האזהרה שהזהרנו מלהתחתן בכופרים, והוא אמרו יתעלה: "ולא תתחתן בם" (דברים ז, ג), וביאר ההתחתנות מה היא ואמר: "בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך" (שם).
ובפירוש אמרו במסכת עבודה זרה: "דרך חתנות אסרה תורה". העובר על לאו זה יש בעונשו חילוק, והוא: שביאת הגויה אם בא עליה בפרהסיא - הרי ההורגו בשעה שהוא עושה את העברה, כבר קיים את עונשו כמו שעשה פנחס בזמרי.
אמרו: הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, ודוקא בתנאים שאמרו, והם: שיבעול בפרהסיא ובשעת מעשה וכמעשה שהיה. אבל אם לא ידעו עליו, או שפרש ולא פגעו בו קנאים - הרי הוא מחייב כרת, אבל לא נתבאר בו כרת זה בלשון התורה.
אמרו: "לא פגעו בו קנאים מהו?" ונתבאר שהוא בכרת, שנאמר: "כי חילל יהודה קודש ה' אשר אהב וגו' יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה" (מלאכי ב, יא-יב),
אמרו: מכלל דבכרת. כשמתברר אם כן שאדם בעל גויה בעדים והתראה - לוקה מדאורייתא, ודע זאת,
וכבר נתבארו דיני כל הדברים האלה בעבודה זרה ובסנהדרין.