האזהרה שהזהרנו על שבועת שוא, והוא אמרו יתעלה: "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" (שמות כ, ז)
והוא שישבע על מחייב המציאות שהוא בהפך ממה שהוא באמת, או על דבר מן הנמנעות שהוא מצוי,
או שישבע לבטל מצווה מן התורה.
וכן אם נשבע על דבר ידוע שאין עליו מחלוקת ולא ויכוח לשום אדם מן המלמדים, כגון שישבע בה' שכל הנשחט ימות - הרי גם זה נשא שם ה' לשוא.
ולשון המשנה: "איזו היא שבועת שוא? נשבע לשנות את הידוע לאדם וגו' ". והעובר על לאו זה במזיד - לוקה, ובשגגה - פטור, כשאר חייבי לאווין, כמו שביארנו.
ושם אמרו, כלומר בשבועות: "זו היא שבועת שוא שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור", ושם נתבארו דיני מצווה זו.