ב"ה

המצוה היומית

שיעור 291: מצוות לא תעשה רס״ז, רס״ח

המצווה הרס"ז

האזהרה שהזהר השכיר מלאכול בשעת עבודתו מן הדבר שהוא עובד בו אם הוא עובד במחבר לקרקע, והוא אמרו יתעלה: "וחרמש לא תניף על קמת רעך" (דברים כג, כו),

אמרו: "חרמש - לרבות כל בעלי חרמש ובשעת חרמש", כלומר: בזמן הקציר לא תקצור לעצמך. וידוע שפסוק זה לא בא אלא בשכיר ושאמרו "כי תבא" - פירוש כי תבוא שכיר, כמו שאמר התרגום: הרי תתגר.

ובפרק ז' מבבא מציעא אמרו: "אלו אוכלין מן התורה: העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה". ושם נתבארו דיני מצווה זו.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הרס"ח

האזהרה שהוזהר השכיר מלקחת ממון מעבידו נוסף על אכילתו, הוא אמרו יתעלה: "ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן" (שם, כה).

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ז' מבבא מציעא. ושם נתבאר מה שהוא רשאי לאכל ומה שאינו רשאי לאכל; ואם אכלו - הרי עבר על מה שנאמר: "ואל כליך לא תתן".

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

פרשת השבוע:
דף זה מופיע בשפות אחרות