Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

ספר המצוות

מצוות לא תעשה ר״ב, ר״ג, ר״ד

המצווה הר"ב

האזהרה שהזהר הנזיר מלשתות יין או מיני השכר שיש בעיקר תערובתם מי ענבים, והוא אמרו יתעלה: "וכל משרת ענבים לא ישתה" (במדבר ו, ג).

והפליג באזהרה על כך ואמר שאפילו החמיץ היין או השכר שיש בו תערובת יין - אסור לו לשתותו, והוא אמרו: "חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה" (שם). ואין לאו זה מצווה בפני עצמה, שאילו אמר: יין לא ישתה וחמץ יין לא ישתה - כי אז היו שתי מצוות; אלא אמר: חמץ יין לא ישתה - הרחקה מן היין.

ונתבאר בגמרא נזירות שאמרו "משרת ענבים", לאסור טעם כעיקר. והראיה שהן מצווה אחת - היא: שאם שתה יין וחמץ - אינו לוקה שתים, כמו שנבאר לקמן וכשישתה הנזיר רביעית יין או חמץ - לוקה.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הר"ג

האזהרה שהזהר הנזיר מלאכל ענבים, הוא אמרו: "וענבים לחים וכו' לא יאכל" (שם).

ואם אכל מהם כזית - לוקה.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הר"ד

האזהרה שהזהר הנזיר מלאכל צמוקים, והוא אמרו: "ויבשים לא יאכל" (שם),

ואם אכל מהם כזית - לוקה.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת