האזהרה שהזהרנו מלגנוב ממון, הוא אמרו: "לא תגנבו" (ויקרא יט, יא)
ובמכלתא: "לא תגנבו - הרי אזהרה לגונב ממון".
והעובר על לאו זה - חייב בתשלומין שהזכיר הכתוב: או תשלומי כפל, או תשלומי ארבעה וחמישה, או החזרת הקרן בלבד.
ובספרא: "לפי שנאמר בגנבה: 'שנים ישלם' (שמות כב, ג) למדנו עונש, אזהרה מנין? תלמוד לומר: 'לא תגנבו' על מנת למקט" כלומר: כדי להרגיז את הנגנב ולהביאו במבוכה, ואחר כך תחזיר לו: ",לא תגנבו' על מנת לשלם לו תשלומי ארבעה וחמשה".
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ז' מבבא קמא.