פנחס בזמרי.

אמרו: הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, ודוקא בתנאים שאמרו, והם: שיבעול בפרהסיא ובשעת מעשה וכמעשה שהיה. אבל אם לא ידעו עליו, או שפרש ולא פגעו בו קנאים - הרי הוא מחייב כרת, אבל לא נתבאר בו כרת זה בלשון התורה.

אמרו: "לא פגעו בו קנאים מהו?" ונתבאר שהוא בכרת, שנאמר: "כי חילל יהודה קודש ה' אשר אהב וגו' יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה" (מלאכי ב, יא-יב),

אמרו: מכלל דבכרת. כשמתברר אם כן שאדם בעל גויה בעדים והתראה - לוקה מדאורייתא, ודע זאת,

וכבר נתבארו דיני כל הדברים האלה בעבודה זרה ובסנהדרין.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הנ"ג

האזהרה שהזהרנו מלהתחתן בזכרי עמון ומואב, וקא אפילו אחר שנתגיירו. והוא אמרו יתעלה: "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' " (דברים כג, ד).

העובר על לאו זה - לוקה, כלומר: שגר עמוני ומואבי שבעל ישראלית בנישואין - לוקין שניהם מלקות דאוריתא.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ח מיבמות ובסוף קידושין.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הנ"ה

האזהרה שהזהרנו מלהרחיק את המצרים ומלהתרחק מלהתחתן בהם אחר שנתגירו, הוא אמרו יתעלה: "לא תתעב מצרי" (שם). וכבר נתבארו דיני שתי המצוות האלה, כלומר: דיני מצרי ואדומי, בפרק ח מיבמות ובסוף קידושין.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הנ"ד

האזהרה שהזהרנו מלהרחיק זרע עשו אחר שנתגיירו, לומר: שאנו מוזהרים לבל נתרחק מלהתחתן בהם אחר שנתגיירו. והוא אמרו יתעלה: "לא תתעב אדמי כי אחיך הוא" (שם ח).

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה השנ"ד

האזהרה שהזהר הממזר מלבוא על בת ישראל, וא אמרו יתעלה: "לא יבא ממזר בקהל ה'" (דברים כג, ג).

והעובר על לאו זה - לוקה.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ח' מיבמות ובסוף קדושין.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הש"ס

האזהרה שהוזהר מלבוא על בת ישראל מי שנשחתו אברי התשמיש שלו עד שאי אפשר לו להוליד, וא אמרו יתעלה: "לא יבא פצוע-דכה וכרות שפכה בקהל ה'" (שם כג, ב).

ואם בעל בת ישראל אחרי הקידושין - לוקה.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ט' מיבמות.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה השס"א

האזהרה שהזהרנו מלהשחית את אברי התשמיש של זכרים מכל מין של בעלי החיים וכן של האדם, וא אמרו יתעלה אחר שהזכיר מעוך וכתות ונתוק וכרות - "ובארצכם לא תעשו" (ויקרא כב, כד),

בא הפירוש: "ובכם לא תעשו". והעובר על לאו זה - לוקה, כלומר: המסרס מישהו באיזה מין שיהיה.

ובפרק שמונה שרצים אמרו: "תניא מנין לסרוס באדם שהוא אסור? תלמוד לומר: 'ובארצכם לא תעשו'. ואפילו מסרס אחר מסרס - חייב. דאמר ר' חיא בר אבון אמר ר' יוחנן: הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב, שנאמר: 'לא תאפה חמץ' (שם ו, י) ו'לא תעשה חמץ' (שם ב, יא); במסרס אחר מסרס שהוא חייב, שנאמר: ומעוך וכתות וכו'. אם על כרות חייב, על נתוק לא כל שכן! אלא להביא נותק אחר כורת שהוא חייב".

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בכמה מקומות בשבת ויבמות.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת