ב"ה

המצוה היומית

שיעור 291: מצוות לא תעשה רס״ז, רס״ח

המצווה הרס"ז

האזהרה שהזהר השכיר מלאכול בשעת עבודתו מן הדבר שהוא עובד בו אם הוא עובד במחבר לקרקע, והוא אמרו יתעלה: "וחרמש לא תניף על קמת רעך" (דברים כג, כו),

אמרו: "חרמש - לרבות כל בעלי חרמש ובשעת חרמש", כלומר: בזמן הקציר לא תקצור לעצמך. וידוע שפסוק זה לא בא אלא בשכיר ושאמרו "כי תבא" - פירוש כי תבוא שכיר, כמו שאמר התרגום: הרי תתגר.

ובפרק ז' מבבא מציעא אמרו: "אלו אוכלין מן התורה: העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה". ושם נתבארו דיני מצווה זו.

המצווה הרס"ח

האזהרה שהוזהר השכיר מלקחת ממון מעבידו נוסף על אכילתו, הוא אמרו יתעלה: "ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן" (שם, כה).

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ז' מבבא מציעא. ושם נתבאר מה שהוא רשאי לאכל ומה שאינו רשאי לאכל; ואם אכלו - הרי עבר על מה שנאמר: "ואל כליך לא תתן".

From Sefer Hamitzvot, published and copyright by Sichos in English. To purchase the Sefer Hamitzvot two-volume set, please click here.
הטקסט בדף זה כולל שמות קדושים. נא לשמור על קדושת הדף.
אודות הספר
A new translation of Rambam’s definitive work, with informative notes, arranged according to the daily study schedule established by the Rebbe.
פרשת השבוע:
דף זה מופיע בשפות אחרות