קבלו את מיטב התוכן של אתר בית חב"ד ישירות למייל מידי שבוע!
תשובות לשאלות מרתקות, סיפורים אמתיים מהחיים, טיפים ומדריכים לחגים ומידע יהודי מרענן!
ב"ה

המצוה היומית

Day 298: מצוות עשה קצ״ט; מצוות לא תעשה ר״מ

המצווה הקצ"ט

הציווי שנצטווינו להחזיר את המשכון לבעליו הישראלי בעת שהוא צריך לו, אם המשכון ממה שנזקקים לו ביום, כגון: כלי עבודתו ומלאכתו - יחזירם לו ביום וימשכנם בלילה; ואם הוא ממה שנזקקים לו בלילה - כגון מצעות ושמיכות שהוא ישן בהן - יחזירם בלילה וימשכנם ביום.

ולשון המכילתא: "עד בא השמש תשיבנו לו (שמות כב, כה) - זו כסות יום שאתה מחזיר לו כל היום; וכסות לילה שאתה מחזיר לו כל הלילה מנין? תלמוד לומר: השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש (דברים כד, יג). מכאן אמרו: ממשכנין כסות יום בלילה וכסות לילה ביום ומחזירין כסות יום ביום וכסות לילה בלילה.

וכבר נתבאר בגמרא מכות שאמרו: "לא תבא אל ביתו לעבוט עבטו" (שם שם, י) - הוא לאו שנתק לעשה, ושהעשה הוא אמרו: "השב תשיב לו את העבוט".

ולשון ספרי: "השב תשיב - מלמד שמחזיר לו כלי יום ביום וכלי לילה בלילה: סגוס בלילה, ומחרשה ביום".

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ט' מ[בבא] מציעא.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה המשלימה ר"מ

האזהרה שהזהרנו מלמנוע המשכון מבעליו בשעה שהוא צריך לו, אלא נחזיר לו כלי יום ביום וכלי לילה בלילה, כמו שאמרה המשנה:"מחזיר את הכר בלילה ואת המחרשה ביום". והלאו שבא בעניין זה הוא אמרו יתעלה: "לא תשכב בעבטו" (שם, יב).

ולשון ספרי: "לא תשכב ועבוטו עמך". אלא מחזיר לו מה שאי אפשר לו בלעדיו מחמת עוניו כמו שבאר ואמר: "כי היא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו". (שמות כב, כו).

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ט' מבבא מציעא.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת