הציווי שנצטווינו להניח את הלקט, הוא אומרו: "ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם" (שם כג, כב). וגם זה לאו שנתק לעשה, כמו שנתבאר במסכת מכות לגבי פאה. וכבר נתבארנו גם דיני מצווה זו במסכת פאה.
ודין תורה, שלא תהא נוהגת אלא בארץ.
ב"ה
המצוה היומית
שיעור 123: מצוות עשה קכ״א; מצוות לא תעשה רי״א; מצוות עשה קכ״ג; מצוות לא תעשה רי״ב
המצווה הקכ"א
המצווה הרי"א
האזהרה שהזהרנו מלקחת השיבלים הנופלות בשעת הקצירה, אלא ינחו לעניים, הוא אמרו יתעלה: "ולקט קצירך לא תלקט" (שם).
וגם זה נתק לעשה, כמו שביארנו בפאה. וכבר נתבארו דיני מצווה זו במסכת פאה.
המצווה הקכ"ג
הציווי שנצטווינו להניח לעניים את השאריות הנשארות בכרם בשעת בציר פרותיו, ן הנקראות עוללות, וגם בהן אמר הכתוב: "לעני ולגר תעזב אתם" (ויקרא יט, י) אחר שהזכיר את העוללות, וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במסכת פאה.
ואינה נוהגת מן התורה אלא בארץ.
המצווה הרי"ב
האזהרה שהזהרנו מלכלות את הכרם בשעת בצירתו, והוא אמרו יתעלה: "וכרמך לא תעולל" (שם יט, י), אלא יונחו האשכולות הדומים לקצות לעניים. אבל אין דבר זה בשאר האילנות ואפילו הדומים לכרם, לפי שהאזהרה באומרו: "כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך" (דברים כד, כ) היא, שלא יקח את השכחה, ומן הזית נלמד הדין בשכחה לשאר האילנות. וגם זה נתק לעשה.
וכבר נתבארו דיני מצווה זו במסכת פאה.
From Sefer Hamitzvot, published and copyright by Sichos in English. To purchase the Sefer Hamitzvot two-volume set, please click here.
הטקסט בדף זה כולל שמות קדושים. נא לשמור על קדושת הדף.
מסלולי לימוד הרמב"ם
פרשת השבוע:
פרשת פינחס
טקסט הפרשה: במדבר (במדבר) כ״ה:י-ל:א