ב"ה

המצוה היומית

שיעור 107: מצוות לא תעשה רמ״ח, רמ״ט

המצווה הרמ"ח

האזהרה שהזהרנו מלכפור בחובות שאנו חייבים ובפקדונות שהפקדו אצלנו, והוא אמרו: "ולא תכחשו" (שם יט, יא), ונתבאר שבממון הכתוב מדבר.

ולשון ספרא: "לפי שנאמר: 'וכחש בה ונשבע על שקר' (שם ה, כב) למדנו עונש, אזהרה מנין? תלמוד לומר: 'לא תכחשו'". וכבר ידעת שהכופר בפיקדון פסול לעדות אף על פי שלא נשבע, לפי שעבר על אמרו יתעלה: "לא תכחשו".

וכבר נתבארו גם דיני מצווה זו בכמה מקומות במסכת שבועות.

המצווה הרמ"ט

האזהרה שהזהרנו משבועת שקר שאנו נשבעים לכפור חוב הקבוע עלינו, והוא אמרו: "ולא תשקרו איש בעמיתו" (שם יט, יא),

כגון: אם כפר בפיקדון - הרי עבר על אמרו יתעלה: 'לא תכחשו'; ואם נשבע על כפירתו - עבר על אמרו: 'לא תשקרו'.

ובספרא: ",ולא תשקרו' מה תלמוד לומר? לפי שנאמר: 'ונשבע על שקר' למדנו עונש, אזהרה מנין? תלמוד לומר: 'לא תשקרו'".

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ה' משבועות. ושם נתבאר שהנשבע שבועת שקר על כפירת ממון - עובר בשני לאווין: משום "לא תשבעו בשמי לשקר" (שם, יב) ומשום "לא תשקרו איש בעמיתו".

From Sefer Hamitzvot, published and copyright by Sichos in English. To purchase the Sefer Hamitzvot two-volume set, please click here.
הטקסט בדף זה כולל שמות קדושים. נא לשמור על קדושת הדף.
אודות הספר
A new translation of Rambam’s definitive work, with informative notes, arranged according to the daily study schedule established by the Rebbe.
פרשת השבוע:
דף זה מופיע בשפות אחרות