המצוה היומית

הציווי שנצטווינו בדין טוען ונטען, הוא אמרו יתעלה: "על כל דבר פשע וגו' אשר יאמר כי הוא זה" (שמות כב, ח).

ולשון המכילתא: "כי הוא זה - עד שיודה במקצת". ובדין זה נכלל כל מה שיפול בין בני אדם מן הטענות [שיש להם] זה על זה, שיש בהן הודאה והכחשה.

וכבר נתבארנו משפטי דין זה בפרק ג' מ[בבא] קמא ובריש [בבא] מציעא ובפרק ח', וגם בפרק ה' ופרק ו' ופרק ז' משבועות. ומעניין זה שאלות רבות מפזרות במקומות רבים בתלמוד.

הציווי שנצטווינו בדיני נחלות, הוא אמרו יתעלה: "איש כי ימות ובן אין לו וגו' " (במדבר כז, ח). ומכלל דין זה בלי ספק, שיהיה הבכור יורש פי שנים, כי זה משפט ממשפטי היורשים.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ח' ופרק ט' מ[בבא] בתרא.